יום איכות השלטון במכללת ספיר – פוסט מתעדכן

אנו מזמינים אתכם לקרוא את עיקרי הדברים שנאמרו בנאומים השונים (נאמו: ח"כ יאיר לפיד, ח"כ איילת שקד, ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ גילה גמליאל, ח"כ זהבה גלאון, ח"כ יצחק הרצוג, משה כחלון וח"כ ציפי ליבני) ובפאנלים השונים (הפאנלים: שכר המנהלים בחברות הציבוריות, מונופול הגז הטבעי, מחאות חברתיות, שחיתויות בחצרות הרבנים ופעילות הלוביסטים בכנסת) שהתקיימו לאורך יום איכות השלטון לשנת 2014 שנערך במכללת ספיר. 

22:15 – האירוע מסתיים. לילה טוב!

20:45 – טקס הענקת אות אביר/ת איכות השלטון לשנת 2014

להלן אבירי ואבירות איכות השלטון לשנת 2014 בחלוקה לקטגוריות:

הרשות השופטת – השופטת בדימוס עדנה ארבל, פרקליטת המדינה לשעבר ושופטת בית המשפט העליון בדימוס.

הרשות המחוקקת – ח"כ זהבה גלאון, חברת כנסת וראשת מפלגת מרצ

הרשות המבצעת – עו"ד משה לדור, פרקליט המדינה לשעבר

הרשות המבקרת – מר אריה פז, מבקר משרד הבריאות לשעבר

הרשות המקומית – ד"ר מוחמד אלנבארי, ראש המועצה המקומית חורה

תקשורת ועיתונות – שרון שפורר, תחקירנית מערכת עיתון "TheMarker"

צבא וביטחון – תא"ל (במיל') דני גולד, מפתח מערכת כיפת ברזל

מאבק לשמירת טוהר המידות ואיכות השלטון – מר רפי רותם, קצין מודיעין לשעבר ברשות המיסים

מאבק לשמירת טוהר המידות ואיכות השלטון – גב' דפני ליף, יוזמת המחאה החברתית בקיץ 2011 ופעילה חברתית

חוסן לאומי – תושבי המועצה האזורית אשקלון

חוסן לאומי – תושבי המועצה שער הנגב

חוסן לאומי – תושבי המועצה שדות נגב

חוסן לאומי – תושבי המועצה האזורית אשכול

חוסן לאומי – תושבי העיר שדרות

"יש כאן הרבה ישראלים נפלאים וראויים, הם מקור האופטימיות שלנו". אליעד שרגא

"יש כאן הרבה ישראלים נפלאים וראויים, הם מקור האופטימיות שלנו". אליעד שרגא

19:30 – נאום של משה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו

בפתיחת דבריו, התייחס כחלון לתרומתה של התנועה לאיכות השלטון במלחמה בשחיתות, ואמר "התנועה הייתה מהראשונות לזהות את המחלה במדינת ישראל מונופולים, קרטלים וקבוצות ריכוז. כל אלה ביחד הינן מחלה כלכלית למשק, כאשר התנועה חרטה על דגלה את המאבק במחלה הזו. התנועה לאיכות השלטון היא שומר הסף של התנהגות ראויה וערכית ואני מתחייב שאני אתעסק בפירוק המונופולים."

בהמשך, כחלון עבר לדבר על תפקיד הריכוזיות בהחרבת הפערים בחברה הישראלית, והסביר "הפערים החברתיים בישראל הם מהגבוהים במערב והם רק הולכים וגדלים השיטה לא עובדת. הכלכלה שלנו חולה בריכוזיות, יש תרופה אחת למחלה הזו, תחרות. שימו לב למספרים: 2,542 חברות בישראל מנוהלות על ידי 31 קבוצות בלבד."

כחלון עבר להתייחס להשפעות של השחיתות השלטונית על ההנהגה, וטען "הבעיה אינה במנהיגות הבעיה היא במנהיגים. במנהיגות צריך אנשים חדורי מוטיבציה, חדורי אמונה ואומץ. מנהיגות חייבת להיות מלוות בהבנה, את מי אתה משרת? מי שלח אותך? למי אתה צריך לתת דין וחשבון? אם למנהיג יש מצפן ברור הוא יהיה מוכן לשלם מחירים, שכן ברגע שעושים משהו גדול צריך להיות מוכנים לספוג גם ביקורת. השאלה היא ממי תספוג את הביקורת? מבעל ההון או הציבור? ראש הקבוצה העסקית או הלקוחות הסובלים מעושק וחוסר תחרות? מי שחושב שיכתוב בפייסבוק שיש רפורמה ואכן תהיה כזו – טועה. רפורמה זו עבודה של שנים."

