דברי כבוד השופט (בדימוס) מישאל חשין בטקס הענקת אות אביר/ת איכות השלטון 2014

התבוננו באבירים השנה: התבוננו וראו. והרי כלימה תכסה את פנינו, וקרבינו הלא יתהפכו בתוכנו, בראותנו כי חושפי שחיתויות באו עד פת לחם, אך באשר ידעו לעמוד על האמת, אמת שבלעדיה לא תיכון חברה בת קיימא. והנה, חוצה להם, עולם כמנהגו נוהג: אלה בחרב ואלה בחנית, אלא בשלמונים ואלה מתחת לגשר, זועקים לעזרה ומושיע אין, אך באשר לא ויתרו על ביעורה של מציאות מושחתת שנגלתה לעיניהם. כיצד זה לא תידד שנתנו בראותנו כי דרך רשעים צלחה, שָׁלוּ כָּל-בֹּגְדֵי בָגֶד? 


אבירות ואבירים יקרים לליבי,

מעולם – אדגיש ואומר: מעולם – לא היו אבירות ואבירים יקרים ללבי כשם שיקרים הם לי השנה.

אמר האומֵרלפני כתשע שנים לעת פרישה מכהונה בבית המשפט העליון:

"אך זאת אבקש מחבריי בבית המשפט העליון: היישירו ולכו בדרך שהלכנו בה עד כה. אל נא תיסטו מן הדרך, לא הימין ולא השמאל. אנו מפקידים בידיכם למשמרת לפיד בית המשפט העליון: לפיד המשפט והצדק, לפיד הישר והטוב. לפיד עצמאותו של בית המשפט, לפיד חירות האדם. קיבלנו את הלפיד כפיקדון ממי שקדמו לנו. שמרנו עליו כיכולתנו והנה הגיעה עת להעבירו אליכם. כארון הברית יהיה הלפיד בידיכם. שמרו עליו מכל משמר לבל יכבה ולבל יועם זוהרו. אל תיתנו אותו ביד זר. החזיקו בכל עוז בלפיד זה שהאיר לנו וְהִנְחַנּוּ הדרך כל השנים, ויאיר הלפיד באור גדול את הדרך בה תלכו. יהיה הלפיד בידיכם עמוד ענן יום ועמוד אש לילה להוליככם בדרך שידענו אותה מכבר. וביום יבוא העבירו את הלפיד זוהר באורו למי שיבואו אחריכם. אתם המעולים שבמעולים. בכוחכם לקיים מצווה זו. יכול תוכלו, ומשתקיימו – תצליחו."

"עיקרים וערכים שבית המשפט העליון כונן וייצב בחמישים ושבע – כמעט חמישים ושמונה שנותיו, המשיכו להחזיק בהם בחוזקה. אל נא תשמיטום מידיכם. זכויות היחיד, שלטון החוק, הפרדת רשויות וביזור סמכויות. אמת שלנו, החזיקו בה במלואה. אמצו אותה אל לבבכם. אל תוותרו ולו על קמצוץ ממנה. כי אין אמת לחצאין ולרבעין. אי תלות שזכינו בה, החזיקו בה בכל כוחכם. אל תיטשוה. אל תיסוגו ולו לרגע קט. כי אם תסתלקו מן האמת ולו כמעט רגע, תישמט האמת מידיכם. אם יום תעזבני לעולם אעזבך. כי אם תוותרו ולו מעט קט והחלל יימלא ברע האורב מחוץ. הישמרו לנפשותיכם. התבוננו היטב נוכח פניכם ולכו בטח בדרך שהורונו ראשונים. אל תשכחו להסב פניכם אל הצד ולאחור: ימה וקדמה, צפונה ונגבה. תמיד: בכל יום ובכל עת ובכל שעה. והרי לא נדע מהיכן תיפתח הרעה, ובאיזו עוצמה תבוא. שימרו על הגבולות. חזקו את החומות. הישמרו ממסיגי גבול."

