מה הציפייה שלנו ממפלגות סקטוריאליות?

מאת: נצר שוחט

מהי שחיתות? בין השאר, בבסיסה, שחיתות היא ביטוי לשימוש בכוח במטרה למקסם את הרווחים (כספיים ואחרים) על חשבון הציבור באופן שאינו צודק. באיזה אופן יכול להיות השימוש בלתי חוקי? למשל כאשר נבחר ציבור, שתפקידו לשרת את האזרחים, משתמש בכוח שקיבל עם בחירתו על מנת לפעול לרווחתו האישית על חשבונם של האזרחים. 

ריבוי המפלגות בישראל. ברכה או קללה?

ריבוי המפלגות בישראל. ברכה או קללה?

ומהי מטרת המפלגות? מטרתן לאגד אנשים סביב רעיונות או דעות ולייצג אותם, או אפשרות נפוצה אחרת – לייצג סקטור מסויים בציבור. בבלוג שלי אני מדבר הרבה על הייצוג שלנו כאזרחים בדמוקרטיה ושואל מהי הציפייה שלנו ממפלגות סקטוריאליות. ייחודן של מפלגות אלו הוא שבדרך כלל קיימת ציפייה שרק מי שמשתייך לסקטור יצביעו לה, שהרי היא מתיימרת לייצג בראש ובראשונה את האינטרסים של הסקטור. בניגוד למפלגות המתאגדות סביב רעיונות ואידיאולוגיות – מפלגות סקטוריאליות אמורות לקבל מנדטים שאינם שונים בהרבה מאחוז הסקטור בעם.

השאלה לגבי הציפיות שלנו ממפלגות סקטוריאליות היא בבסיסה שאלה כללית על המידה בה כל מפלגה, סקטוריאלית או לא, אמורה לייצג אך ורק את אלו שהצביעו לה או גם את אלו שלא הצביעו עבורה, במיוחד אם היא חלק מהרשות המבצעת ומהקואליציה. אבל לפני שניגע בשאלה הכללית, הרי ברור שמפלגה שואפת לייצג קודם כל את מצביעיה. לכן, האם ניתן להצביע על ציפייה ספציפית ממפלגות סקטוריאליות? בעיני 2 התשובות האפשריות לשאלה זו הן:

א. למקסם את הרווחים של הסקטור אותו הם מייצגים.

ב. לוודא שהסקטור אותו הם מייצגים אינו מקופח.

תהיה זו תחילתה של מחשבה, תחילתו של דיון, לאמר שלדעתי, בעוד אני מבין את זכותה של מפלגה סקטוריאלית לנסות את אופציה א' – יהיה מוטב לכולנו אם יתמקדו אך ורק ב-ב'.

עתה אחבר את 2 הנושאים. האם נבחר ציבור שדואג לעצמו על חשבון הציבור הוא מושחת? כנראה שהתשובה תהיה שכן. ומה אם הוא דואג לעצמו ולמשפחתו הקרובה על חשבון כלל הציבור? לעצמו, לחבריו ולמכריו על חשבון כלל הציבור? ומה אם הוא דואג לסקטור שלם בציבור אותו הוא מייצג על חשבון כלל הציבור?

אינני בטוח שאני יודע מהן התשובות לשאלות הללו והיכן עובר הקו בו דאגה לאחר הופכת מייצוג לשחיתות. אך אני כן יודע שייצוג סקטור במטרה לשמור שלא יקופח מונע צורך לענות על השאלות אלו. כמו כן, אני גם יודע שכשם שמיעוט אינו צריך להיות מופלה לרעה, הוא גם אינו צריך להיות מופלה לטובה באופן שאינו משקף את היחס שלו בתוך הציבור. מציאת האיזון בין האזרחים, על מגוון הסקטורים והקבוצות השונות האוכלוסייה, היא פעולתה הקשה והמורכבת של מנהיגות.

כאמור, אינני יודע מהו הגבול בו החוק צריך להכיר בשחיתות לעומת ייצוג המגזר או האידיאולוגיה. אך אני כן יודע שהתשובה לכך אינה טריוויאלית. אני משוכנע שאם אנו הבוחרים נבחר בכל זאת לפי תכונות אנושיות – אכפתיות, הגיון וחוכמה – לפני השתייכות למגזר, או עמדה ואידיאולוגיה – התשובה תהיה הרבה פחות נחוצה. כלומר, שיפור המצב כן תלוי בנו הבוחרים יותר מכל דבר אחר.

לקריאה נוספת בבלוג של נצר – http://bit.ly/1I3J1W8

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מה הציפייה שלנו ממפלגות סקטוריאליות?

  1. נצר שוחט הגיב:

    כמובן שלמרות ההבדלים המסויימים בין מפלגות סקטוריאליות ומפלגות המתכנסות סביב רעיון או רעיונות – אותה השאלה שנשאלת בפוסט זה על מפלגות סקטוריאליות יכולה להישאל על כלל המפלגות.
    בסופו של דבר הכל חוזר לשאלה הבסיסית – באיזו מידה מפלגות אמורות לייצג גם את אלו שלא הצביעו עבורם, ומפלגה סקטוריאלית היא רק היבט אחד של הבעייתיות הזו.
    אני שוב אגיד, כמו בבלוג שלי, שמי שחושב שמפלגות אמורות לייצג אך ורק את מצביעיהם, שוכח שיש ציבור שלם, ללא זכות בחירה, שמישהו חייב לייצג אותו – ילדינו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s