בהתייחסו לסוגיית יוקר המחייה והמצוקה בשוק הנדל"ן, הבהיר כחלון "בירוקרטיה היא החממה של השחיתות. אנחנו נמצאים בתקופה בה הציבור אומר ש'אין מה לעשות' – מה שהיה זה מה שיהיה. אז אני כאן לומר לכם שלא. מה שהיה זה לא מה שיהיה. הדברים ישתנו, אפשר לשנות אותם, צריך לשנות אותם, ואנחנו נשנה אותם."

"מה שהיה זה לא מה שיהיה". משה כחלון

"מה שהיה זה לא מה שיהיה". משה כחלון

19:15 – נאום של ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר מפלגת העבודה

הרצוג פתח והתייחס לפעילות החברתית הענפה של חברי מפלגתו, ואמר "אני מאוד גאה בסיעה במפלגת העבודה ועוד יותר גאה שמדד החברתי אנחנו עומדים ראש הרשימה." בהמשך עבר הרצוג להתייחס לנושא השקיפות השלטונית, וטען "הבירוקרטיה אינה פותרת את השחיתות. על מנת למנוע שחיתות צריך שתהיה שקיפות של התקציב באופן מלא. אני מצפה מכל משרדי הממשלה שיפרסמו את רשימת התאגידים שאיתם הם מתקשרים".

"כל דמוקרטיה חייבית שהיו לה כמה כלבי שמירה, והתנועה לאיכות השלטון נמנית מביניהם, כאשר המנוע שעומד מאוחריהם היא תקשורת חזקה וחופשית. לכן, מה שקורה עם המאבק של ערוץ 10 מדאיג אותי מאוד. לצערי ביבי מתייחס לתקשורת בתור אויב. מפה צריכה לצאת הקריאה לא סוגרים את ערוץ 10! כלב השמירה הנוסף הוא בג"ץ, הלב הפועם של הדמוקרטיה. בג"צ הוא חיוני לביצוע הדמוקרטיה ומהווה את המצפן של המוסר. אין דמוקרטיה בלי אזרחים פעילים שנלחמים בעיוותים שלטוניים. יש להיאבק בשרידות פוליטית שאינה מטיבה עם הכלל."

בהתייחסו לשותפתו החדשה בהנהגת "המחנה הציוני", קרא הרצוג "ציפי לבני אישה אמיצה ויחד עם רשימת נבחרים מעודדת , אני בטוח שנוכל לבוא עם בשורה חדשה לאזרחי המדינה."

הרצוג

"כל דמוקרטיה חייבית שהיו לה כמה כלבי שמירה, והתנועה לאיכות השלטון נמנית מביניהם". יצחק הרצוג

19:00 – נאום של ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מפלגת מרצ

גלאון פתחה בדברים על פרשות השחיתות האחרונות: "בשבוע זה סגנית שר ושר לשעבר הואשמו בסדרה של האשמות חמורות ושעשו יד אחת על מנת להעשיר את כיסם הפרטי תוך שימוש פסול בקופה הציבורית. מדובר רק בקצה הקרחון. מעצרים אלו חשפו מנגנון רקוב, ועוד לא אמרנו כלום על קשרי הוןהשלטון של הממשלה ועל הקשרים עם יצחק תשובה אשר פועלים לרעת הציבור. לאחרונה ישנה שתיקת כבשים של הפוליטיקאים הבכירים בישראל ; חוץ ממרצ, אף מפלגה לא מעזה לצאת בגלוי ולגנות את פרשת השחיתותציפיתי לשמוע בקול ברור את כל המפלגות מגבות את המשטרה ומגנות את השחיתות. התאכזבתי לגלות שתיקה מהדהדת ומסוכנת אשר מקיפה את כל המערכת הפוליטית מימין ומשמאל".

גלאון מדגישה כי "איש מאנשי מרצ לא נכנס בדלת האחורית של החוק. אין אצלנו פלילי ואין לא חוקי. אנו דוגמא לכך שאפשר, ואם רק נצא מהבית ונחליף את אלו שסרחו זה אפשרי להיכנס לעידן חדש של שקיפות ציבורית, שבו הקופה הציבורית היא כבר לא הפקר. לא יכול להיות שימשיכו לכנות את גורמי האכיפה בישראל 'כנופיית שלטון החוק' …מאד מקומם ששר החוץ של מדינת ישראל מעז להשתלח בגורמי אכיפת החוק".

גלאון הוסיפה כי "מרצ תמיד תתמוך במועמדותו של הרצוג לראשות הממשלה, אך אני לא חושבת שממשלה תוכל לעמוד בלי מרצ לשמאלה, שתשמש כחוד החנית הערכי. מהפך עם מרצ זו הדרך היחידה למהפך חברתי אמיתי בישראל. אנו לא רוצים ממשלת אחדות מעוותת. הציבור לא מוכן יותר לקבל את ביבי".

לסיום פנתה גלאון לציבור: "לכו להצביע, ותצביעו למי שאתם מאמינים בו".

