שינוי דפוסי החשיבה לדמוקרטיה

מאת: גדליהו לשם

בישראל של היום ישנן שמונה מיליון דמוקרטיות. לכל תושב יש דמוקרטיה קטנה משלו, לפי רצונו ולפי האידיאולוגיה שבה הוא מאמין. עתה הגיע הזמן לשנות ולרענן דפוסים ומסגרות ואם נחליט לשנות, כך ייעשה. אזרחי המדינה מכירים בדמוקרטיה כצורת השלטון הטובה ביותר כיום, ולכן אזרחי המדינה מוכנים לממן את המפלגה ומצעה ונציגיה לכנסת, כדי שהשלטון יהיה דמוקרטי, בעוד שועדת הבחירות המרכזית נדרשת לבדוק ולאשר רק את "הקוד האתי" של נציגי המפלגות לכנסת. 

כל ארבע שנים הולכים אזרחי המדינה המורשים לבחור ולהצביע למפלגה ולמצעה שלו היא התחייבה. אזרחי ישראל מצביעים למפלגות ולא לרשימת נציגים, פלוני או אלמוני. הדגש הוא מצע המפלגה. בכל בחירות, המפלגות "עובדות" על ציבור הבוחרים בעיניים. כמו שנאמר בקלישאה הנדושה: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", ואולי בבדיחת המאה: "הימין יביא ביטחון עם שלום, השמאל יביא שלום עם ביטחון". שני המשפטים הללו היו למצען של שתי המפלגות. זה לא הביא ביטחון וזה לא הביא שלום. הבנת את זה ברוך?

ולכן יש לשנות את דפוסי ה"דמוקרטיה".

הכנסת אינה גוף ה"מעסיק" פוליטיקאים ועסקני מפלגות. לכן, היא אינה רשאית להעסיק נציגי מפלגות בתלושי משכורת ואינה מנפקת בסוף כל חודש תלושי משכורת והפרשות שונות. חברי הכנסת הם "עובדי קבלן", וה"קבלן" הוא המפלגה והמצע שהיא מעמידה לבחירות.

מצעה של מפלגת פועלי ארץ ישראל משנת 1931. האם עמדו בה?

מצעה של מפלגת פועלי ארץ ישראל משנת 1931. האם עמדו בכל ההתחייבויות?

מושג זה אינו מצטמצם רק להליכים של בחירות חופשיות וקבלת חוקים, לפי דעת רוב הנציגים של המפלגות. שלטון העם במשמעותו הרחבה, שם דגש על מרכזיותם של האזרחים במדינה. האזרחים חתמו על הסכם עם המדינה, המדינה חתמה על הסכם עם אזרחיה. אולם, על המפלגות לא לשכוח, כי העם הוא ראשית ואחרית כל הדברים. הכל מתחיל ממנו והכל חוזר אליו.

ולכן, העם חייב להפעיל את המפלגות, ולא יהיה העם כמריונטות בידי המפלגות.

הדרך בה המפלגות באמת מממשות את עיקרון "שלטון העם" היא דרך מצעי המפלגות העומדים במבחן החוקי, החוקתי והמוסרי של וועדת הבחירות המרכזית. בוועדה זו יישבו שופטים בדימוס, אנשי אקדמיה משפטית, הוגי דעות, מומחים בדמוקרטיה, מנהיגים חברתיים, ובלבד שלא יישבו בה עסקנים למיניהם. קבוצה זו תהיה נציגי "שלטון העם”. הגשת המסמכים לוועדת הבחירות המרכזית תיעשה עלידי ארבעה אנשים: יו"ר ומזכיר המפלגה, גזברה ועורך דינה. בצמוד לתהליכים הקבועים בחוק, יש להוסיף מסמך חדש שטר התחייבות¹ של מורשי החתימה של המפלגה האומר:

