מאת: אלה רופו, רכזת פעילות שטח בתנועה לאיכות השלטון
שוב יש בחירות, ושוב, כמדי בחירות, מעבר לוויכוחים הערים על מפלגה כזו או אחרת אני שומעת קולות נוספים, שמכעיסים אותי (אפילו יותר מאנשים שלא מסכימים אם הטעם שלי בסדרות טלוויזיה) – אנשים שלא מצביעים. הפעם, אמרתי לעצמי, אני אבדוק למה הם עושים את זה. כי אתם מבינים, הסיבות של האנשים שאומרים לא להצביע נשמעות טוב, הן נשמעות משכנעות, הן נשמעות נכונות. ואולי צריך לקחת רגע כדי להבין שהן לא. אין סיבות טובות לא להצביע, לא משנה באמת מה הדעה שלך.
לא בעצם, אני אסייג את עצמי, יש כמה סיבות לא להצביע:
1. "לא אכפת לי". ולפני שאתה (לא, לא אתה, אני מדברת למי שמסכים עם המשפט הזה) קופץ ואומר: בדיוק! אני אבהיר ואומר: אני מתכוונת ללא אכפת ממש. נניח למשל שאם מחר יבטלו את המדינה ובמקום זה יקימו פארק שעשועים מבוסס על הסרט הכי גרוע שראיתם לאחרונה ויהפכו את כל תושבי המדינה לעובדי הפארק בשכר באנגלדשי, האם עדיין תגיד שלא אכפת לך?
נכון, הלכתי מעט רחוק מדי, ולא מאוד סביר שזה יקרה, אבל יכולים לקרות דברים אחרים, הביטחון האישי שלך למשל יכול להשתנות לטוב או לרע, גם הביטחון התעסוקתי שלך, כמות הכסף שיש לך סיכוי להרוויח, היכולת שלך לשכור או לקנות דירה.
אם אתה יכול להגיד לי עם יד על הלב, או כל סימן אחר שאומר שאתה דובר אמת, שבאמת ובתמים לא אכפת לך מהדברים האלו, ושגם אין לך אפילו אדם אחד שאתה מכיר שאכפת לך מאיך החיים שלו יושפעו מהדברים הנ"ל אז סבבה, אני יודעת שלא חיכית לזה, כי מאחר שלא אכפת לך מדברים, כנראה גם לא אכפת לך ממה שכתוב בבלוגים. אז "עליי" – יש לך אישור לא להצביע.
2. זה לא שלא אכפת לי, יגיד לי אדם זה או אחר זה שפשוט "אין טעם, זה לא ישפיע". זה הטיעון האהוב עליי ולא בגלל שהוא נכון, אלא בגלל שהוא לא נכון בצורה כל כך פשוטה שתמיד כיף לסתור אותו. נדמיין לרגע שיש מדינה בעולם בה חיים 10 אנשים (נקראה לה עשוריה, כי הם לא הצליחו למצוא שם יותר טוב, ואף אחד מהם לא ציפה שהאוכלוסייה תגדל).
בעשוריה מתקיימות בחירות דמוקרטיות כל שלוש שנים ורבע. בבחירות האלה כמובן זכאים להצביע כל עשרת האזרחים, כך שלכל אזרח יש בדיוק 10% השפעה, שזה גם האחוז שהוא עצמו מהווה באוכלוסיה. הכל סבבה. עד שארבעה אנשים מוצאים את עצמם, ביום הבחירות, עסוקים במרתון סרטי שנות ה-80, ולכן לא הגיעו לקלפי.
ששת האנשים הנותרים שכן הצביעו, לאחר הבחירות החליטו ביחד לקנות לארבעת חבריהם מערכת וידאו ביתית לאות תודה, אחר כך הם נזכרו שזה קצת יקר מידי והסתפקו בשליחת סלסלת פירות עם ניחוח שנות ה-80 (רק הסגנון העיצובי, הפירות עצמם היו טריים). על מה יש להם להודות אתם שואלים?
ארבעת נמנעי ההצבעה הגדילו את יכולת ההשפעה של השישה המצביעים בכמעט פי 2! (רק להבהיר שהמנהג לשלוח סלסלת פירות לנמנעים מהצבעה לא כל כך מקובל בארצנו).
אתם מבינים, אחוז ההשפעה שלנו הוא בדיוק האחוז שאנחנו מהווים בתוך כלל המצביעים, אם מצביעים עשרה אנשים, ההשפעה שלנו היא עשירית, אם מצביעים מאה אנשים ההשפעה שלנו היא 1/100 ואם אנחנו יכולים להצביע, ובוחרים שלא, אנחנו נותנים, הלכה למעשה, כוח נוסף למישהו אחר. ולא, זה לאו דווקא מישהו נחמד, זה יכול להיות למשל הבחור הזה שקילל אתכם באוטובוס לפני כמה שנים, או איזה שכן שפעם איים שירעיל לכם את הכלב או הזה שתפס לכם את החניה.