גלאון

"אין במרצ אצלנו פלילי ואין לא חוקי". זהבה גלאון

17:30 – פאנל בנושא פעילות הלוביסטים בכנסת

ח"כ סתיו שפיראשר מיצבה את עצמה כאחת המחוקקות הפעילות ביותר להגברת הפיקוח על פעילות הלוביסטים בכנסתהדגישה כי הפעילות הלוביסטית מתרחשת גם מחוץ לכנסת, והציעה כפתרון למיגור בעיית הלוביסטים להרחיב את חובת השקיפות המוטלת על הח"כים. ח"כ שפיר הוסיפה כי חלק מבעיית הפעילות הלוביסטית בכנסת נובעת מכך שלכנסת אין מספיק כלים לספק לח"כים כדי שיעשו את עבודתם נאמנה. לתוך וואקום חוסר הידע של חברי הכנסת נכנסים הלוביסטים שמספקים להם מידע "אובייקטיבי" לכאורה. חברת הכנסת שפיר הוסיפה כי כדי למגר את פעילות הלוביסטים צריך לספק לח"כים את כל הכלים, ולדאוג שפעילותם תהיה הכי שקופה שאפשראיפה שאין שקיפות – יש שחיתות.

תומר אביטל, עיתונאי ויוזם פרויקט "מאה ימים של שקיפות" שמטרתה לחשוף לעיני הציבור את הפעילות הלוביסטית המתבצעת במחשכים, ואומר "דוגמה לחולשת הרשויות אל מול הלובסטים מגולמת בועדה למינוי בכירים, ועדת טירקל, אשר לה כלים מעשיים לבחון אנשי ציבור ואת שקיפותם. כל שהם עושים זה לבחון את המידע שהמועמדים עצמם מגישים להם. בסופו של יום, למי שיש יותר כסף יש יותר לוביסטים.”

ארז גיל הר, מנכ"ל משותף בחברת הלובינג "פוליסי", בחר להיכנס לגוב האריות ולהשמיע את קולה של אחת מ-3 חברות הלובי הגדולים והחזקים בישראל, ואמר "אל תתנו שיטעו אתכם גם עיתון הארץ שמנהל קמפיין נגד לוביסטים, מחזיק בלוביסטים בכנסת. כשאתם יוצאים נגד פעילות הלוביסטים בכנסת, חשוב שתזכרו שלא בחרתם בלוביסטים – בחרתם בחברי הכנסת, ועל כן הדרישות לשקיפות צריכות להיות מופנות קודם כל לחברי הכנסת.”

עו"ד אלדד יניבמועמדה הטרי של מפלגת העבודה שהיה ממוקם בעברו בצד של ה"הון", ואילו עתה הינו אחד הפעילים החברתיים האקטיביים ביותר כנגד תופעת הלוביזם פנה לעמיתתו במפלגהואמר "אני חושב שמה שסתיו שפיר עשתה בוועדת הכספים הוא מעשה ההרואי.” יניב המשיך להתייחס לחשדות לשחיתות לכאורה במפלגת ישראל ביתנו והצהיר "רעידת האדמה האחרונה שהתגלתה בישראל ביתנו הכריעה בוויכוח האם לוביסטים יכולים להיות בכנסת. לוביסטים לא יכולים להיות יותר בכנסת! הפרשה האחרונה התחילה בתור 'פרשת ישראל ביתנו', אך תסתיים בתור 'פרשת הליכוד ביתנו'.”

עו"ד מיקה שיינוק קרטן מהתנועה לאיכות השלטון אמרה בתגובה כי הבעיה האמתית בפעילות הלוביסטים בכנסת נעוצה בחוסר אכיפת הכללים המגבילים אותם, אבל בעיקר בחברות שעומדות מאחוריהם. עו"ד שיינוק קרטן הדגישה כי "הלובי הוא לא הבעיה עצמה, הוא מייצר בעיה של עושק הרוב קבוצות קטנות יכולות להשפיע ולמקסם את האינטרסים שלהם, על חשבון האינטרסים של הרוב. אם נאסור את הלובי בכנסת הוא יצוץ במקומות אחרים שפחות נתונים לפיקוח. על מנת למנוע אותו נדרשת הסדרה ולא מניעה מוחלטת שתביא ללובי שחורפעילי מפלגה שעושים עבודת לובי, אבל לא מוצגים כלוביסטים. לאכיפת נושא הלובי השחור הציע מר אסף שפירא, להעמיד נושא משרה שזה יהיה תפקידו, ובנוסף להחמיר את העונשים למבצעי הלובי השחור."

במקום בו אין שקיפות - יש שחיתות. פאנל לוביזם

במקום בו אין שקיפות – יש שחיתות. פאנל לוביזם

17:15 – נאום של ח"כ גילה גמליאל

להלן עיקרי הדברים מנאומה של גילה גמליאל, ח"כ מפלגת הליכוד וסגנית יו"ר הכנסת:

"מדינת ישראל מיום הקמתה מתמודדת עם איומים ביטחוניים חברתיים מורכבים, ע"מ לתת מענה אמתי לאתגרים ולאיומים שהממשלה צריכה להתמודד איתם. צריך:

  • לקובע סדר עדיפויות לאומי

  • לייסד מהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח.

