מי שלא יצביע – לא ישפיע

מאת: מרים זינגרמן, מנהלת מחלקת גיוס חברים, התנועה לאיכות השלטון

בבחירות שנערכו ב2006 יצאנו לקלפיות לעודד אנשים לבחור, להעניק מידע, ולהחתים על עצומות לשם הגברת המודעות לשלטון איכותי יותר, דמוקרטיה נקייה יותר ושיפורה של תרבות השלטון בישראל. אם תשאלו אותי, השפעת הנוכחות בקלפיות עשתה הבדל משמעותי בתהליך קבלת ההחלטה במי לבחור. עצם קבלת המידע, חידוד הנקודות, והעלאת החשיבות של הבחירה עשתה את שלה בהינף יד. התגובות היו שונות – חלקן מאוד מעודדות וחלקן פסימיות מלוות בטענות של: "אוי מה זה יעזור כבר?" אבל לחלוטין עלתה תחושה שישנה חשיבות בהסברה ובהגברת המודעות כי לציבור ישנו כוח מאוד חזק בקביעת הדמוקרטיה. אולי הציבור פחות מודע לכוח שלו – וזה חבל. אבל הוא טמון בכל אחד ואחת מאתנו. 

תקנו אותי אם אני טועה אבל לדעתי זכות הבחירה הינה אחת מזכויות האזרח החשובות ביותר במדינה דמוקרטית. זו הזדמנות ייחודית לכל פרט להשפיע על עיצוב פניה של המדינה לארבעת השנים הבאות (טוב, אם נהיה כנים – איכשהוא לאחרונה זה בדרך כלל פחות…) גם אם בשגרה הבוחר אינו פעיל פוליטית ו/או חברתית הרי שכל קול משפיע על דמותה של מדינת ישראל.

ומי שלא יצביע לא ישפיע כי זו לא רק זכות אלא זו חובה אזרחית.

מקומם אותי שישנם אנשים שאומרים שהם לא בטוחים שילכו להצביע מסיבות שונות, ולעיתים אף בלתי מוצדקות. הטענה השכיחה ביותר שיצא לי לשמוע היא שאין מועמד ראוי ולכן אין טעם להצביע, והרי זו טענה חסרת בסיס, כי הרי ברור שישנם תחומים שבהם המועמדים נבדלים זה מזה. גם אם יש תחומים שבהם המצעים שלהם דומים, לא ייתכן שאף מועמד לא ידבר אל ליבו של בוחר זה או אחר. יש לבחור במי שמאמינים שיעשה הכי הרבה שינוי. בנוסף לכך תמיד כשיש יותר מאפשרות אחת העומדת בפני הבוחר, הרי שלבטח ישנה אפשרות שהיא הכי מועדפת עליו, גם אם היא האלטרנטיבה הכי פחות גרועה. לפיכך, לכל אדם בהכרח יש נטיית לב כלפי אחד מהמועמדים, ולו רק על דרך האלימינציה, קרי את מי בוודאות לא הייתי רוצה לראות בממשלה.

דרוש מנדט לשלטון נקי. קמפיין בחירות 2006.

דרוש מנדט לשלטון נקי. רלוונטי היום בדיוק כמו ב2006

אחת הדילמות המרכזיות העומדות מול הבוחר היא ההחלטה. הן ההחלטה במי לבחור והן הזיקה או חוסר הזיקה למועמד או מפלגה נובע בעיקר עם איזו קבוצה חברתית ו/או פוליטית הבוחר מזדהה יותר. והרי שיש מולנו דילמה שאפשר לפתור אותה ע"י אחת התיאוריות מעולם תורת המשחקים: בחירה לפי הרציונל. הבוחר ניצב בפני שפע של מידע שמגיע ממקורות שונים, רשתות חברתיות, תעמולת בחירות, חוגי בית, שמועות מפה לאוזן וכהנה וכהנה, הבוחר נאלץ לעשות אלימינציה והשוואה מכל שלל האופציות שעומדות לפניו, ועל בסיס שיקולי עלות/תועלת לבחור בחלופה שתמקסם את האינטרס שלו.

