הישורת האחרונה של חוק הריכוזיות

מאת: אריאל אוסרן, מתמחה בתנועה לאיכות השלטון

ה-15/12/13 עומד להיות תאריך היסטורי!

לא בגלל שמדובר בציון 62 שנה להרשעתו של אדולף אייכמן בבית המשפט המחוזי בירושלים, וגם לא בגלל שהפועל "מגדל" י-ם תתחרה פעם נוספת מול מכבי "בזן" חיפה על מקומה בצמרת ליגת הכדורסל של ישראל. מדובר בתאריך היסטורי מכיוון שבתאריך הזה אנחנו נדע האם בית המשפט יקבל את הסדר החוב של אי.די.בי, אשר יסמן את המחטף התאגידי הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. 

חברינו בכנסת שיושבים בועדת הכספים הם לא פראיירים. הם הצליחו להבין ששתי ההצעות הקיימות כרגע בהסדר החוב של אי.די.בי בעייתיות מאוד. שתי הקבוצות שמציעות לחלץ את אי.די.בי בעצמן מהוות פירמידות שמורכבות מלפחות 3 קומות של חברות ציבוריות.

הלו?!?!?!

לפרוע חוב שנוצר משימוש פזרני ולא אחראי בכספי הציבור, ולשמו נחקק חוק שנועד להגן על כספי הציבור, באמצעות כספי הציבור?!?! אתם מבינים את האבסורד? אז גם נבחרינו בכנסת מבינים את האבסורד.

לשם כך הם דאגו, באמצעות תיקון לחוק, שהחל מיום פרסום החוק לא יהיה ניתן להקים פירמידות חדשות, ואף לא להקים קומות חדשות על גבי פרמידות קיימות. כלומר, אם חוק הריכוזיות יתקבל בקריאה השנייה והשלישית ויפורסם ברשומות  עד 15 בדצמבר, אז מי שירכוש את אי.די.בי לא יוכל לעשות זאת באמצעות פירמידות, כפי שמוצע בהצעות של קבוצות גרנובסקי-דנקנר ואלשטיין-בן משה. אלא יהיה חייב להזרים כסף ישירות לתוך אי די בי.

אבל בואו רגע נסתכל עמוק יותר למה שבפועל מתרחש בועדת הכספים. כפי שציין עידו באום בכתבתו ב"דה מרקר", רוב חברי הועדה וביניהם יו"ר הועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), ומגישי התיקון לחוק הריכוזיות, הח"כים זהבה גלאון (מרצ), גילה גמליאל (ליכוד ביתנו) ואראל מרגלית (עבודה), “מפגינים יעילות ראויה לציון" בדיונים בעניין חוק הריכוזיות. אולם במהלך הדיונים, כפי שדווח צבי זרחיה מ"דה מרקר", אחד מחברי הועדה, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), תהה למה בכלל דנים כיום בחוק בעוד שהסדר אי.די.בי נדון בבית המשפט. עוד טען ליצמן כי "הדיון נראה לא טוב ויש לי הרגשה שמשהו מונח מאחורי הדבר…”

וממש מאחורי "הדבר", או יותר נכון מחוץ לדלתות של אולם הישיבות של ועדת הכספים, הסתובב לו זלמן וולף, איש חסידות חב"ד המסייר בכנסת מזה עשרות שנים. אחיו של וולף, אברהם וולף, הוא רב הקהילה היהודית באודסה שאחד מהספונסרים שלה הוא גרנובסקי (שכידוע ביחד עם דנקנר הגיש את אחד מהצעות הסדר החוב). בתשובה לשאלה על מעשיו כעת במשכן טען וולף כי הגיע "בענייני חב"ד לכנסת ולא בענייני אי.די.בי".

ואם זה לא מספיק, בתוך האולם הדיונים ישבו לוביסטים שונים שניסו להפעיל לחץ על ח"כים בוועדה לאפשר את הקמתן של פירמידות מעל אי.די.בי. במקרה מסוים אפילו דווח על ידי דה מרקר כי נצפתה הלוביסטית של גרנובסקי כשהיא מעבירה פתק לאחד הח"כים בועדה.

ולנו לא נותר אלא לקוות שהכנסת תחיש פעמיה ותעביר בהקדם האפשרי את החוק שכבר נמצא שלוש שנים על המדוכה, שאחרת נראה שוב את כספי הפנסיה שלנו מגיעים לידם ולחיקם של שליטי ההון במדינה. ואולי אפשר גם לקוות שהשופט אורנשטיין יבין כי עם כל הרצון לדאוג לכספי הנושים, לא יתכן לתת יד למחטף שבסיכומו של דבר יפגע בציבור כולו.

ימים יגידו האם אולי בזו הפעם הציבור הוא זה שצחק אחרון.