ממשלות ישראל לדורותיהן לא השכילו לבנות דברים אלה.

על מנת לתת מענה אמיתי, צריך חזון שצריך לכלול שלושה מרכיבים עיקריים:

  1. השקעה בהון האנושי במחקר ובפיתוח

  2. צמצום הפערים החברתיים.

  3. חיזוק החוסן המדיני

השקעה בהון האנושי מדינת ישראל לא ניחנה באוצרות טבע ומוקפת במדינות שכנות עשירות במשאבי טבע. יחד עם זאת, בישראל המשאב היקר בעולם השכל האנושי. אחד האתגרים שלנו בשנים הקרובות זה לשמר את ההון הזה.

השקעת המדינה בחינוך ובהשכלה הגבוהה היא המפתח ליצירת חברה צודקת ושוויונית יותר. בכל דרכי הפוליטית פעלתי לקידום ערכים אלה. חובתה המוסרית של המדינה היא לקדם ערכים אלה. גולת הכותרת של פעילותי בנושא זה היה החוק שיזמתי והובלתי, שסלל את הדרך לבוגרי הצבא והשירות הלאומי לקבל שנת לימודים ראשונה במוסדות לימוד בפריפריה.

צמצום הפערים החברתיים בישראל הפערים החברתיים הם מהגדולים בעולם וישראל חייבת לשנות את המאזן הזה. פחות עובדים מבעבר משתכרים מהייטק, וזאת מגמה לא בריאה למשקצמצום הפערים בחברה הישראלית זוהי השקעה, לא הוצאה. השקעה בחינוך ובהשכלה הגבוהה הינו כלי מרכזי לצמצום הפערים בחברה הישראלית שכן הסטטיסטיקות מראות שבעלי השכלה גבוהה בעולם משתכרים יותר.

בשנתיים האחרונות הובלתי את העברתו של חוק הריכוזיות ונלחמתי שלא ירוקנו אותו מתכנו. הובלתי אותו יחד עם ח"כים נוספים, כגון, סתיו שפיר, וכן את הגברת השקיפות בכנסת. יחד עם זאת, זה עדיין בתחאוריה ולא מיושם עדיים הלכה למעשה.

שמירה על החוסן המדיני הביטחוני הייתי מבקשת להציע זווית חשיבה שיישומה הנכון יהווה בסיס חזק ליצירת בסיס ארוך ובר קיימא עם העולם המוסלמי.

נפט ואוצרות טבע – ב2011 צריכת הנפט העולמית הייתה 88 מיליון חביות ביום אחד. ארה"ב היא הצרכנית הגדולה בעולם, והיא מכילה 25% מצריכת הנפט העולמית. שני שלישים מכך זה לצרכי תחבורה. אין דרך אחרת מלתאר זאת כהתמכרות ותלות מוחלטת בנפט שהיא המובילה והמכתיבה את מדיניות הביטחון ב100 השנים האחרונות. אין זה סוד שהטרור העולמי ממומן רובו ככולו על ידי מדינות בעולם המוסלמי. לפי ההערכות לארגון דעאש הכנסות של שלושה מיליון דולר ביום כתוצאה ממכירת נפט סורי ועיראקי. קיימים שני מרכזים משותפים למדינות אלה עשירות בנפט ובעלות משטר דיקטטורי, שחלק בלתי נפרד מקיומו הוא קיומו של אויב חיצוני. כספים אלה משמשים סוג של דמי שתיקה במטרה למנוע הפיכות.

ניסיונות כבירים לסיום הסכסוך הישראלי העברי נכשלים פעם אחר פעם. נראה שלא מדובר בסכסוך גבולות אלא סכסוך בין תרבות שמקדשת את הפרט למול תרבות בעל חוסר סובלנות לאחר ואלימות. אני מציעה ומאמינה כי רק הפסקת התלות בנפט שתוביל להתמוטטות כלכלית של מדינות האסלאם הקיצוני התומכות בטרור, תביא לשלום אמיתי. שערו מה היה קורה אם ישראל הייתה מוסרת את הגולן בתמורה לשלום. מה היינו עושים עם דעאש?

גילה

16:00 – חצרות הרבנים שהפכו לביצות שחיתות. מי מחפה ומדוע?