לפי גישה זו אפשר לצמצם את ההחלטה למשוואה פשוטה מאוד: מפלגה א' נמצאת בשלטון ומולה מתמודדת מפלגה ב' או ג' או ד'. אם התועלת מניצחונה של מפלגה א' תהיה חיובית או גבוהה מהתועלת שתנבע מניצחונה של מפלגה ב' או ג' או ד' – יצביע הבוחר הרציונלי למפלגה א' – וההיפך הוא הנכון. ככל שההבדל בין המפלגות גדול יותר, כך התועלת שתצמח מההצבעה תהיה גדולה יותר.

פשוט לא?

אבל בואו נלך רגע לבוחר שאינו חושב רציונאלית אלא פועל לפי האינטואיציה, ובוחר לפי מה שהלב אומר. הרי שכמות הזמן שהבוחר הרציונלי משקיע היא כה עצומה שזה אפילו לא מתקרב לזמן ההליכה לקלפי ולפעולת ההצבעה עצמה. ולכן מי שהולך לפי האינטואיציה יבחר באופציה שהכי מדברת אל ליבו, אל דרך חייו, ואל השקפותיו.

מחד גיסא מי שבוחר לפי הרציונל טוב הדבר ויפה הוא, אולם אין הוא לוקח בחשבון או שמא שוכח שמה שמשפיע לא פחות על ההחלטה הינו הלחץ החברתי או ההשפעה החברתית בקבוצה בה נמצא. תרצו או לא תרצו, שייכות חברתית משפיעה באופן תת מודע על החלטות רבות שהאדם מבצע ביום יום. ומאידך גיסא הבוחר לפי האינטואיציה לא תמיד חושב לעומק על יתרונות ו/או חסרונות של מפלגה זו או אחרת מצב שנובע עקב בורות פוליטית, ולפיכך ההחלטה עלולה להיות שגויה ואינה תואמת את אורך חייו ואת דעותיו האמתיות.

עד כאן יופי.

אבל מה בפועל? הבוחר עומד בפני שלל אופציות, אוסף את כל המידע הנחוץ, מנתח את הנתונים לעומקם, או שלא ובוחר את האופציה שהכי נראית לו מתאימה. לעיתים, הוא מחליט לבד ולעיתים מושפע מדעת הקבוצה החברתית בה נמצא ומגבש לו גם דעה חלופית למקרה וישנה את דעתו, שכן חלופה הינה פעולה אינטואיטיבית לשיקולי עלות מול תועלת, ובכך יוצא הבוחר לדרכו לקלפי. ואין זה משנה כלל וכלל כיצד מתקבלת ההחלטה בין אם כהחלטה קבוצתית או אישית או החלטה שנובעת מרציונל או אינטואיציה. העיקר להצביע ולהשפיע.

ואין אפילו מדובר במצב של קבלת החלטה בתנאי של אי וודאות, הרי יודע הבוחר את הסטטיסטיקות לניצחון, ויודע את ההסתברות פחות או יותר לתוצאות. ההחלטה הכי טובה היא כאשר היא מבוססת על דעה אישית, השקפת עולם והתחברות למה שהמועמד או המפלגה מציעים. אל תבזבזו את ההזדמנות להשפיע גם אם ההחלטה אינה אופטימאלית מבחינתכם.

הטענה היחידה שעוד איכשהוא יכולה להיתפס כמוצדקת היא אי-בקיאות, והאמת שגם במקרה כזה כמעט אף פעם לא מאוחר מידי להתעדכן, לקרוא על מצעי המפלגות ולגבש עמדה (אלא אם כן הבוחר בדרכו לקלפי דקות ספורות לפני סגירת הקלפיות – וגם זה לא ממש תירוץ בעידן הטכנולוגי בו מידע נגיש בכל עת). כך שגם זה לא לגמרי מניע לאי בחירה.

