דברי יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, בטקס הענקת אות אביר/ת איכות השלטון 2014

לצערי, גבירותי ורבותי, נגמרו הימים בהם חשבנו שאנחנו חיים בארץ מתוקנת. תופעת השוחד במדינה הפכה למגפה. הרקב עולה מכל מקום. לצערנו הרב למדנו לדעת, שהמארה הזאת שנקראת "שחיתות" הפכה מנקודתית למפושטת. הרקב, למדנו לדעת, הינו אורכי ורוחבי. הנגעים והגרורות הסרטניות מצויים בכל אורגן ואורגן, ובכל אירגון ואירגון. 


חברי וחברות התנועה לאיכות השלטון

חברי ועדת מנהל של התנועה ושל המכללה

חברי הנהלה וחברי צוות של התנועה ושל המכללה

חברי נשיאות, אבירות ואבירים, אורחות ואורחים

ערב טוב לכולם,

יום חג הוא לנו היום. בקרוב ימלאו לנו 25 שנים! עשרים וחמש שנים של עשיה משפטית, עשיה מחאתית, עשיה ביקורתית ועשיה חינוכית, והכל למען מטרה אחת: קידום תרבות איכות השלטון בישראל.

יום הולדת 25 רבותי, זה כבר מחייב! יום הולדת 25 זה זמן לערוך חשבון נפש, זה זמן לתת דין וחשבון, וזה גם זמן לתכנן מסלול מחדש לגבי האתגרים העומדים בשער, הן של המדינה והן של התנועה.

התנועה, מטבעה, לא קושרת לעצמה כתרים, ולכן אנחנו לא ניטפח לעצמנו על השכם על שלל ההישגים שלנו, בשנות קיומנו בכלל, ובשנה האחרונה בפרט, אלא נפנה לדבר על האתגרים, על המשימות, ועל הקשיים הניצבים בפנינו כתנועה ובפני המדינה.

אך לפני שנדבר על האתגרים, אני מבקש להעלות את הנגב ואת ישובי עוטף עזה על ראש שמחתנו. אני לא יודע מאין צמח השם "עוטף עזה". אבל אני חושב, שהשם הנכון לישובים אלה הוא "עוטף ישראל".

ראינו בקיץ האחרון כיצד ישובי "עוטף ישראל" משמשים חומת מגן בצורה, אל מול מתקפות החמאס. ראינו כיצד ישובי ותושבי "עוטף ישראל" משמשים חומה אנושית, ציונית, העוטפת את חיילי צה"ל באהבה ובסולידריות; ראינו תושבים ותושבות בעוטף ישראל מחבקים חיילים, מאכילים אותם, רוחצים אותם, מכבסים בעבורם ועושים הכל על מנת להקל עליהם את הימים והשעות לפני ואחרי תלאות הקרב.

ראינו ישובים ומתיישבים ב"עוטף ישראל" שבעמידתם האיתנה חיזקו את החוסן הלאומי שלנו, כאשר הם משלמים מחירים כבדים מאד בעבור חוסן זה. המלחמה הזכירה לנו פעם נוספת, איזה עם נפלא יש לנו, והזכירה לנו שעל כל מטר מרובע שהוא בכל מקום אחר בעולם, לא נמצא איכות ומוסריות של אנשים, כמו שנמצא כאן.

_DSC5007

"השחיתות המתועשת מחייבת התגייסות כלל מערכתית, תוך הקמת מטה למלחמה בשחיתות ובריכוזיות". אליעד שרגא

תושבי הדרום היקרים, אתם ששנים חיים בטפטוף של פצמ"רים, בטפטוף של חוסר ודאות. בטפטוף של משאבים ושל אמצעי מיגון, אתם הגיבורים שלנו, ואנחנו כאן להצדיע לכם, לומר לכם תודה, תודה על שאתם חגורת הביטחון והמגן שלנו, חגורת הציונות שלנו, תודה שאתם חגורת הסולידריות שלנו, אנחנו, חברי התנועה למען איכות השלטון בישראל, עומדים כאן היום בכוחותינו הדלים, ומצדיעים לכם, מחבקים אתכם, ואומרים פשוט "תודה".