שלמה אהרונישקי, מפכ"ל המשטרה לשעבר, מספק את נקודת מבטו בתור מי שבמסגרת תפקידו עסק רבות לחקירת הקשרים הפסולים שלעיתים רווחים בחצרות הרבנים, ומספר "בשנים האחרונות החצר החליפה את השלטון, ושימשה ציר עוקף שלטון. תופעה זו מתרחשת כי השלטונות מעלימים עין מהמתרחש ואינם מציבים גבולות ברורים ואחידים. לא זאת בלבד, המשטרה מתלבטת האם לתת לאנשים להגיע לחצרו של הרב פינטו, אך עקרונית היא איננה יכולה למנוע ממישהו להגיע למקום בו הוא מאמין שהוא יכול להתחזק. כך בעצם פותחים את הדלת ונותנים פתח לכך שאנשים יעשו כרצונם ולא יפעלו לפי גבולות…..המשטרה לא צריכה להפוך את החצר ליעד מודיעני ולהילחם בה, אך עליה להילחם בשחיתות המתרחשת שם כחלק מחינוך נגד התופעה".

הרבנית ד"ר איילה גליקסברג, מרצה לפילוסופיה, התייחסה לכוחה המוגבל שיש לועדות אתיקה, וכי המקום בו צריך להתחיל את המלחמה בשחיתות הוא במסגרות החינוכיות, והבהירה "ישנו שימוש ציני בתואר 'רב'. יש לבדוק בציציותיהם של אלו שנקראים 'רבנים' – מי בחר אותם? מי הסמיך אותם? ועדת אתיקה לא תמיד יכולה להפעיל את כשרונותיה על אנשים שאינם אתיים. לאתיקה צריך לחנך. אנו בהחלט מצפים מאיש רוח, ממנהיג התורה, שיהיה קודם כל נקי כפיים וללא רבבאדם שנחשד בשוחד יש למנוע ממנו את התואר 'רב', ואז התואר יהיה גם הטוהר של החברה הישראלית".

שחר אילן, סמנכ"ל חדו"ש, מתייחס לשאלה כמה עולות לנו חצרות הרבנים, ומסביר "דו"ח מבקר המדינה העריך שהמדינה מפסידה עשרות אלפי שקלים בשנה מפני שחצרות רבנים אינן משלמות מס. ישנו ענף אדיר של תרומות ומתנות שאינו מפוקח כלל, המשמש צינור אדיר להלבנת הון. מדוע לא קורה כלום? כי אנשים יודעים שברגע שהם ייכנסו לחשיפת שחיתויות שחצרות יופעלו עליהם לחצים מפוליטיקאים. כך, המס שהיה צריך להיגבות אינו נגבה, בלא הסבר מספק מרשות המסים".

חצרות

14:30 – פאנל בנושא מחאות בעולם המודרני

ח"כ מיקי רוזנטל, עיתונאי חוקר בעברו ומדורג במקום הרביעי במדד הח"כים החברתיים, הבהיר "המחאה החברתית היא אחד מהאירועים המשמעותיים והחשובים ביותר שקרו במדינת ישראל. הציפייה שתוצאות המחאה יתבטאו מיד לאחר פריצתה, היא ציפייה לא ריאלית. המחאה מחלחלת לתוך החברה הישראלית, ותוצאותיה בוודאי יתבטאו גם בבחירות הקרובות. אנו נמצאים בכיוון טוב ונכון של שיפור, והמחאה היא הקטליזטור המשמעותי ביותר לתהליך הזה". בהתייחס לחשיפות השחיתות בתקופה האחרונה, אמר רוזנטל "בשנה האחרונה אנו מגלים בעיה חדשהישנה של שחיתות. תמיד היו מושחתים, אך תמיד היה מדובר בבודדים שהיו מכונים 'עשבים שוטים'. כיום אנו רואים מושחתים שקונים מערכות שלמות, ויש להיערך באופן שונה לתופעה הזאת."

דפני ליף, ממובילות המחאה החברתית, הדגישה את החשיבות בשינוי התודעתי וכי יש יותר מדרך אחת לבטא מחאה, ואמרה "המחאה החברתית רחוקה מלמות. לאירועים בקנה מידה גדול ישנה השפעה מאד משמעותית, אך זה לוקח זמן, ישנה אבולוציה. הדבר החשוב ביותר זה איך אנשים לוקחים את הרעיונות ומיישמים אותם בעצמם. ישנם כל מיני מנגנונים שלטוניים שלאטלאט מגלים שהם צריכים להשתנות אינני חושבת ששיטת הבחירות היא העיקר, אלא הערכים. המערכת השלטונית צריכה לקבל התבוננות מחודשת, ויש לשאול שאלות כמו: מהי המהות שלה? עוד הוסיפה ליף כי "בעידן של אינפורמציה ומהפכת המידע – הבורות היא למעשה בחירה."