אני לא באמת מאמינה שיש אנשים שאין להם דעה בתחום הביטחוני, החברתי ו/או הכלכלי. קשה להיות אדם כזה בישראל, לטוב ולרע.

ולכן מי שלא יצביע לא ישפיע.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על מי שלא יצביע – לא ישפיע

  1. נצר שוחט הגיב:

    מצד שני חשוב לציין שיש רק דבר אחד גרוע יותר (בעיני) מאשר לא להצביע כלל – והוא לתת לאחר להחליט עבורך במי לבחור. זו בדיוק הסיבה שמאפשרת ללוביסטים וקבלני קולות כאלו ואחרים כוח המטה את ההחלטות היומיומיות לטובתם במקום הרוב שנשאר דומם. הדבר הנוראי ביותר בסיטואציה הזו, היא שרוב האנשים באותם קבוצות המצביעים כי ראש הקבוצה או קבלן הקולות או אדם אחר אמר להם, לא נהנים מתוצאת ההצבעה שלהם כמעט לעולם. ודאי לא כמו שנהנה אותו אדם שאמר להם במי לבחור ועתה שולט על יותר מספר קולות.
    הדבר נכון במיוחד לקבוצות אינטרסים מיוחדים – המצביעים לכאורה בקול אחד בכדי להגן על האינטרסים שלהם, אך אני משוכנע שאחוז ניכר מחברי הקבוצה לא נהנה כלל מעצם "ההצבעה כקול אחד" אלא רק העומדים בראש אותם קבוצות.

    אהבתי

  2. Avraham BenEmanuel הגיב:

    ברירה כוזבת או דילמה כוזבת היא כשכאילו יש דלימה או ברירה אבל בפועל אין. הבחירה בין גורמים שכל אחד מהם מחפש את כיסו בשם הציבור שלו. לעולם לא יוביל למצב בריא. ועד שאין מועמדים המחפשים טובת הכלל ללמשא פנים, אין מה לבחור.

    אהבתי

    • נצר שוחט הגיב:

      אך אם אמירה זו מובילה אותך שלא להצביע – במקום לחפש את המפלגה בה משא הפנים הוא הקטן ביותר – ואם עוד אנשים יחשבו בדיוק כמוך ומסיבה זו לא יצביעו, הנזק יהיה עצום.
      אתה צודק לחלוטין – הדבר העיקרי לפיו יש לבחור, לפני עמדה, היא הנהגה שאינה אנוכית, כי רק אז נהיה מיוצגים באמת. אבל הבעיה אינה הפוליטיקאים, אלא שלא מספיק בוחרים אומרים "כן, זה הדבר העיקרי לפיו אני בוחר". רוב הבוחרים בוחרים לפי עמדה.
      אז יישר כוח, מי ייתן שתשפיע על עוד אנשים לחפש קודם כל את התכונות האישיות של אכפתיות, חוסר אנוכיות (ואני אוסיף גם הגיון וחוכמה) – אבל אסור שזה יוביל אותך למסקנה שאסור להצביע, פשוט אסור.

      אהבתי

  3. ראובן הגיב:

    הבעייה היא השיטה המעוותת שלנו, בה אתה יודע שאם תצביע לאחת המפלגות הקטנות יותר המדברות ללבך- ברור לך שהיא תלך לקואליציה עם נתניהו או לבני/הרצוג שמבחינתך "זה נבלה וזה טריפה".ולאחר הבחירות יתחיל סחר מכר מכוער,עשיית שרירים,חלוקת תיקים לאו דווקא לפי כישורים אלא קשרים כדי שאחד מהמובילים יוכל לבנות קואליציה (וזכור שבמערכת בחירות בעבר קיבלה לבני יותר מנדטים מנתניהו והוא הרכיב את הממשלה כי השיטה מאפשרת).לכן לא ברור עד כמה כוח יהיה למי שהצבעת. ריבוי המפלגות וההרגשה ש"זה שברצוני להצביע לו כי השקפת עולמי מזדהה איתו ילך עם ביבי (לצורך העניין) שאני לא רוצה בו אז למה להצביע?" זה חלק ממה שמרחיק אנשים מהקלפיות.צריך לצמצם את מספר המפלגות או להעלות באופן דרמטי את אחוז החסימה.