"העם מצביע למצע המפלגה, שהכריזה והתחייבה לבצע נושאים ומטרות במצעה הכתוב כלשונו. והיה אם תוך 12 חודשים מיום חתימת המפלגה על שטר ההתחייבות ומיום כינוס ישיבת מליאת הכנסת הראשונה, לא ביצעו 50% מהתחיבות מצע המפלגה, השטר השמור בכספת בג"ץ יוצא לביצוע". ובשטר ייכתב – "אנחנו החתומים על השטר, כל אחד לחוד וכולנו יחד, התחייבנו למצביעים למפלגה ולמצע שלה, המצורף לשטר זה. היה ולא עמדנו בהתחייבות המפלגה ולמצעה, ולא ביצענו 50% מתוך הכתוב במצענו, כפי שהתחייבנו, והוספנו חטא על פשע, כאשר הוספנו בדרך נלוזה חוק ו/או חוקים שלא היו כלל במצע המפלגה² לבחירות, בזאת הונינו וביזינו את שלטון העם. לכולנו, החתומים מטה על השטר, כל אחד לחוד וכולנו יחד, נהיר וברור שאנו יו"ר המפלגה, המזכיר, הגזבר, עורך דינה וכל נציגי המפלגה שנשלחו מטעמה למליאת הכנסת".

בהתאם לשלטון העם, במקרה של הפרת התחייבויות, יוגש צו:

1. לפינוי מפלגה זו אל מחוץ לכותלי הכנסת

2. מפלגה זו תשלם לאוצר המדינה כדלהלןסכום הכסף שניתן מאוצר המדינה למפלגה זו בעבור:

א. צרכי הבחירות

ב. בעבור כל נציג מפלגה שנכנס למליאת הכנסת או לממשלה

ג. הצו יוגש למפלגה שעברה את אחוז החסימה וקבלה את האות או אותיות המשמשות כציון למצע המפלגה ונציגיה

3. במידה והמפלגה לא תשלם לאוצר המדינה כפי שמופיע בסעיפים ובפסקאות האלו, ולא תמלא אחר צו בג"ץ, בית המשפט יחל בעיקול רכושו הפרטי של כל אחד לחוד ו/או כולם יחד, לצורך כיסוי חובה של המפלגה ונציגיה, לאוצר המדינה, כפי שהם חתומים על "השטר".

מגילת העצמאות - הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לחוקה

מגילת העצמאות – הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לחוקה

כך ייעשה למפלגה שתבזה את שלטון העם ואת קולות הבוחרים. הסנקציות והקנסות שיופעלו על נציגי המפלגה שלא עמדו בקריטריונים הנ״ל, אינם באים כעונש, אלא כהבנה שהם נציגי העם. כנציגינו עליהם לפעול למעננו ולייצג אותנו ואת האינטרסים שלנו״ כדי שיבינו מכך שהם עובדים למעננו, ושאנו "נפטר" אותם אם לא יפעלו כפי שהבטיחו (ממש כמו במכרז עסקי).

אני קורא לכם אזרחי ישראל, בשם שלטון העם, הפגינו כוחכם כשלטון העם – הדמוקרטיה. אנחנו מצביעים למפלגות ולא לנציגים. אנחנו שלושה מיליון מצביעים, אנחנו הרוב, וננצח כשלטון העם. יש לזכור, נציגי המפלגות הם רק 120 איש ואישה.

ולסיכום: אזרחי ישראל, נמצאים אנו בתקופת "מגדל בבל". מלחמת השחרור עדיין לא הסתימה. עדיין לא תוחמו גבולות המדינה, ולמדינתנו אין חוקה ואין לה תעודת זהות.

למדינה קוראים: ישראל

לתנועה הלאומית: ציונית

לשפה הלאומית: עברית

לדתנו קוראים: יהודית

הגדרת המשטר: יהודית ודמוקרטית (ממתי הפכנו להיות משטר דמוקרטי דתי?).