"הילחמו בשחיתות בכל עוז. אל תניחו למלחמה יומם וליל. בנפשנו הדבר, בנפשה של המדינה, בנפשו של העם. נתבונן בכם מן החוץ. נשגיח עליכם מן החוץ. נגן עליכם. נשמח בשמחתכם וניעצב בעצבותכם. נילחם בעבורכם, בעבור בית המשפט העליון."

אותה עת קיננה בלבי תקווה כי יום יבוא ויחול שינוי – שינוי כבדמשקל, שינוי נוקב – במערכות השלטון למיניהן, מראש ועד זנב. כי תופשי הסמכויות ישנו ממינהגות נלוזות שהחזיקו בהם, ואם כך ייעש ורווח לכול. לא עוד נחשוש להחזיק בעתון של בוקר, לשמוע חדשות של ערב או לצפות בטלוויזיה או באינטרנט. לא עוד נקרא ולא עוד נשמע על רוע ועל מעשי אוון שֶפָּשׂו במקומותינו. תקווה זו, אויָה לנו, תקווה שהחזיקה רבים מאתנו נאמנים לדגל ולסמל, נחלשה והלכה עם השנים. מידי שנה בשנה, ואני יושב ראש הוועדה לבחירתם של אבירות ואבירים מטעמה של התנועה לאיכות השלטון בישראל, הלכה תקוותי ונחלשה עד כי בקושי נותרו בה שניים שלושה גרגירים בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה.¹ אני חושש לומר כי אבדה תקוותי ואיננה עוד. החיים לימדוני כי יש מלים ויש רגשות ויש מחשבות המביאים בעקביהם מעשים ומחדלים רעים. לא אומר אפוא כי תקוותי לימים טובים פסה בזה ואין היא עוד עימדי. ואולם אינני רחוק מכך, ומהלכת עלי אימים מחשבה עד כמה קרוב אני אל מחוזות ה"אין תקווה".

התבוננו באבירים השנה: התבוננו וראו. והרי כלימה תכסה את פנינו, וקרבינו הלא יתהפכו בתוכנו, בראותנו כי חושפי שחיתויות באו עד פת לחם, אך באשר ידעו לעמוד על האמת, אמת שבלעדיה לא תיכון חברה בת קיימא. והנה, חוצה להם, עולם כמנהגו נוהג: אלה בחרב ואלה בחנית, אלא בשלמונים ואלה מתחת לגשר, זועקים לעזרה ומושיע אין, אך באשר לא ויתרו על ביעורה של מציאות מושחתת שנגלתה לעיניהם. כיצד זה לא תידד שנתנו בראותנו כי דרך רשעים צלחה, שָׁלוּ כָּל-בֹּגְדֵי בָגֶד?²

שמענו, כמה וכמה פעמים, כי בעקבות פסיקות שפסק בית המשפט העליון – פסיקות טובות, פסיקות ראויות לחברה נאורה – היגגו שרי ממשלה אלה ואחרים כי יש לצמצם את סמכות בית המשפט העליון לבל יעמוד בדרכה של הממשלה לעשות מעשים בלתי ראויים. לאחרונה אף שמענו כי אם יעלה על דעתו של בית המשפט העליון להחליט ולהתערב בחוקי הכנסת – בעניננו מדובר היה בחוק ההסדרים כי אז יִפַּגַע בית המשפט, רחמנא ליצלן, בעצם החלטה זו, בעקרון הכמעטמקודש של הפרדת הרשויות. האם קרא אותו בעל סמכות את פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא זה, פסק דין שניתן כבר לפני שנים לא מעטות? ואם קרא, האם הבין והפנים את תוכנו ואת תכליתו לשימורם של ערכי הדמוקרטיה?

ואם אלה הדברים ייאמרו בימים כתיקונם, לא כל שכן בימים אלה, ימים של טרום בחירות. וכן אומר לאותו מעלהרעיון שווא זה: חוק, כל חוק, הנעדר ערכי מוסר – בין מוסר ליחיד בין מוסר לכלל – אין הוא אלא כלי ריק, כלי חלול, וכמותו היה ויהיה חוק בו נוטלת הממשלה בכוח מסמכויות הכנסת – ולאמיתם של דברים גוזלת היא מסמכויות הכנסת – ומאמצת אותן לעצמה. גם טענת משפט זו אפוא לא תסכון.

