"עניים מתפרנסים"

מאת: אריאל אוסרן, מתמחה בתנועה לאיכות השלטון

כך מכנה אותנו עו"ד אלדד יניב, בהתייחסותו לדור הצעירים בישראל. "ההורים שלנו הם הדור האחרון שאסף כסף בחייו. זה אנשים שחסכו כל החיים, חשבו שהם יצטרכו לפרנס רק את עצמם בזקנתם, אבל פתאום התברר להם שהם לא צריכים לפרנס רק את עצמם. הם צריכים לעזור לילדיהם שעובדים וגם להם ילדים, אך לא יכולים להתקיים. וזה לא נגמר לא בגיל 20, לא בגיל 30 ולא בגיל 40". 

דבריו של יניב מגיעים במסגרת פאנל שקיימה התנועה לאיכות השלטון בשיתוף עם אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בפאנל, שנערך בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ועסק בנושא יוקר המחייה והמזון בישראל, השתתפו ח"כ גילה גמליאל (הליכוד), ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), עורך הדין אלדד יניב ועורכת הדין נילי אבן-חן (סמנכ"לית כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון), בהנחיית העיתונאי אשר שכטר (TheMarker).

"אני לא מסכים שהבעיה מורכבת" המשיך יניב, "הבעיה היא מאוד פשוטה –  צריך רק לרצות לטפל בה. במדינת ישראל סל צריכה עולה 25% יותר כי זה מה שראש הממשלה ושר האוצר רוצים. איך זה יכול להיות שהם רוצים משהו שרע לאזרחים? כי הם לא רואים את הצורך של האזרחים. הם רואים את הצורך של כל בעלי ההון שהם פועלים בשבילם ועבורם".

סרטון הסברה של רשות ההגבלים בנושא יוקר המחייה בישראל

בהתייחסותו לרפורמה בשוק הסלולר, הסביר יניב: "כשהשר כחלון קיבל את תיק התקשורת, הוא שאל בימים הראשונים 'מה יש פה לעשות?' וגילה שיש תוכנית ששוכבת הרבה שנים לטפל בגזל של הסלולר. למה הוא רצה לטפל בה? כי מהמקום ממנו הוא מגיע אין לו חברים טייקונים ואין לו חברים בעלי הון. הוא לא ידע איך קוראים לזה שמחזיק את אורנג' או לזה שמחזיק את סלקום. הוא גם לא ממש הכיר את העיתונים הכלכליים. הוא בא לעבוד". באותו הקשר, חברת הכנסת יחימוביץ' הדגישה כי "מה שקורה לנו מתחת לאף זה לא ויכוח בין קפיטליזם וסוציאליזם. הלוואי וזה היה קפיטליזם. זה חזיריזם! זה גם לתת מונופול וגם לא לפקח על המחירים. גם אין תחרות וגם אין פיקוח על המחירים".

לפני שנמשיך הלאה, בואו נסתכל על הנתונים בתחום המזון: מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25% מהמחירים במדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות). בעוד שבשבע השנים האחרונות מחירי המזון עלו בכ-17%, במדינות ה-OECD  המחירים עלו בכ-2% בממוצע בלבד. דו"ח נילסן (של חברת נילסן (NMR)– חברה שפיתחה מדד לקביעת גודל והרכב הצרכנים ומחירים במגוון תחומים בהתבסס על סקרי צרכנים) מראה כי בשנה האחרונה, 76% ממוצרי הצריכה התייקרו ב-6% או יותר. התחומים העיקריים הם המשקאות הקלים, מוצרי החלב והגבינות. כמו כן, יותר ממחצית מהמוצרים שהתייקרו נמכרים על ידי שמונה חברות בלבד.

ח"כ גילה גמליאל הזכירה את חוק המזון שעבר באותו הערב בקריאה שנייה ושלישית בכנסת והסבירה: "חוק המזון זה לשים פלסטרים על פצעים מדממים שקיימים פה במערכת החולה הזאת". אותה ה"מחלה" ממנה סובלת המערכת היא התפיסה הכלכלית שמתבטאת בעיקר בריכוזיות במשק. גמליאל המשיכה לפרט שהסיבה למחירים הגבוהים בשוק המזון היא ששלוש חברות בלבד: תנובה, שטראוס וטרה מחזיקות בנתח של 90% משוק מוצרי החלב. אותה מדיניות כלכלית מאפשרת לאסם למכור "ביסלי" בארץ ב-35% יותר מאשר בחו"ל. "אני בעד שוק חופשי" מבהירה גמליאלי, "אך אני לא בעד שוק ריכוזי". בעניין ההתמודדות של הקואליציה בנושא יוקר המחייה, הסבירה גמליאל "התחלנו עם חוק הריכוזיות וגם עם חוק המזון – אבל יש עוד דרך ארוכה". בהחלט הדרך עוד ארוכה.

עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון התייחסה להשפעתם המשמעותית ביותר של הלוביסטים על תהליך החקיקה בכנסת. "בדיון לאחרונה בכנסת בעניין הפטור לחקלאים, אולם הועדה היה מלא בכל אותם עסקנים של החקלאות. אבל אתם לא הייתם שם. הציבור לא היה שם. חברי הכנסת לא היו שם; חוק המזון – בנייר הזה כמעט אין כלום. זו מניפולציה של הלוביטסים". עוד המשיכה עו"ד אבן-חן: "עד שלא יהיה טיפול במבנה עצמו, עד שלא נפרק את המונופולים, עד שמדינת ישראל לא תגיד להם – אתם לא יכולים להתקיים יותר כמונופולים, עד שלא יהיה אומץ לעמוד מול אנשי ההון ולהגיד את זה – לא יקרה".

"חוק המזון – בנייר הזה אין כמעט כלום. זו מניפולציה של הלוביטסים"

(צילום: דניאל דושניצקי)

כמו כן, ח"כ שלי יחימוביץ הצביעה על הקשר בין יוקר המחיה לבין ההתרחשויות האחרונות בנושא הגז. "הגז משפיע על כל מוצר שאנחנו צורכים. הוא משפיע על חשבון החשמל שלנו. הוא משפיע על חשבון המים שלנו. הוא משפיע על כל מוצר צריכה כי המפעלים פועלים על אנרגיית גז טבעי, שהעלויות שלו הרבה יותר נמוכות". ברגע שעלויות הגז של המפעלים עולות, כך יעלו המחירים של כל המוצרים.

מלבד ויכוח קטן שהתפתח בין חברות הכנסת בשאלה מי אחראי לכך שהגענו למצב הזה – בן גוריון או בגין? (אתם כבר יכולים לנחש מי האשימה את מי), הייתה הסכמה כוללת מצד כל חברי הפאנל בדבר הסיבות ליוקר המחייה ולצעדים הדרושים להתגבר על "האיום הקיומי על החברה הישראלית", כפי שמנסח את זה אלדד יניב. הפתרון כאמור צריך לבוא במספר מישורים. ראשית, החקיקה בנושא הריכוזיות במשק ופירוק המונופולים מוכרחה להתגבר. מספר חברי הפאנל אף המליצו להכניס לפיקוח מיידי כמות של 50-100 מוצרים בסיסיים כצעד חירום, ובמקביל להגביר את החקיקה שתטפל במבנה של המשק ותפתח את ענף השיווק לתחרות. שנית, הממשלה לא שומעת מספיק את קולו של הציבור. אותו מדד נילסן שהוצג קודם לכן, אשר במקביל להצגת הנתונים בדבר עליית המחירים, מראה כי בשנה האחרונה הייתה צניחה של 7.9% במכירות מזון ברשתות השיווק הגדולות. ושמונה ימים לאחר פרסום נתונים אלה, נערכה פגישה בהולה של מנהלי חברות שיווק המזון המובילות, במטרה לתכנן קמפיין מחשש מהירידה ברכישת מוצרי מזון ומחשש להתפרצות מחודשת של מחאה צרכנית.

זה לא שהקול לא נשמע – הוא נשמע ועוד איך. אבל הממשלה צריכה לראות יותר מחאות כמו זו שמתרחשת כבר למעלה משלושה חודשים בשכונת קרית יובל בירושלים, בה חברי השכונה מחרימים את סניף "שופרסל שלי" בשכונה. חוסר התחרות בשל היעדר סופרמרקט אחר בשכונה עודד את הסניף לגבות מחירים הגבוהים בכ-40% מסניפי שופרסל אחרים ורשתות אחרות בעיר. דוגמה נוספת היא יוזמת ה"יום ללא סופרמרקטים" שנערך ב-1 באפריל, ובמסגרתו ציבור צרכנים בכל רחבי הארץ החליט להחרים את הסופרמרקטים למשך יום אחד כאות מחאה. כמו כן, כפי שהסבירה עו"ד אבן-חן, צריכה להיות נוכחות משמעותית יותר של הציבור בדיונים בכנסת, כך שהלוביסטים לא יהיו רוב מבין היושבים באולם הדיונים.

"היתרון של הדור שלכם על הדור שלי הוא שאנחנו לא היינו מודעים. כשאני הייתי בגילכם, היינו עוסקים מהבוקר ועד הערב רק בנושא הפלסטינים. הדור שלכם פיתח תודעה – הוא יודע מה זה רגולטור והוא יודע מה זה פיקוח". זהו המסר שהפנה אלדד יניב לסטודנטים הנוכחים באולם בהר הצופים, וזהו המסר שצריך ללוות אותנו בהמשך המאבק שלנו נגד הריכוזיות במשק ויוקר המחייה.