הדילמה של בג"צ

מאת: עו"ד תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון

דמו לרגע מצב שבו מחר בבוקר פוטר שר התחבורה את כל בני הישיבות שבין גילאי 18-20 מחובת ציות לרמזור אדום. ולא די בכך, הוא עושה זאת לאחר שבית המשפט העליון אסר עליו מפורשות לעשות כן- נשמע קצת הזוי לא? ובכן, זהו בדיוק המצב כיום בכל הנוגע לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות. המחוקק אמר את דברו, בית המשפט העליון פסק את פסיקתו, והממשלה? טוב, אותה הפרטים הזניחים האלו קצת פחות מעניינים – ובדיוק משום כך עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"צ. 

מחר (15/1/14) בשעה 9:00 בבוקר, במעמד תשעה שופטים ושופטות, ייפתח בירושלים אחד הדיונים החשובים ביותר שהתקיימו בשנים האחרונות, אשר כותרתו "גיוס בחורי ישיבות" עושה עוול לסוגיות החשובות שיתנקזו להן אל אולם ג', הגדול שבאולמות הדיון, ועיקרן – התעלמותה המוחלטת של ממשלת ישראל, מחובתה לציית לחוק במדינת ישראל, ולקיים את פסיקתו הסופית של בית המשפט העליון.

הסיפור, כידוע, מתחיל בימי קום המדינה, כאשר בסמוך לחקיקתו של חוק שירות בטחון המטיל חובת גיוס כללית על כל אזרחי ישראל ללא הבחנה מגזרית, מחיל בן גוריון, בהחלטה שעוד תוביל לבכייה לדורות, את אותו סטטוס קוו מפורסם ופוטר משירות 400 תלמידי ישיבות. אותם 400 יהפכו במרוצת השנים לאלפים ורבבות, אשר ישתמטו בכל מחזור ממילוי חובת גיוסם על פי חוק, ובחסות פטור גורף שיוענק להם על ידי שרי הבטחון לדורותיהם.

אלא שבשנת 1998, באחת מהחלטותיו החשובות ביותר, ונוכח "המפלצת" שגדלה לכולנו מתחת לאף, עצר בג"ץ את המחדל וקבע כי לשר הבטחון אין סמכות להעניק פטור גורף משירות לשום אוכלוסיה שהיא. פסיקה זו הולידה את אחד הניסויים החברתיים המעניינים שהתרחשו פה, המוכר לכולנו כ"חוק טל", במסגרתו הוענק פטור גיוס לתלמידי הישיבות בכפוף לתנאים מסוימים שבבסיסם תקוותם של יוזמי החוק כי מספר הולך וגובר של בני ישיבות ישתתפו בנטל השירות הצבאי או האזרחי. בחודש פברואר 2012, לאחר 10 שנים במהלכן הודתה המדינה כי הניסוי נכשל כשלון חרוץ, קבע בג"ץ בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, כי אין לחדש את החוק באמרו כי ההסדר הנוהג בו אינו חוקתי וכי "האמצעים שנקבעו בחוק לא הגשימו ואינם עשויים להגשים את תכליותיו" .

כך נותרנו עם אותו החוק משנת 1949, בגלגולו הנוכחי כחוק שירות בטחון. חוק אחד לכולם. בלי הסדרים משונים וחריגים ובלי פטורים שאינם חוקתיים. חוק אחד ויחיד, אשר אינו מבדיל בין אדם לאדם ובין דם לדם – וקובע כי על כל אזרח ישראלי, בהגיעו לגיל 18, חלה חובת גיוס. זהו החוק, זוהי לשונו.

והנה, על אף שהדברים לא יכלו להיות ברורים יותר, ממשלת ישראל בשנה וחצי האחרונות רואה בחוק המלצה גרידא, והיא מרשה לעצמה להתעלם ממנו כשנח לה, וכשהדברים משרתים את השיקולים הפוליטיים הצרים והזרים שלה. "אל דאגה" היא אומרת לנו כבר קרוב לשנתיים, "אוטוטו ואנחנו מחוקקים חוק חדש". קרוב לשנה וחצי שממשלת ישראל מצפצפת על חוקיה של מדינת ישראל ועל פסיקת בית המשפט העליון ומעניקה, הלכה למעשה, פטור גורף לאלפי חרדים בכל שנה. ורק בכדי לפשט את גודל המחדל – דמו לרגע מצב שבו מחר בבוקר פוטר שר התחבורה את כל בני הישיבות שבין גילאי 18-20 מחובת ציות לרמזור אדום. ולא די בכך, הוא עושה זאת לאחר שבית המשפט העליון אסר עליו מפורשות לעשות כן – נשמע קצת הזוי לא? ובכן, זהו בדיוק המצב כיום בכל הנוגע לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות. המחוקק אמר את דברו, בית המשפט העליון פסק את פסיקתו, והממשלה? טוב, אותה הפרטים הזניחים האלו קצת פחות מעניינים – ובדיוק משום כך עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ.

אז מחר בבוקר, כשתקראו באתר האינטרנט החביב עליכם את הכותרת בדבר "הדיון בסוגיית גיוס החרדים", תזכירו לעצמכם, שמעבר לדיון הנוגע לקרוב ל-60,000 (!) בחורי ישיבות החייבים כיום בגיוס ואינם מגויסים (ואם באמת אין צורך בכולם, אז למה שלא נעניק יותר פטורים לציבורים אחרים?), מתקיים דיון מהותי וחשוב בשאלת חובת ציותה של ממשלת ישראל לחוק ולפסיקת בג"ץ.

פורסם באתר וואלה, 14.01.2014

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חקיקה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s