חוקת המדינה: עדיין לא הושלמה

גבולות המדינה: מחציתם חסרים ולא מוגדרים

תעודת הזהות של מדינתנו צריכה להיות:

למדינה יקראו: עברית

לתנועה הלאומית: עברית

לשפה הלאומית: עברית

לדתנו קוראים: יהודית

הגדרת המשטר: עברית ודמוקרטית

חוקת המדינה: עברית

גבולות המדינה העברית

הרצון הוא להתארגן לקראת הכנסת ה-21.

יש לנו פתרונות שלום למדינה העברית.

יש לנו פתרונות לשכון (ללא עבדות כל החיים למשכנתא).

יש לנו פתרונות לחינוך כולל וממלכתי.

יש לנו פתרונות להכנסה פנויה מהמשכורת.

האזרחים הם הראשית והאחרית לכל הדברים. הכול מתחיל מהם והכול חוזר אליהם. אם את/ה בעד מרכזיותם של האזרחים במדינה אתה בעד: ש ל ט ו ן  ה ע ם.

תן תשובתך החיובית למכתב לדואר האלקטרוני הבאLESHEM306@BEZEQINT.NET

נספחים:

נספח מס' 1:

במצעה של כל מפלגה, יופיע בסעיף הראשון סעיף עיקרי שהינו סעיף חובה:

תושלם החוקה למדינת ישראל, עד האות האחרונה.

כדי למנוע מצב בו יקום משפטן או עורךדין מתחכם ויאמר: "המחוקק התכוון לומר…" וכיוצ"ב החוקים בחוקה ינוסחו בדיוק ובפירוט רב, בצורה ברורה לחלוטין ובלשון המובנת לעם, כך שלשופט בבית המשפט ולעורכי דין, לא יידרשו שנים עלמנת לנסות ולהבין למה הייתה כוונת המחוקק.

נספח מס' 2:

כל מפלגה מעמידה לבחירה את מצעה

אזרחי המדינה מורשי ההצבעה, מצביעים בעד המצע שנראה להם הטוב ביותר וכפועל יוצא, גם למפלגה העומדת מאחוריו.

כל מפלגה רושמת את עצמה ואת מצעה כחוק, בספר הפרוטוקולים של ועדת הבחירות המרכזית, ונחתמת עלידי יו"ר המפלגה, מזכירה, גזברה ועורך דינה. לא יאושר למפלגה להוסיף ו/או להחסיר ו/או לשנות אחד או יותר מסעיפי המצע, לאחר שנחתם עלידי הארבעה. כמו כן, לא יעלו הצעות חוק פרטיות, מלבד מה שנחתם מראש עלידי המפלגה.

המפלגה תקבל את האות/אותיות לפתקי ההצבעה ותצא לדרך תעמולת הבחירות.

והיה, כאשר הכריזה וועדת הבחירות המרכזית על תוצאות הבחירות הסופיות, יתייצבו כל נציגי המפלגות מול וועדת הבחירות המרכזית ויחתמו על כל הניירת, עליה חתמו כל נציגי המפלגות קודם לבחירות, כולל שטר הביטחון, בו התחייבו לשלם למדינה בעבור כל הוצאות המפלגה ונציגיה, במידה ולא מילאו אחר ההוראות וההתחייבויות, כפי שנכתבו ותוארו במסמך העיקרי המקורי ונספחיו.

נספח מס' 3:

אין להונות אזרחים המצביעים למפלגות ומצעיהן

1כאשר שתי מפלגות או יותר מתאחדות פיקטיבית למען צבירת כוח שלטון לראשות הממשלה, או כל קומבינה אחרת, ולאחר מכן תפרקנה את "האיחודוכל מפלגה הולכת לדרכה – דבר כזה הוא פסול. זאת משום שהונו את האזרחים שהצביעו למצע אחד, וקיבלו מצע אחר, שלא היה כתוב בשעה שהמצע הוגש לועדת הבחירות המרכזית (לדוגמא: שלוש מפלגות מתאחדות כאשר לכל מפלגה מצע משלה אולם הן מופיעות תחת שם אחד עם שלושה מצעים שונים). אקט כזה יביא להוצאת המפלגות מכותלי הכנסת ויושתו עליהן התשלומים שקיבלו במרמה מאוצר המדינה.