הסופר ניר ברעם, בחר להציג נקודת מבט די עגומה ביחס למצב המחאות החברתיות בעולם המודרני, וצופה כי לעניות דעתו, אם המצב ימשיך כמות שהוא, אין מנוס מהדרדרות למאבק אלים. לדבריו, "הדבר היחיד שנשאר יציב לאורך השנים זה הפער בין העשירים והעניים במערב, שגם הוא הולך ומתרחב כל הזמן. לפני הכל יש להסתכל על חלוקת ההכנסותהדרך היחידה לשנות פערים אלו היא מחאה גלובלית. היכולת של ממשלה היום במערב לחולל שינויים כלכליים דרמטיים ולשנות את ההנחות הבסיסיות של הקפיטליזם היא איננה גדולה, מאחר שעליה להתחשב בכוחות כלכליים גלובליים והיא איננה יכולה לחולל שינוי לבדה ולהיות מנותקת."

ד"ר דניאל דור, ממייסדי המשמר החברתי ניסה להרגיע את הרוחות ודאג להבהיר כי במחאה אמיתית, סבלנות היא המפתח. לדבריו, "המחשבה שאומרת שמחאה אחת תקום ותשנה הכל היא מחשבה נאיבית. אנו נמצאים במאבק מאד ארוך. מאז שיצאנו לרחוב ועד היום, השיח מאד השתנה, הראש של האנשים נפתח, יש המון סוגיות שמדברים עליהן. מי שמחפש תוצאות במובן של דירות זולות יותר – ניתן להגיד שהוא קצת נאיבי. אנו צריכים להיות סבלניים ולהבין שמדובר בטווח זמן ארוך."

המחאה החברתית של קיץ 2011 לא הסתיימה, אלא רק התחילה

המחאה החברתית של קיץ 2011 לא הסתיימה, אלא רק התחילה

13:00 – פאנל בנושא מאגרי הגז: האם ישראל בדרך לעצמאות אנרגטית?

יוסי לנגוצקי, גיאולוג ומי שגילה את מאגר הגז תמר, פתח במתן רקע לסוגיית תגליות הגז בישראל, והבהיר כי "קבוצת דלק ונובל אנרג'י הצטרפו אליי ללא כל תמורה מצידן, ממש "על מגש של זהב". הן לא היו שותפות לסיכונים שבתחילת המיזם.”

עו"ד דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הדגיש כי בעיית הגז היא בעיה כלכלית חברתית ראשונה במעלה. וכי ממשלת ישראל בנויה ממעטפת ממשלתית שברובה פועלת לטובת אותם גרמים מונופוליסטיים במשק, מה שהביא אותה לאשר עסקה שאינה לטובת הציבור.

נעם סגל, מהפורום הישראלי לאנרגיה, חלק על שטרום וטען כי לא ניתן באמת לגרום לתחרות במשק הגז במדינה כל כך קטנה בה קיימים רק שני מאגרים גדולים. סגל הציע לפתור את הבעיה כמו בנורבגיה בה המדינה נכנסה כשותפה במאגרים.

מתן מרידור, שמשרדו ייצג בעבר את קבוצת דלק ונובל אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה, שימש כקולו של מונופול הגז, והסביר "מי שמצא את הגז זו לא המדינה, אלא השוק הפרטי. חשוב לזכור שעם כל העליהום של השוק הפרטי בעניין – בלעדיהם זה לא היה קורה. הצגת אותם אנשים כ"רשעים ומושחתים" נראית לי לא רצינית."

עו"ד צרויה מידד לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, ביטאה את עמדת התנועה בנושא, והסבירה "כולנו מסכימים שיש כשל התנהלות של רשויות המדינה בנושא הגז. המטרה היא לא לנסות למנוע מבעלי השליטה על הגז להרוויח, אלא למנוע מהם להרוויח כמונופול. בסופו של דבר צריך לשנות קונספציה בסיסית – אנחנו לא חייבים לבעלי השליטה על הגז את הרווח הנוסף שיש להן כמונופול. אנחנו לא צריכים להרגיש מאוימים מהם, ואנחנו לא עושים להם איזשהו "עוול מוסרי" בכך."

גז

12:30 – נאום של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'

חברת הכנסת יחימוביץ' פתחה ובירכה את החלטת הממונה על ההגבלים לפעול נגד ההסדר הכובל בשוק הגז, ואמרה "בשבוע שעבר נפל דבר בישראל. הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, שינה לחלוטין את הגישה עליה הוא גונן, והחליט לפעול לפירוק המונופול של תשובה ושל נובל אנרג'י על הגז הטבעי. בידי יצחק תשובה, בעל המונופול על הגז כיום, מופקדת השליטה על קשת רחבה בחיינו ובכלכלה שלנו. ובניגוד למה שניתן היה לצפות אם כן, המדינה אפילו לא מפקחת על מחיר הגז לציבור כדי להגביל את זה.”

יחימוביץ' המשיכה, "כשמוחים נגד המונופול של הגז נוצר מצב אבסורד שבו אני, הסוציאלדמוקרט, נלחמת במונופול ואילו חסידי השוק החופשי מאפסנים את עמדות השוק החופשי ומגוננים בכל הכוח על המונופול. אך ברגע שאנחנו דורשים להגביל את המחירים ולהעלות את המיסוי, מאשימים אותנו בבולשיביזם. תחליטו, או שאתם סוציאליסטים או שאתם קפיטליסטים. אבל אתם לא זה ולא זה אתם סתם חזירים!"

