מתי נלמד את הלקח?

מאת: אריאל אוסרן, מתמחה בתנועה לאיכות השלטון

"שיאן לאומי" במינויים פוליטיים

ביום ראשון האחרון (1/6) אישרה הממשלה את מינויו של ח"כ צחי הנגבי לתפקיד סגן שר החוץ. כידוע, הנגבי הינו עבריין מורשע שהוטל עליו קלון. הנגבי הורשע בשנת 2010 בגין מתן עדות שקר בפרשת "המינויים הפוליטיים" ובמסגרתה הואשם הנגבי, שכיהן דאז כשר להגנת הסביבה, באישור עשרות מינויים פוליטיים ובהם גם מינויים למשרות פיקטיביות. 

בפסק הדין זיכו השופטים את הנגבי מעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות, אם כי הדעות בקרב השופטים היו חלוקות האם מינויים פוליטיים מהווים עבירה של מרמה והפרת אמונים. אחד השופטים סבר שיש לקבל את טענת ה"הגנה מן הצדק" שהועלתה על ידי הנגבי, לפיה רבים נוספים במינהל הציבורי נוהגים כמוהו. כאמור, הסעיף היחידי בגינו הורשע הנגבי הוא הסעיף של מתן עדות שקר, כיוון שהכחיש בדיון בוועדת הבחירות קשר למודעה שפרסם בשנת 2002 בעיתון פנימי של מרכז הליכוד בה התגאה הנגבי כי הוא "מחזיק בשיא לאומי במינוי חברי ליכוד".

אה, ההתנהגות נפוצה? אז זה כנראה בסדר

בפסק הדין של הנגבי פירט אחד השופטים: "בתקופת פעילותו של הנגבי כשר במשרד, התנהגות כגון זו שהתנהג הנגבי הייתה נפוצה בשירות המדינה. גורמי אכיפת החוק ובכלל זה היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, מבקרי המדינה ונציבות שירות המדינה ידעו אודות קיומה של ההתנהגות והיותה בבחינה 'חזון נפרץ'. הגורמים השונים שהיו אמורים להתריע על התנהגות השר לא העירו דבר, שכן ראו התנהגות זו כבלתי חורגת מהבחינה המינהלית ובוודאי שלא ראו בכך התנהלות בעלת אופי פלילי. הנגבי לא עבר על כללים מינהליים שהיו בתקופת היותו שר במשרד נשוא דיוננו. איש לא חשב שמדובר בעבירה."

Screen Shot 2014-12-04 at 5.27.52 PM

הנגבי. האם ראוי שעבריין שהורשע בקלון ישמש כסגן שר?

(צילום: מרק ישראל סלם, מעריב)

נשמע מוכר, לא? הרי בפסק הדין של השופט דוד רוזן בפרשת הולילנד נכתב שבמהלך הפרשה נחשפו "מאורעות ומעשים מסואבים ומושחתים, שהשתרשו לאורך שנים ברשויות ציבור ושלטון. היריעה הרחבה שגוללה על-ידי עד המדינה חשפה במהלך המשפט מערכות ציבור ושלטון מושחתות, שהרקיבו והתרקבו לאורך השנים."

לא לומדים מטעויות

פסק הדין מפרשת הולילנד עוד לא הספיק להתקרר, והנה שוב חוזרת אותה מנגינה ישנה. פעם נוספת גוברות הנורמות הפסולות והמכוערות על הערכים והתפיסות של מינהל תקין ואתי. כפי שטוען מבקר המדינה בעניינו של הנגבי: "אחריותו (של הנגבי) היא לא רק להבטיח מינהל תקין, אלא גם לשרש נורמות פסולות אם הן קיימות. שר שמעדיף שיקולים פוליטיים-אישיים על פני ענייני המשרד, מועל באמון הציבור."

כמו כן, בסוף 2013 אושרה הצעת החוק לפיה נבחר ציבור שהורשע בעבירת קלון לא יוכל לשוב ולכהן כשר בממשלה במשך 14 שנים מתום ריצוי העונש שלו, במקום 7 שנים כיום! אז איפה הצעת החוק ואיפה הנגבי?! האם הדרישות המוסריות מסגן שר פחותות מאלו הצפויות משר? האם סגן שר שסרח הוא פחות מסריח משר שסרח?

השופט אהרן ברק נתן קווים מנחים לקלון: "עבירה על חוקי המדינה המעידה על זלזול וחוסר כבוד כלפי החוק, ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון; עבירה – המעידה על אופי פגום או על היעדר שליטה ביצרו או על תפיסה אתית מעוותת של תפקוד – ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון."

האם אדם שהורשע במעשים אלה ראוי לשמש כסגן שר בממשלת ישראל?

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s