    אהבתי

    • נצר שוחט הגיב:

      אני מבין מה שאתה אומר, אבל אנשים שמהסיבה הזו לא מצביעים אינם מתנהגים בהגיון, אלא מאמוציות, והם בסופו של דבר פוגעים רק בעצמם. מה זה משנה אם כל מה שאמרת הוא נכון?
      מי שלא מצביע/ה למפלגה שנראית לו/ה הכי טובה להצביע עבורה, או למפלגה שנראית לו/ה הכי פחות רע להצביע עבורה – פשוט פוגע בעצמו/ה.
      ולמה זה פשוט לא הגיוני? כי נוצר מצב שאחוז מטורף מאזרחי ישראל לא בוחרים. הבעיה היא לא האדם הבודד שמתייאש מלהצביע – הבעיה היא שהרבה אנשים עושים את זה.
      מה זה משנה אם מבחינת המצביעים אין כמעט הבדל בין הצבעה למפלגות השונות וכולם גרועות? רק להצביע למפלגה שהכי פחות גרועה בעיניך, לא משנה בכמה הבדל מהאחרות היא פחות גרועה (ואני לא מאמין לאף אדם שיאמר – כל המפלגות בלי יוצא מן הכלל גרועות בעיני במידה שווה).
      אם יש 3 חברות שמוכרות קוטג', 2 באותו המחיר ואחת במחיר של אגורה פחות – וכולם היו קונים, בגלל ההבדל הזה של האגורה, מהחברה השלישית, זה היה מכריח שינוי לכיוון הורדת מחירים. בדיוק אותו הדבר מבחינת אופן ההצבעה. אם כל הבוחרים שנשארים בבית (ויש המון המון כאלה) בגלל שמבחינתם "כל המפלגות גרועות ואין בהם אף אדם אכפתי" היא מצביעים למפלגה שמבחינתם היא הכי פחות גרועה מהבחינה הזאת – זה היה מכריח גל של שיפור בכל שאר המפלגות גם כן, ובפעם הבאה דברים היו טובים יותר.
      מי שלא מצביע פשוט פוגע בעצמו, פוגע באחרים. פוגע בי אפילו. (ולא אכפת לי למי הוא מצביע בסופו של דבר – למרות שהייתי מעדיף שיצביע לפי אכפתיות של אנשים במפלגה לפני שהוא מצביע לפי עמדה)

      אהבתי

  4. ראובן הגיב:

    בסופו של דבר אותם 'הרבה אנשים' שלא מצביעים מורכבים מאנשים בודדים שהתייאשו מהשיטה ולא מצביעים כי להרגשתם אין טעם, שהשיטה דפוקה מיסודה (סליחה על הביטוי).
    אני לא אומר שלא נכון להצביע למפלגה שנראית לך ביותר -אידיאולוגית או אחרת -אך אם תדע שהיא תחבור למפלגה הגדולה שלא נראית לך או לא תעבור את אחוז החסימה -זה מוריד מנכונותך להצביע.ואם תרצה בכל זאת לממש את חובתך/זכותך האזרחית תצטרך להצביע עבור מישהו שפחות נראה לך כי זה מה יש .זה כישלון השיטה כאן .ריבוי המפלגות משיג את ההפך-מבלבל,מקשה להחליט מי הטוב יותר (או הגרוע פחות).
    מי שקל לו להצביע הוא חסיד של אחת המפלגות הגדולות או מי שנקעה נפשו מהקיים והוא הולך עם הבטחה חדשה (במידה ויש) בתקווה שתספק את הסחורה.לכן ד"ש ושינוי בזמנו ו'יש עתיד' הצליחו.
    בארה"ב אתה יכול להצביע עבור אחת משתי מפלגות (לעתים יש מועמד עצמאי הגורף אחוז מזערי מהקולות) ואם נמאס לך מהדמוקרטים/רפובליקנים שבשלטון יש לך רק אלטרנטיבה אחת.ואם אתה בעד מי שבשלטון-שוב יש לך אלטרנטיבה אחת.בלי קומבינות,בלי תככים.