המוחים הם לא סוציאליסטים ולא קפיטליסטים - הם סתם חזירים! שלי יחימוביץ'

המוחים הם לא סוציאליסטים ולא קפיטליסטים – הם סתם חזירים! שלי יחימוביץ'

11:00 – פאנל בנושא שכר בכירים: האם התערבות תועיל למשק ולחברה

פרופסור עומרי ידלין, נשיא מכללת ספיר, מנסה לעשות סדר בסוגיית שכר הבכירים בחברות הציבוריות, ומסביר "מוקד הבעיה בגובה שכר הבכירים אינו חבוי בשקיפות, אלא בעובדה שמי שקובע את השכר הם אלו שמקבלים אותו, משמע בעלי השליטה." ידלין המשיך להתייחס לתיקון 20 לחוק החברות והסביר כי "החוק מניח שהשכר הגבוה נובע ממעין שוחד שבעל השליטה משלם למנהל על מנת שינהל את החברה בהתאם לאינטרסים שלו ולא של בעלי המניות." ידלין המשיך והתייחס להצעת החוק של ח"כ יחימוביץ' (העבודה) להגבלת שכר הבכירים, ואמר "מה שמרגיז את יחימוביץ הוא לא פער השכר בישראל אלא פער השכר בתוך החברה עצמה. הצעת החוק מנסה להגביל את שכר המנהלים בחברות הציבוריות לפי 50 מהשכר הממוצע בחברה, אך אין התייחסות לגובה השכר באופן כללי בישראל."

פרופסור בן בסט מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית תקף את הסוגייה מהיבט אחר, והסביר "שכר הבכירים מרגיז אותנו כי אין קשר בין השכר של הבכירים לבין ביצועי החברה אותה הם מנהלים. אנחנו מרבים לראות מקרים בהם הבכירים מקבלים פרס כשהם מצליחים, אך מתי ראינו שהם נקנסים כשנכשלים?"

ח"כ מרב מיכאלי פתחה בהצהרה חותכת "התערבות בנושא שכר הבכירים תועיל למשל הישראלי ולחברה הישראלית. יש קשר ישיר, מפורש ומוחשי בין איהשוויון של שכר הבכירים לבין היחלשות הדמוקרטיה. המונח דמוקרטיה אינו נמדד רק במובנים של זכויות אזרח ואדם כשיש אישוויון כלכלי כל כך דרמטי. יש חלק מאוד מצומצם בחברה שיכול לקנות את כולנו, ומדובר בחולשה דרמטית לדמוקרטיה כשצעירים עוזבים את ישראל בשביל לגור בברלין." לגבי ההתנגדויות של החברות עצמן להגבלות האפשריות בשכר הבכירים, מסבירה מיכאלי "אם חברה ציבורית מאיימת שאם יקחו לה הטבה היא תעבור למקום אחר בעולם, זו אינדיקציה לכך שאנחנו מאבדים את הדמוקרטיה שלנו. אנחנו הופכים להיות לא שווים לא רק במובנים כלכליים אלא במובן של זכויות אזרח. כשמדברים על שוק חופשי צריך לזכור של מי החופש הזה? האם למי שמשתכר 3000-6000 שקל בחודש יש חופש?"

שכר

10:20 – נאום של ח"כ איילת שקד

חברת הכנסת איילת שקד פתחה את נאומה בהדגשת חשיבות עקרון הדמוקרטיה "בתקופה הנוכחית של בחירות, הדבר שהכי חשוב לדבר עליו הוא דמוקרטיה, ובמיוחד – דמוקרטיה מפלגתית. שיטת הפריימריז הנהוגה כיום אמנם סובלת מתחלואות רבות, אך בכל זאת מדובר בשיטה הכי פחות גרועה. עם המעבר לשיטת הפריימריז מצטרפת מפלגת הבית היהודי לקבוצה של ארבעת המפלגות הדמוקרטיות בישראל: העבודה, הליכוד, מרץ ועכשיו גם הבית היהודי."

שקד עברה להתייחס לעשייה החברתית של מפלגת "הבית היהודי", ואמרה כי "יש סטיגמה נגד מפלגת הבית היהודי שהיא לא מפלגה חברתית, אבל חצי מהצעות החוק שלנו עוסקות ברווחה ובכלכלה". שקד הדגישה כי מפלגת הבית היהודי והעומד בראשה, השר נפתלי בנט מקדמים יוזמות חברתיות שונות. כך לדוגמא, השר נפתלי בנט קידם את הכנסת החרדים למעגל העבודה במשק, כאשר בשנה האחרונה חל גידול של 300% של חרדים שפונים למרכזי התעסוקה. בנוסף, דאג השר בנט להעלאת שכר חברי הקבלן ונתינת תנאים סוציאליים, שהיא פעולה הכרחית וחשובה.