נראה אותם תופסים אותה עכשיו
3. כאן אולי תעצור אותי ותגיד: "אבל השפעה כל כך קטנה, מה זה משנה כבר?". זה נכון, ההשפעה באמת מאוד קטנה, כך זה נראה. כל פתק שנכנס לקלפי משפיע אחד חלקי כמות כל הפתקים, כך שאם מדובר ב66 אחוזים מכלל בעלי זכות ההצבעה, הרי בדובר ב-1/3800000 השפעה. זה לא הרבה, וזה נשמע קצת מתסכל, ואולי באמת אין טעם. המספר הזה באמת מאוד מאוד נמוך…
כשמדברים על כמות השפעה שוכחים תמיד שאי אפשר לדבר על זה בלי לדבר גם על כמות מאמץ, שני המשתנים האלה באים ביחד כמו קפה ומים – אתה מנסה לדבר על אחד בלי השני ואו שיש לך טעם ממש מגעיל בפה או שמבקום קפה יש לך כוס מים חמים בלי כלום. אז נכון, אם למשל, בשביל להצביע בבחירות הייתם צריכים לשלם רבע מהמשכורת שלכם, לאמץ שלושה חתולים, ולקרוא את חמישים גוונים של אפור מהסוף להתחלה פעמיים, אז הייתי יכולה להסכים. זה לא שווה את זה. עזבו, תיהנו לכם במרתון סרטי שנות ה-80.
אבל מאחר שכל מה שזה דורש מכם זה בסה"כ לשים פתק בקופסא, ביום שהוא גם ככה יום שבתון, אז המשוואה משתנה. כאזרחים במדינה, ואנשים בתוך חברה מצופה מאיתנו שיהיה לנו אכפת, לפחות בצורה מינימאלית ממה שקורה סביבנו. זה הטבע שלנו. כבעלי חיים חברתיים ההישרדות שלנו תלויה ביכולת שלנו לעבוד ביחד, בלי יכולת אכפתיות מינימאלית אולי לא היינו מצליחים לרדת מהעצים.
הבחירות נופלות בדיוק בתחום הזה של האכפתיות המינימאלית, אם מוסיפים את כמות ההשקעה הקטנה שצריך בשביל להגיע לקלפי למשוואת ההשפעה, יוצאת תוצאה אחרת לגמרי: מתי עוד אתם יכולים להשפיע על העתיד של המדינה שלכם בכמה דקות.
הם פשוט כולם בדיוק אותו דבר
4. בסדר, אתה יכול להגיד, "אני מסכים עם כל עניין ההשפעה והכל, ובאמת שהייתי מצביע, אבל אין לי למי". ופה אני אגיד: באמת?
ואתה יכול להגיד: באמת.
ואני אגיד: באמת?
ונמשיך ככה, עד שלאחד מאיתנו ימאס.
ואתה אולי תגיד שכולם אותו דבר, או שאין אף אחד שאתה מאמין בו. ואני אגיד שאני מבינה, אבל האם הם באמת כולם אותו דבר?
כי לא משנה כמה פעמים תגידו לי שכל חברי הכנסת מושחתים (מה שכנראה לא נכון) או שלאף אחד מהם לא אכפת באמת מהאזרחים (מה שגם כנראה לא נכון) אני לא אשתכנע שאין הבדל בין מרצ לבית היהודי ובין הרשימה המשותפת לעוצמה יהודית. וזה קצת מזכיר לי את שאלת הלא אכפת, אלה דברים שנשמעים טוב, אבל לא עומדים במבחן. כי מי שאומר לי שכולם אותו דבר אני אבקש ממנו להתחייב על זה, להגיד לי שהוא באמת ובתמים מאמין שאנחנו נחיה באותה מדינה, עם אותה כלכלה, מדיניות רווחה ובטחון לא משנה איזו ממשלה תעמוד בראשה, אפילו למשל מפלגת שודדי הים (המצע שלהם בעיקר מורכב משתיית רום וספינות).
יש לך למי להצביע, לכל אחד יש למי להצביע. המועמד הזה הוא לא מושלם, ואולי יש הרבה מאוד דברים שאתם לא אוהבים בו, אבל מה שהופך אותו למועמד שלכם הוא שאתם מסכימים איתו יותר משאר המועמדים.
לפעמים שוכחים שהמטרה בבחירות היא לא לבטא את הדעות שלך, בשביל זה יש לנו פייסבוק, והפגנות, וחברים שעוד לא נמאס להם לשמוע אותנו. המטרה של בחירות היא לנסות להשפיע על המציאות, ולכן לא חייבים למצוא את המועמד המושלם, אפשר להסתפק במועמד שישפיע על המציאות באופן הכי קרוב לדעה שלכם.
וגם פה יש נקודה נוספת, כי כשאנשים אומרים שאין להם למי להצביע הם אומרים בעצם, שכל המועמדים זהים כמעט, שההבדלים בניהם כל כך לא משמעותיים שפשוט לא אכפת להם מי יבחר, בין אם זה ג'ופרי בראת'יאן או דיינרס טרגריאן (חאליסי). ופה אנחנו סוגרים מעגל – אם באמת באמת לא אכפת לכם, אם אין לכם אפילו אדם אחד במדינה הזו שאכפת לכם איך הוא יושפע מהכלכלה הביטחון והרווחה כאן, אל תצביעו. אבל אם לא, אז אין לכם באמת תירוצים.
ג'ופרי, לא כמו כולם
בלוג איכות השלטון 
עכשיו אני מבולבל לגמרי איך שאני לא אעשה תמיד אותו דבר .וזה מזכיר לי בדיחה ישנה אחד הולך למס הכנסה ושואל את חברו מה ללבוש שהלך האם אבוא בלבוש מהודר או תפרן . עונה לו שוב בבדיחה כלה שואלת את אמה מה אלבש בערב בליל הכלולות אמה עונה מה שלא תלבשי בעלך יפשיט אותך ויעשה בך כטוב בעיניו
אהבתיאהבתי