2. כמו כן כאשר קבוצת נציגים, שנשלחו מטעם מפלגה לכנסת, מודיעים על עזיבת "מפלגת האם" שלהם ומבקשים להקים מפלגה חדשה או להצטרף למפלגה אחרת, אין להם הזכות כזו. הקבוצה או הבודדים, חתומים על "שטר התחייבות" למפלגותיהם, מפלגות האם ואוצר המדינה יתבעו מהם החזר הוצאות.


¹ שטר התחייבות שטר זה, אשר ייחתם עלידי מורשי החתימה של המפלגה יתקבל לעיון ובדיקה עלידי וועדת הבחירות המרכזית ולאישורה.

² מצע המפלגה לבחירות, לפי צו בג"ץ ששטר ההתחייבות נמצא בידו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על שינוי דפוסי החשיבה לדמוקרטיה

  1. אורי הגיב:

    מילים כדורבנות מי יישם למי יש אינטרס לחוקה זו מי יעביר זאת בכנסת

    אהבתי

  2. נצר שוחט הגיב:

    כתבת דברים חשובים ומצד שני דברים שבעיני הם בעייתיים ביותר.
    כן, הדבר החשוב ביותר בעיני הוא שהעם איננו מיוצג. כן, הבעיה הגדולה ביותר בעיני היא שאיננו בוחרים באנשים שבסופו של דבר מייצגים אותנו, גם, אפילו, במיוחד כאשר אנו בוחרים במי שלכאורה מייצד את עמדתנו בצורה הקרובה ביותר. אני אומר זאת בפוסט של בבלוג התנועה לאיכות השלטון "כיצד נבחר עבור מי לבחור?"
    אבל, מצד שני – באת ורשמת דברים מאוד בעייתיים בעיני:
    א. תעודת הזהות של מדינת ישראל – רשמת אותה בנונשלנטיות כאילו המאבק על חוק הלאום היה מטופש. הגדרת מדינה היא הרי אחד הדברים המורכבים והבעייתיים ביותר. גם מי שמאוד רוצה לקשר בין מדינת ישראל לזהות יהודית או ציונית חייב להודות שההגיון כנגד כך הוא מוצק. הגדרת מדינה עלולה לדרדר את המדינה הדמוקרטית למדינה בה מופלים אזרחים. מחר על רקע יהדות, מחרתיים על רקע הגדרה מדוייקת יותר מיהו יהודי. ביום לאחר כך ימצאו דרך אחרת להוציא יוצאים מין הכלל מהקבוצה. בעיני זהו רעיון נוראי, ולא בלי פתרון ביניים (שממקסם יתרונות בין מדינה ללא זהות, ובין מדינה העלולה להפלות בין אזרחיה). מדינת ישראל חייבת בעיני להיות מוגדרת אך ורק כמדינת כל אזרחיה – כלומר שהדבר החשוב הוא שימור האינטרס האישי של כל אזרחיה. אבל בנוסף, מותר להגדיר אינטרס לאומי שהוא האינטרס של שמירה על העם היהודי וההיסטוריה שלו. זה שונה בתכלית השינוי מהגדרת מדינה. אינטרס לאומי אסור שיעמוד לפני האינטרס האישי של האזרחים. אסור לו. המקום היחידי בו ברמה החוקית הוא יכול להפלות הוא בחוקי ההגירה של המדינה – הוא מהווה הסבר הגיוני לחוקי ההגירה, שתמיד מפלים, אך לא בין אזרחים, אלא בין אלו שרוצים להיות אזרחים. הוא יכול להוות עילה למקומות טקסיים המקדמים את אותו אינטרס, או לפעולות שהמדינה עושה על מנת למשל להגן על יהודים בתפוצות, גם אלו שאינם אזרחים. אבל בשום אופן, לא בהווה ולא בעבר אינו יכול לעמוד במקום גדול מהאינטרס האישי של כל אזרח ואזרח. אסור לו להשפיע על חוקים המשפיעים על החופש של האזרחים.