בהמשך, חברת הכנסת שקד התייחסה לחוק הגיוס שקידמה בכנסת האחרונה, ואמרה "הרעיון שהוביל אותי בקידום חוק הגיוס היה לא להיות צודק אלא להיות חכם. המטרה שהובילה אותי היא שכמה שיותר חרדים יתגייסו לצבא וייכנסו לשוק העבודה.שקד, הוסיפה כי אכן החוק פגע בשוויון, אולם ההחלטה הממשלתית הייתה להתפשר בנושא הגיוס על מנת לעודד את החרדים להיכנס לשוק העבודה.

איילת

"חצי מהצעות החוק שלנו עוסקות ברווחה ובכלכלה". איילת שקד

10:00 – נאום של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד

לפיד פותח ומדבר על "המשחק המלוכלך" של השחיתות השלטונית: "ישבנו בממשלה שנתיים. היינו צריכים להילחם כל היום בתרבות של שחיתות, תרבות של מקורבים, ג'ובים וניצול של הפוליטיקה לטובת הכסף הגדול. אנחנו המפלגה היחידה שנמנעה ממינויים פוליטיים. איש מהחכים. במשך שנים התנהל כאן משחק לא הוגן, משחק שאיפשר לעסקנים, מאכערים וקבלני קולות לקחת את כספי המיסים של הציבור ולחלק אותם למקורבים לצלחת. משחק זה איפשר לשכבה דקה של טייקונים ומנהלים בכירים להתעשר באופן שאין לו שום קשר לביצועים העסקיים שלהם, וכך מיליארדי שקלים עברו מצד לצד בלי שקיפות ובלי פיקוח. במשחק הזה הקרן הקיימת לישראל פעלה כקופה פרטית של מקורבים פוליטיים, חברי מרכז התגייסו להגן על הכסף הגדול של הרפואה הפרטית, מפלגות משני צידי המפה הפוליטית – גם בימין וגם בשמאל – היו נגועות בשחיתות אישית. כל זה קרה על חשבונו של מעמד הביניים הישראלי הקורס, ועל חשבונן של השכבות החלשות שנלחמות לא רק בעוני."

בהמשך הצהיר לפיד "יש עתיד היא אינה חלק מהשיטה הזאת והיא המפלגה היחידה שנמנעה באופן מוחלט ממינויים פוליטיים, והמפלגה הגדולה היחידה שאיש מהשרים והח"כים שלה לא נחשד או נחקר מעולם."

על צמצום גודל הממשלה, מספר לפיד "בממשלה שהייתה לפנינו, היו 39 שרים וסגני שרים, ו-3 שרים ללא תיק. שרים ללא תיק אלו אנשים עם לשכה, משכורת ונהג, אבל בלי משהו אחד – עבודה. מדובר בביזיון של השלטון."

לפיד

עסקנים, מאכערים וקבלני קולות – שחקנים מרכזיים ב"משחק המלוכלך" של השחיתות השלטונית. יאיר לפיד

09:45 – דברי פתיחה של עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון בישראל

פתיחה על החשיבות בקיום הכנס במכללת ספיר שבשדרות, במיוחד לאור הקיץ הקשה שעבר על מדינת ישראל בכלל, ושדרות והדרום בפרט. בעניין היעדרותו של מבקר המדינה, השופט (בדימוס), מבקר המדינה יוסף שפירא, מסביר שרגא "מבקר המדינה החליט שלא להגיע בגלל שהוא כנראה חושש מחושף שחיתויות לא מטופל שייצא בקריאות ביניים בזמן הנאום. דווקא בימים אלה, על המערכת המשפטית, לרבות מבקר המדינה צריכים לגלות אומץ ונחישות, ואני מקווה שבעתיד יהיו ימים אמיצים יותר במשרד מבקר המדינה", לדבריו.

שרגא ממשיך, "היום כבר כולם מבינים ששחיתות, ריכוזיות, הון שחור – כולם ביחד מהווים איום קיומי ואסטרטגי על בטחונה של מדינת ישראל. רק איום שנובע מבלייה ערכית יהיה זה שיכריע את מדינת ישראל."

עוד מדבר שרגא על החשיבות בהגנה על חושפי שחיתויות, ואומר "חקיקה שמגנה יותר על חושפי שחיתויות, אנשים שראויים לכל הגנה שניתן להעניק להם כחברה. לשמחתנו, הנשיא החדש, ריבלין, הסכים להעניק אותות הוקרה לחושפי שחיתויות ובכך מייצגים אותם כמנהיגים חברתיים."

יום איכות השלטון 2014 - לוח זמנים

יום איכות השלטון 2014 – לוח זמנים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s