הזכות להצביע – גם בחו"ל?

מאת: יאיר שחר, מתמחה בתנועה לאיכות השלטון

בבחירות לכנסת ה-20 שנערכו ביום שלישי האחרון, עלה שיעור ההצבעה בפעם השלישית ברציפות ועמד הפעם על כ-72% – הגבוה ביותר מאז 1999. אך גם הנתון הזה, עלייה של כ-5% לעומת בחירות 2013, משאיר קבוצה גדולה של ישראלים מחוץ למשחק הדמוקרטי – אזרחים שחיים או נמצאים זמנית בחו"ל. כולם, מלבד 5,000 עובדי מדינה המוצבים בנציגויות בחו"ל, אינם זכאים להצביע בבחירות לכנסת. כאן עולה השאלה האם המצב הזה מוצדק? או שיש לשנותו? ואם כן, עד כמה יש לשנות את החוק הקיים? 

סוגיית זכות ההצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל עלתה לדיון ציבורי מספר פעמים בעבר. מאז 1999 הוגשו כמה הצעות לתיקון חוק הבחירות, כולל בשנים האחרונות: בשנת 2009 עלה בכנסת תיקון לחוק הבחירות הקיים, במטרה להעניק זכות הצבעה לישראלים המתגוררים בחו"ל, אולם התיקון לא עלה להצבעה. שלוש שנים מאוחר יותר, הממשלה העלתה את הנושא לדיון מחדש בניסיון לגבש תנאים במסגרתם יוכלו חלק מאזרחי המדינה להצביע, אך המהלך הזה לא הבשיל אפילו לידי ניסוח תיקון אחר לחוק הקיים.

התומכים בהצעת החוק טוענים שהענקת זכות ההצבעה לשוהים בחו"ל שומרת על הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור את הרכב הפרלמנט. חלקם אף טוענים שהענקת זכות הצבעה לקבוצה זו תחזק את הקשר שלה לישראל בזכות המהלך, שכן הם יוכלו להיות מעורבים יותר בנעשה בה. מדובר, לפי הערכות בכ-500,000 אלף אזרחים ישראלים, השוהים בחו"ל, מתוכם  בעלי זכות בחירה, השווים כ-15 מנדטים, ששוהים בחו"ל.

אך האם זה מחיר שמוצדק לשלם אותו? ההתנגדות להרחבת זכות הבחירה גם לאזרחים שאינם חיים בישראל טמונה בכך שאותם אזרחים יוכלו להשפיע על הרכב הכנסת, מבלי לשאת בתוצאות הבחירה שלהם כמו האזרחים המקומיים. זה אכן אחד הטיעונים החזקים נגד הצעה גורפת להענקת זכות הצבעה לכל אזרח, בדיוק ההיפך מהמצב הקיים. אם זה נובע מהחשש שאזרחים שלא נושאים בנטל ולא מושפעים מהשלכות הבחירה שלהם ישנו את תמונת המצב מקצה לקצה – הניסיון בעולם מוכיח שלא. דפוסי ההצבעה של האזרחים השוהים מחוץ למדינה דומים בדרך כלל לאלו של המצביעים המתגוררים בה, ואחוז ההצבעה שלהם נמוך יותר בעשרות אחוזים.

ברחבי העולם הצבעת אזרחים השוהים זמנית מחוץ למדינה או חיים בקביעות מחוצה לה, היא חלק אינטגרלי מהדמוקרטיה במדינה. לפי מחקר ממאי 2007, כ-115 מדינות שונות מעניקות זכות ההצבעה בתנאי לפעילות אקטיבית של האזרח, המבצע רישום מוקדם. ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, קנדה, ספרד, אוסטרליה, הולנד, נורווגיה ודנמרק הן כמה מהמדינות הדמוקרטיות ששמרו על כך שלא תישלל זכות ההצבעה מאזרחיהן, גם אם הם שוהים ביום הבחירות בחו"ל. אין בתוכן הבחנה בין אזרחים שונים בשל תחומי העיסוק שלהם, כמו המצב הקיים בחוק הישראלי. המחוקק קבע שעובדים בשליחות המדינה בחו"ל זכאים לממש את זכותם הדמוקרטית, ושאר האזרחים לא.

העולם של 2015 קטן ופתוח יותר מזה של 1948, אז נקבעו לראשונה חוקי הבחירות. הדרישה לניידות בכל רגע נתון משותפת לרבים בשוק העבודה והלימודים בישראל ומונעת מהם לשהות כאן ביום הבחירות. זאת למרות שהם אזרחים לכל דבר, שמושפעים מהמתרחש ביומיום בישראל. מגיעה להם הזכות האזרחית הבסיסית להשמיע את קולם ולומר מי ראוי בעיניהם להוביל את המדינה לשנים הבאות. כיצד ייתכן שאזרחים שומרי חוק מופלים לרעה לעומת אסירים שעברו על החוק, ודווקא הם יכלו להצביע בבחירות עד היום? שלילת זכות ההצבעה הגורפת מישראלים השוהים בחו"ל היא פגיעה לא מידתית בזכות יסוד של כל אזרח במדינה והיא ניתנת לתיקון.

ונסיים עם דבריו של עו"ד מיכאל פרתם, סגן יו"ר התנועה למען איכות השלטון:

"הגיע הזמן לשקול תיקון החוק על מנת לאפשר הענקת זכות הבחירה לאזרחי ישראל השוהים בחו"ל. אבד הכלח על תפיסות העבר. העולם הינו מקום הרבה יותר קטן וחומות המרחק והתקשורת שהפרידו בין יבשות נפלו ואינן עוד. כבר לא קיימות מגבלות טכניות המונעות מימוש זכות ההצבעה מרחוק. אך העיקר הוא כי ציבור רחב של ישראלים השוהים בחו"ל מקורבים לנעשה בארץ ברשת עבותה של קשרי רגש ואינטרסים. לא כל שכן כשמדובר באלפי הסטודנטים, מבקרים השוהים תקופות קצרות לקידום עסקים, ורבבות בעלי אזרחות כפולה שיש להם מגורים גם בארץ וגם בחו"ל.

שלילת זכות ההצבעה רק מרחיקה אזרחים שומרי חוק ממעורבות וממחויבות לנעשה בציבוריות הישראלית. מדוע הם לא, אך עבריינים היושבים בבתי הסוהר כן זכאים להצביע? אין מנוס מן המסקנה כי אי-מתן זכות ההצבעה לאזרח ישראלי בחו"ל הנה שלילת זכות דמוקרטית יסודית מן האזרח ללא הצדקה סבירה."

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s