    ב. הבחירה לפי מצע המפלגה היא בעיני אחד הדברים הגרועים ביותר בדמוקרטיה. היא חשובה מאוד, אבל אם היא באה במקום הראשון, אזרחי המדינה לא יהיו מיוצגים – וזה מה שבסופו של דבר אתה בא לעשות. לוודא שאנו האזרחים מיוצגים ובכך שלטון העם מתרחש. אבל מצע מפלגה לעולם לא יכול לייצג אף אחד מאיתנו. אוסף עמדותיהם של מפלגה או אדם לעולם לא יוכל לייצג אדם אחר באופן מלא – ואתה בא ואומר לאכוף התנהלות לפי המצע. יש כל כך הרבה סיבות מדוע זה רעיון כל כך שגוי בעיני:
    – מצע לא יוכל לעולם לייצג אותי או אף אחד אחר על כל הצירים בהם יש לי עמדה. בכל הדברים שאני הם – מבוגר/צעיר/פנסיונר, בן המעמד הנמוך/ביניוני/גבוה, בעל עמדה סוציאליסטית יותר או קפיטליסטית יותר בכלכלה, בעל עמדה ימנית או שמאלית בחוץ וביטחון, רווק/נשוי, הורה או ללא ילדים, ועוד ועוד ועוד.
    – להחליט החלטות מראש על פי מצע הוא פשוט איוולת. כמות ההחלטות השחורות ולבנות היא מועטה עד אפס. בהחלטות שמנהיגים צריכים להחליט יש נואנסים, וצורך לאזן בין הרבה צדדים. להגיד מראש מה צריך לעשות בלי לאפשר שינוי לפי הצרכים היומיומיים (וזה מה שנראה שאתה מציע), לפי אוסף הנואנסים הגדול שמשנה החלטות – זה פשוט להגיד למנהיגים שלנו שאיננו רוצים שיהיו חכמים, כי זו לא דרך חכמה להתנהל.
    – אוסף הנבחרים הינו מספר סגור, הם לעולם לא ייצגו את כולם – מכאן, שהם חייבים לייצג גם את אלו שלא בחרו בהם, ולפי שיטתך זה לעולם לא יקרה. זה כל כך שגוי אם רק נסתכל על העובדה שייתכן שמפלגה תיבחר על רקע המצע שלה בתחום החוץ והביטחון אבל אין כלל הסכמה איתה בתחומים הכלכליים. אם הם לא ייצגו גם את אלו שלא בחרו אותם, ובמקרה הזה אלו האנשים שכן בחרו בהם – נמשיך להיות לא מיוצגים באמת.

    לא ולא, כתבת דברים מאוד חשובים – איננו מיוצגים. וכתבת דברים מסוכנים מאוד בעיני, הן על הגדרת המדינה והן על ההתעקשות להיצמד למצע כדרך לבחור וכדרך לוודא מה תוכל ההנהגה לעשות.
    בעיני, חשוב מאוד לבחור לפי עמדה, אבל אך ורק אחרי שבחרנו לפי תכונות אישיות (למרות שיטת המפלגות שמקשה עלינו) – אכפתיות, הגיון וחוכמה חייבות להיות הדבר הראשון לפיו אנחנו בוחרים (ורק אחרי שניקינו את השדה מאלו שאינם כאלו – לבחור לפי עמדה) – אני שוב ממליץ לקרוא את הפוסט שלי פה בבלוג ולראות את הסרטונים אליהם הפוסט מקשר בהם ניסיתי (באמצעים המוגבלים שהיו לי, ועם שגיאות בעברית לצערי) להסביר את מה שאני אומר פה, ואף להדגים כיצד הדילמות הקשות ביננו יכולים להיות מוצגים ומיוצגים ע"י מנהיגים שהם אכפתיים, הגיונים וחכמים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s