למה אסור לליהיא לפיד ולג'ודי שלום ניר מוזס להנחות תכניות טלוויזיה

מאת: אלי סולם, מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון

האם הייתם מעלים על דעתכם מצב שבו ליהיא לפיד היתה מקבלת תפקיד בכיר במערכת הבנקאות הישראלית? כנראה שלא. והסיבה לכך ברורה: אין שום סיכוי שהייתם מאפשרים לאשת שר האוצר להיות בתפקיד בכיר שהשפעתו של שר האוצר עליו כה עצומה ומשמעותית. אז איך פתאום זה נראה לגיטימי לכל לוחמי השוק החופשי, שהיא תועסק על ידי גוף אחר, שלשר האוצר שליטה מכרעת על עתידו הכלכלי, ושמחזיק בידיו את המפתחות לקבל החלטות בעניינו? 

נכון, ג'ודי שלום ניר מוזס וליהיא לפיד הן נשים עצמאיות ונשות תקשורת ותיקות. זהו גם חלק מחופש העיסוק שלהן ומזכותן לפתח קריירה. אבל אם הן מחליטות שמימוש הקריירה שלהן הוא דרך הנחייה טלוויזיונית ותלוי בהיותן מועסקות על ידי מי שלשרים יש כוח לקבל החלטות גורליות לגביו, קיים פתרון אחד אפשרי – ששר האוצר ושר התשתיות הלאומיות יתפטרו מתפקידם, ויפנו מקום לנשותיהם לממש את ייעודן. בכל מקרה אחר בו לפיד ושלום בוחרים להישאר שרים, התשובה היא ברורה: אסור לנשות השרים להיות מועסקות על ידי גורמים אלו ולהנחות תכניות טלוויזיה. נשות השרים הן בלי ספק חלק מהתא המשפחתי, ולכן ניגוד העניינים ביחס אליהן הוא הכי משמעותי – זוהי משפחה.

הבעיה כאן היא דו-כיוונית – מצד אחד, סדר היום הפוליטי עשוי להשפיע על תוכן השידור ולכן יש קושי בכך שלנשות השרים יש אפשרות להעביר מסרים באמצעות זמן שידור, בפרט בתכניות אקטואליה. מהצד השני ומהכיוון ההפוך, הקושי בקבלת תכניות הטלוויזיה הוא שהשרים הופכים בעלי עניין בהחלטות הקשורות במעסיקים של נשותיהם.

כידוע, שידורי הטלוויזיה שהן עתידות לקחת בהם חלק, הם ייחודיים בהשפעה הגדולה שיש להם על החברה הישראלית. מבלי לפקפק ביושר המקצועי של נשות השרים, האם יש סיכוי אמיתי שלא תהיה השפעה פוליטית, ולו מסוימת, על אופי השידורים שלהן? ההשפעה הפוליטית היא בלתי נמנעת שעה שמדובר בנשים שמזוהות עם אינטרסים פוליטיים מובהקים. מעבר לכך, ברור שלגוף המשדר יש רצון טבעי לזכות באהדה אצל הפוליטיקאי שאשתו משדרת. יש מקרים בהם ראוי שחופש העיסוק ייסוג מפני אינטרסים אחרים, כמו זכות הציבור להיחשף למידע ולתכנים נקיים מהשפעות פוליטיות, וזכותו שקבלת ההחלטות הפוליטיות לא תושפע מהעסקת קרובים.

החששות הללו מתחזקים משום שמדובר בבעלי תפקידים בכירים, שלמדיניות שהם מובילים יש השלכות כלכליות אדירות על השורה התחתונה של גופי השידור, ואפילו על עצם קיומם. ונזכיר שתפקיד שר האוצר הוא אחד התפקידים הביצועיים הבכירים והחזקים בממשלה, תפקיד שבו הוא יכול לקבל החלטות כמעט בלי להיוועץ עם אף אחד.

בהתאם לפרסומים, התכניות שנשות השרים עתידות לקבל הן קבועות, ולא ארעיות או זמניות, וכך האינטנסיביות של ניגוד העניינים גדלה, פוטנציאל ההשפעה על הגוף הציבורי הולך וגדל, והקשר בין הפוליטיקאי (דרך אשתו) לבין הגוף המשדר גדל. אפשר גם לזהות כאן מהלך בלתי שוויוני כלפי לוח השידורים – ברגע שמכניסים נשות פוליטיקאים, חורגים מעקרונות בסיסיים הנוגעים לייצוג וא-פוליטיות של השידורים, ולא יאחר היום בו תעלה טענה שיש להכניס ללוח השידורים נשות פוליטיקאים אחרים. אחרת, מדוע דווקא הן מופלות לטובה?

כשמצרפים את חלקי הפאזל יחד, מבינים שכהונת השרים ושידור תוכניות נשותיהם בטלוויזיה במקביל הוא מצב מסוכן שפוטנציאל ניגוד העניינים שבו כה גדול עד שאין מנוס מלאסור אותו כליל.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s