יקירַיי אבירות ואבירים: בימינו אלה קשה היא הקריאה בעיתון ובאינטרנט, קשה היא הצפייה בטלוויזיה, קשה היא שמיעת החדשות, והרי קריאה ושמיעה אלו היו כאבנים הנוחתות עלינו מן השמים ללא הרף. ייֵצא אפוא הקול וירעים מקצה הארץ ועד קצהָ: עד כאן ולא עוד.

ארמון פאר בנו לנו אבותינו ושומה עלינו ליטול מטאטאים בידינו ולטאטא את הזוהמה שאנו מבוססים בה. נטאטה ונָרוֹן: סורה חושך הלאה שחור, סורה מפני האור!

========

¹ וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב; וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ, יֵרָזֶה. ה וְהָיָה, כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה, וּזְרֹעוֹ, שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר; וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים, בְּעֵמֶק רְפָאִים. ו וְנִשְׁאַרבּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר; אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה, בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּהנְאֻםיְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ז בַּיּוֹם הַהוּא, יִשְׁעֶה הָאָדָם עַלעֹשֵׂהוּ; וְעֵינָיו, אֶלקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה. ח וְלֹא יִשְׁעֶה, אֶלהַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו; וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה, וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים. (ישעיהו פרק יז)

² צַדִּיק אַתָּה יְהוָה, כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ; אַךְ מִשְׁפָּטִים, אֲדַבֵּר אֹתָךְ, מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ כָּלבֹּגְדֵי בָגֶד. (ירמיהו פרק יב, א)

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על דברי כבוד השופט (בדימוס) מישאל חשין בטקס הענקת אות אביר/ת איכות השלטון 2014

  1. אלברכ אסרף. הגיב:

    אדוני …דברים כדרבנות חשוב מאוד שהם נשמעים ,רק מה חבל שהם לא הושמעו חזור והשמע מזה עשור או אף שני עשורים בהם אזרחי המדינה הזו חווים חדשות לבקרים ,פרשות שחיתות מסמרות שיער ורשימת מושחתים מדהימה כל פעם מחדש .. לו קולו של אדוני ושל מי מעמיתיו המכובדים והנכבדים, מעולם המשפט היה מושמע ללא הפסק יתכן וכיום היה המצב טוב יותר .
    כמו כן לא מובן למה זה אדוני ושכמותו ממלח הארץ הפקירו את זירת ניהול המדינה בידי צעירים תאבי כוח ושלטון אשר דבר לא יעצרם עד להשגת מטרותיהם ,עושר וכבוד .
    אין שום מניעה שאנשים נשואי פנים חפים מפוליטיקה בעבר להירתם לניהול והנהגת המדינה .

    אהבתי

  2. יעל הגיב:

    תודה על הדברים ועל מאמצי המנקות והמנקים. אני יודעת עד כמה מפרכת עבודתם. וחשוב לקרוא מעל כל במה כי גל נגד חסר פשרות עולה כיום מכל עבר ומתעצם, געש של טוב ושפע ומסירות וענווה ויראת כבוד ונדיבות. גל של ריפוי עמוק ומהותי. אתם קצה הקרחון.

    אהבתי

  3. אסנת יותם הגיב:

    זו התקווה, אנשים ככבוד השופט לשעבר, מישאל חשין ושופטי בית המשפט העליון ובית המשפט הגבוה לצדק. אסור בתכלית האיסור לאפשר לממשלה להגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון. אסור בשום אופן לטשטש את הפרדת הרשויות. יש לשמור באדיקות על ישראל כמדינה דמוקרטית ומערכת משפט עצמאית. בלעדי כל אלה, נהפוך למדינה מושחתת לחלוטין!

    אהבתי

    • אלי ר. הגיב:

      מעניין שמלבד רמזים בנאום של השופט חשין, לא דנו בחוקן ההסדרים.
      מדינה שיש בה חוקן כזה אין בה דמוקרטיה . עם החוקן הזה בספר החוקים , הדיון באיכות השלטון הוא עקר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s