    אהבתי

    • נצר שוחט הגיב:

      אני לא חושב שהוספת טיעונים הגיוניים בעד לא להצביע – רק הסברת את החלק האמוציונאלי, שהוא מאוד ברור.
      הדבר הגרוע ביותר הוא שהאנשים מרגישים לא מיוצגים לפי מה שתיארת, ובעיני הדבר מעיד על הנהגה שאינה אכפתית מספיק, הגיונית מספיק. אז אותם אנשים – שהם בדיוק האנשים שהכי מעניין אותם לחפש מי הכי אכפתי ומי הכי הגיוני – הם אלה שמוותרים על קולותיהם, ונותנים לאחרים, שכנראה אכפת להם פחות מאכפתיות והגיון בהנהגה להצביע. כך וודאי שהשחיתות השלטונית תמשיך, משחק הכסאות ימשיך בלי קשר לעמדות בכלל, והייאוש רק ייגבר – אבל מי שלא הלך להצביע, הוא זה שהתחיל את המעגל, והוא זה שיכול לשבור אותו.
      אין שום הגיון, רק אמוציות, בהחלטה שלא להצביע. אין שום דבר בכך שיוצר שיפור – אם כבר רק הרעה במצב. מי שלא מצביע – לא נותן סיכוי שדברים ישתפרו, ומה זה משנה כמה אנשים חושבים שהסיכוי הוא קטן. הוא לא אפס. מי שחושב שאין סיכוי כלל לא מבין מספיק את כמות האפשרויות שיש בעתיד של כולנו.
      לדעתי לפחות.

      אהבתי

  5. ראובן הגיב:

    אני לא מעלה טיעונים בעד "לא להצביע" אלא יותר מדוע אנשים לא מצביעים.
    הגיון או אמוציות-אנשים הגיעו לנקודה שבה הם מרגישים שאין טעם,המצב לא באמת ישתנה,אין למי…וכל הנימוקים שהעליתי.סוג של יאוש.
    אגב שלא ישתמע שאני לא מתכוון להצביע.
    שבוע טוב.

    אהבתי

    • נצר שוחט הגיב:

      הבנתי שאתה לא מנסה לשנכע שלא להצביע. זה עניין של ניסוח. להסביר זה עקרונית זהה ל"לטעון בעד", אבל מתפרש הפוך.
      בכל אופן – מה שרציתי להגיד זה שעצם הסבר מדוע אנשים לא מצביעים גורם לזה להישמע כאילו זה הגיוני – והיה לי חשוב מאוד להדגיש שזה לא הגיוני, אלא אמוציונלי, ושלהיפך – ברמת ההגיון זה כל כך פוגע באותם אנשים שלא מצביעים כמו גם באלו שכן, שחשוב לי, בעיני, שלא ייאמרו משפטים המסבירים מדוע אנשים אינם מצביעים בלי להדגיש לידם כמה זה לא הגיוני ומטופש, גם אם מובן. כמה זה פוגע.
      המטרה היא לשנכע אנשים להצביע, המטרה היא שלכולנו יהיה יותר טוב, וחשוב להיזהר מרטוריקה שגורמת לאנשים לעשות את ההיפך.
      שבוע טוב גם לך!

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s