תודה מיוחדת אנו אומרים גם למכללת ספיר ולעומד בראשה, פרופ' עמרי ידלין, חבר ורע, על שפתחתם בפנינו היום את דלתכם ואת לבכם ואירחתם אותנו בביתכם. תודה.

וכעת לאתגרים:

שוחד מתועש

לצערי, גבירותי ורבותי, נגמרו הימים בהם חשבנו שאנחנו חיים בארץ מתוקנת. תופעת השוחד במדינה הפכה למגפה. הרקב עולה מכל מקום. לצערנו הרב למדנו לדעת, שהמארה הזאת שנקראת "שחיתות" הפכה מנקודתית למפושטת. הרקב, למדנו לדעת, הינו אורכי ורוחבי. הנגעים והגרורות הסרטניות מצויים בכל אורגן ואורגן, ובכל אירגון ואירגון.

למדנו לדעת, גבירותי ורבותי, שהשחיתות הרימה ראש והפכה להיות מתועשת. כן רבותי, תעשיית שחיתות, להבדיל מהשנים הקודמות. כיום אנו נוכחים לדעת שבכל פרשת שחיתות מעורבים עשרות אנשים! ראו פרשת הולילנד, ראו פרשת עירית רמת גן, ראו פרשת ישראל ביתנו, ראו פרשת חברת החשמל, וראו פרשת אלון חסן.

על הציבור בישראל עברה הדנה טלטלה, כאשר נשמעה הרטוריקה של פסק הדין של כבוד השופט רוזן, אשר שלח לכלא ראש ממשלה לשעבר, ראש עיר לשעבר, אנשי כלכלה ואנשי מנהל בכירים, לעונשי מאסר כבדים שנעים בין 6 ל-9 שנים(!); ויתרה מכך, אילו תחושות זעזוע חסר תקדים, עברו בציבור כשהושמעו קלטות שולה זקן, שהמחישו בקול ובצליל, כי ראש ממשלתנו לשעבר ומזכירתו ניהלו את הקוזה נוסטרה בישראל: היא "המאמא קרימיני" והוא ה"קאפו די טוטי קאפי". משפחה למופת.

המצב החמור הזה, מחייב התגייסות לאומית, תוך הבנה שהבלייה הערכית הזו, היא היא האיום הקיומי האסטרטגי על חייה של מדינת ישראל. השחיתות המתועשת מחייבת התגייסות כלל מערכתית, תוך הקמת מטה למלחמה בשחיתות ובריכוזיות, שיאגם את כל המשאבים והכוחות, על מנת לקדש את המלחמה בנושאים הללו.

ריכוזיות

גם את סוד הריכוזיות והמגה-שחיתות בצידה, למדנו להכיר רק בשנים האחרונות. למדנו להכיר את המבנים הפיננסיים שנקראים פירמידות, למדנו לדעת על האחזקות הצולבות, ועל גרעיני השליטה. למדנו להכיר את המונופולים והדו- אופולים. למדנו לדעת כיצד טייקונים מחזיקים גם באחזקות ריאליות, גם באחזקות פיננסיות, וגם באחזקות תקשורתיות. מארג מסובך ומורכב, אשר בתוספת "הדלת המסתובבת" – שדרכה עוברים כל הרגולטורים, בדרכם מהמגזר הראשון למגזר השני, כדי לגזור את הקופון ולקיים את הקשר הון-שלטון-קופון, הפך למארג נואל, שמביא מחד גיסא להיחלשות המערכת הדמוקרטית, ומאידך גיסא – להעלאת יוקר המחיה ולהשמדת נכסי הציבור.

אנחנו חייבים להפנים שהעדר תחרותיות שמביא להעלאת יוקר המחיה, אינו גזירה משמים! יוקר המחיה, רבותי, משווע לפירוק 69 מונופולים במשק הישראלי ולמלחמה בטייקונים, "אשר שולטים בעם באמצעות כספו של העם", כמאמרו של השופט לואיס ברנדייס, שופט בית המשפט העליון האמריקאי, אשר קידש את המלחמה בריכוזיות בארה"ב בשנות השלושים של המאה הקודמת.

