לפרקליטות נוח להאשים את הש"ג

מאת: רות מרגולין, דוברת התנועה לאיכות השלטון

למרות שהציעה לשפוך אור חדש על שלל משפטיו של אולמרט, ועל אף שלטענת הפרקליטות לא "סיפקה את הסחורה" הראייתית, שולה זקן צריכה לחזור להעיד. רק כך יושב אמון הציבור. משפט "הולילנד", ובעיקר, המערכה האחרונה שבעיצומה אנחנו עומדים – נותנת בידי רשויות החוק והמשפט במדינה הזדמנות בלתי חוזרת להשיב את אמון הציבור בהם. הרושם המדכדך הוא שהרשויות נחושות לשוב ולהחמיץ את ההזדמנות הזאת, לפחות בכל הקשור בפרקליטות המדינה.

סדרת ההליכים הפליליים נגד אהוד אולמרט, מי שהיה ראש ממשלת ישראל ונשא בתפקידים בכירים אחרים, היתה שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית וליציבותו ולנחישותו של שלטון החוק. אבל סדרת ההחלטות המשפטיות שהתקבלו במהלכו והתמשכות ההליכים, פגעו לא רק באמון הציבור בנבחריו, אלא אף ערערו את אמונו של הציבור במערכת אכיפת החוק. כך היה בפרשת "ראשון טורס" שם, כזכור, אולמרט הואשם בעברות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים ובעבירות נוספות כשהסדיר לעצמו ולבני משפחתו כרטיסי טיסה שלא כדין. מי שנמצאה אשמה בדין היא מי שלא נהנתה משלל הכרטיסים – שולה זקן, ראש הלשכה הנאמנה. אהוד אולמרט – זוכה (על הזיכוי תלוי ועומד ערעור. וראוי להזכיר כי אולמרט הורשע בהפרת אמונים ב"פרשת מרכז ההשקעות").

הנה כי כן, מי שקיבל את המתנות הטובות האלה, לו ולבני משפחתו, יצא זכאי, גם אם לא זך ונקי. מי ששלמה את המחיר, היא העוזרת הנאמנה שלו. מבלי להפחית מחומרת מעשיה, לא קשה להבין את אי הנוחות שעוררה ההחלטה הזאת.

בסדרת כתבי האישום שהוגשו נגד אולמרט, מהפוליטיקאים הבכירים בישראל בולטת בחומרתה פרשת הולילנד. היינו אומרים: מזדקרת בכיעורה, כמוה כאותו בניין מכוער שאושר והורחב בדרכים פתלתלות, תמורת שלמונים שהעבירו, כך על פי כתב האישום, היזמים לידיו של ראש העירייה דאז, אהוד אולמרט.

olmert

זקן ואולמרט בבית המשפט. צילום: אלכס קולומויסקי

גם כאן, כמו בכל מסלול חייה, וכמו שנהגה לכל אורך ההליכים הפליליים, היתה זו העוזרת הנאמנה שישבה לצידו של הנאשם המרכזי על ספסל הנאשמים כשבידיה המפתחות לסודות האפלים של הפרשה. לאורך כל ההליכים – מאז החקירות במשטרה ועד העדויות באולם בית המשפט – הוסיפה שולה זקן למלא את התפקיד, שכל כך היטיבה למלא כל חייה. אשת הסוד. קשה לסנגר על נכונותה לשקר, להסתיר ולגונן על מטיבה, אבל אפשר להבין. ללא עדותה, התקשתה מערכת המשפט להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין.

אבל עכשיו, לקראת סופו של ההליך המשפטי, הותרה הברית ובת הברית טוענת ששתקה למען אולמרט, ביקשה לחזור בה ולספר את כל הידוע לה. נכון, לא משום שמצפונה ייסר אותה לא משום ש"חזרה בתשובה", אלא כנראה בשל תחושת ה"בגידה" שחשה אחרי שאולמרט ופרקליטיו השתלחו בה ופגעו בה, מבחינתה, רעה תחת טובה.

אפשר בהחלט להניח שבקשתה של זקן להעיד נגד אולמרט נועדה להקטין את העונש הצפוי לה. נכון שבעבר דחתה את הסכם "עד המדינה", אשר הוצע לה על ידי הפרקליטות. אותו הסכם שעכשיו היא מבקשת לחתום עליו. ואולי אפילו נכונות הידיעות כי בחקירתה בשבוע שעבר לא סיפקה את הראיות שציפו להם אנשי הפרקליטות. ועם כל זאת, ההחלטה לוותר על עדותה תמוהה, מקוממת ובלתי מתקבלת על הדעת. הרי מדובר באותו הסכם "עד מדינה": שכברהוצע לה קודם, גם אז בלי ראיות נחרצות ועם לא מעט ספקות.

תמוהה במיוחד עמדת הפרקליטות שוויתרה על עדות הזהב של שולה זקן, בנימוק שאין "ערך מוסף בעדותה". האם האמת איננה ערך מוסף? האם לא ראוי שבית המשפט ישמע את גרסתה, גם אם היא מגיעה באיחור?

ובעיקר – האם לא ראוי שהציבור הוא שישמע מפיה של שולה זקן את הדברים? האם לא חשוב להפיג את תחושת הציבור כאילו יש כאן החלטה בלתי סבירה ולא עניינית שתמנע את חקר האמת?

יהיו הטעמים המשפטיים והפרוצדוראלים אשר יהיו, אין די בהם להצדיק המנעות מחקר האמת וממיצוי הדין. הנזק שגורמת עמדת הפרקליטות, המסרבת לשמוע את העדות, הן לאמון בשלטון החוק והן לאמון של הציבור בנבחריו עולה בהרבה על כל תועלת שניתן להעלות על הדעת.

את הנזק הזה – לא מאוחר לתקן.

פורסם באתר וואלה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s