פשע מאורגן

לצערנו, גם הפשע המאורגן מרים ראש חדשות לבקרים. אנו עדים לא אחת, לקרבות רחוב בין משפחות פשע שונות, מחזות של ירי ופיצוצי מכוניות הפכו להיות דבר שבשגרה במחוזותינו, חבירה של משפחות פשע למערכות כלכליות ציבוריות נורמטיביות, הפכה להיות לדרך פעולה מוכרת. מיליארדי שקלים מולבנים ומוכנסים למערכת הפיננסית. גופים עברייניים חודרים לגופי מפלגות, והכל, הן על מנת לקבל לגיטימציה, והן על מנת לפתח את קשרי ה"הון השחור-שלטון" שלהם.

גם כאן אנחנו רואים את אותה סינרגיה בין הון-שלטון-קופון. גם כאן אנחנו רואים כיצד השחיתות, פותחת דלתות רחבות לחבירה של גופים כאלה לגופים לגיטימיים. וגם על תופעה זו יש לקדש מלחמה.

הון שחור

לצערנו, גם כנגד התופעה הקשה שנקראת "הון שחור", שהממעיטים מכמתים אותה בכ-25 מיליארד ₪ בשנה (!), קרי, כ-51% מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל(!). סכומים אדירים, שהיו יכולים לפתור את כל בעיות התקציב של מדינת ישראל. גם כאן התנועה למען איכות השלטון בישראל מזהה כישלון מתמשך של המדינה לטפל בכלכלה המקבילה שהתפתחה לה במדינת ישראל, כלכלה לבנה אל מול כלכלה שחורה.

ואף על פי כן, יש לנו מדינה לתפארת, עם נפלא, אז איפה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו רבותי, היא שיש לנו מנהיגות נבובה ואטומה, מנהיגות חסרת עמוד שדרה, מנהיגות פלקאטית, שחיה מסקרים ומספינים, מנהגות שכל עניינה הוא בכותרות ובזמן מסך.

חסרים לנו, גבירותי ורבותי, מנהיגים בעלי חזון, בעלי אומץ לב ציבורי, יושרה, וניקיון כפיים, מנהיגים שכל מעשיהם נועדו לשרת את טובת הממלכה. חסרים לנו מנהיגים אמיצים, שלא יחששו להסתכל לשחיתות בלבן של העיניים, עד שזו תשפיל את מבטה. חסרים לנו מנהיגים שיקדשו את שלטון החוק, את ערכי הדמוקרטיה, כמו גם יבינו את מגבלות הכח וילמדו לכבד את הרשויות האחרות, לרבות את הרשות השופטת.

חסרים לנו מנהיגים שלא יחששו מטייקונים, ולא יחשבו על הג'וב הבא שלהם. מנהיגים שלא יחששו לפרק את המונופולים ששולטים ביוקר המחיה במדינת ישראל.

זאת הבעיה, ועד שהיא לא תיפתר לא יהיה מזור לחוליים של העם היושב בציון.

חברים, התמונה עגומה בהיבטים שסקרתי, אך יש עם מי, ויש בשביל מי להמשיך ולהיאבק לשיפורה. ארצנו נהדרת, הישגינו בתחומים רבים ומשמעותיים חסרי תקדים, וראויים למלוא ההערכה, חיים כאן הרבה ישראלים איכותיים, ישראלים ראויים, שהם מקור האופטימיות שלנו.

התחלנו, כאמור, בהפניית הזרקור באור אופטימי שהתמקד באנשי הדרום ונסיים באור הגנוז, שמפיזים באור אופטימי נוסף האבירים העומדים לקבל הערב את אות אביר איכות השלטון. אנשי מופת, אנשי מוסר ושלטון תקין. אנשים שמשרתים בקודש את החברה בישראל, בהגינות, בניקיון כפיים ובחריצות. האנשים האלה הם התקווה הגדולה של העם היושב בציון. בורכנו שהתברכנו בכם. עלו והצליחו!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s