הפארסה ששמה: "החוק להשעיית ראשי רשויות מקומיות"

מאת: עו"ד דניאל דושניצקי, התנועה לאיכות השלטון

האירועים בנצרת עילית מהעת האחרונה הוכיחו לנו פעם נוספת שהמציאות עולה על כל דמיון. אחד הנושאים החשובים ביותר שמונחים לפתחו של שר הפנים החדש, סילבן שלום, הוא אופן ההסדרה של הליך השעיית ראשי הרשויות המקומיות שהוגש נגדם כתב אישום והשינויים שחייבים לערוך בו. המצב הקיים מוביל לשיאי אבסורד שלא היו כדוגמתם, תוך פגיעה חמורה במינהל התקין, כאשר הנפגעים הישירים שלה הם אתם – תושבי הרשויות המקומיות. 

למרבה הצער, השלטון המקומי הפך לחצר האחורית של מדינת ישראל. אוזלת ידו של משרד הפנים, חולשתם של חברי המועצה וריבוי הרשויות המקומיות מובילים לכך שלראשי העיריות והמועצות המקומיות כוח כמעט בלתי-מוגבל, וכך, הרחק מעיני כל, מלובה מנוע השחיתות. העובדה כי עד לאחרונה ראשי רשויות מקומיות שהואשמו במעשים פליליים נותרו בתפקידם לתקופה ארוכה, חרף כתבי האישום החמורים בעניינם וחרף הפגיעה הקשה בטוהר המידות, שיחקה תפקיד בהפחתת המורא מן הדין ובהחלשת שלטון החוק. אלו, בתורם, תרמו בוודאי לביצוע מעשים פליליים נוספים.

כל זה היה אמור להשתנות, לאחר שהתנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לבג"ץ לפני כשנה וחצי בעניין המשך כהונת ראשי עיריות שהוגש נגדם כתב אישום. ואולם, תיקון החקיקה שבא כתוצאה מן העתירה לא ייצר פיתרון, אלא הקים מערך בירוקרטי נוסף, שהיום אנו יודעים שהינו כושל מיסודו. במקום לייצר אמירה נורמטיבית ברורה בהקשרם של ראשי רשויות מואשמים, המחוקקים העדיפו להגן יתר על המידה על ראשי הרשויות ויצרו את ועדת ההשעייה. הכל – על חשבון טובת הציבור. הוועדה אינה מצליחה להגשים באופן מספק את תכלית החוק, בין היתר משום שלעיתים היא פועלת זמן רב לאחר הגשת כתב האישום, ובתקופת ביניים זו עושה ראש העירייה כאוות נפשו בעירו ומכין את הקרקע להמשך שליטתו מרחוק.

את התוצאות החמורות והמביכות מתיקון החקיקה אנו חווים בימים האחרונים: נצרת עילית רוחשת וגועשת לאחר שראש העירייה, שמעון גפסו, שב מהשעייתו בשל כשלים שנפלו בועדת ההשעיה ובחר לפטר באופן מיידי את מנכ"ל העירייה (שבעבר היה ממבקריו החריפים) ללא שימוע; להעביר מתפקידו את ראש העירייה בפועל (משום שלא פעל על פי פקודותיו במשך תקופת ההשעייה); וליצור דיל פוליטי בו ניכס לעצמו גפסו סמכויות רבות לקראת השעייתו הקרובה, בניגוד לתכליות החוק, תוך הצנחה של ראש עירייה בן 29 עם מרחב תמרון מוגבל ביותר. האבסורד זועק לשמיים.

ההתנהלות הבעייתית הזאת, המבכרת את הפוליטיקה על פני האינטרס הציבורי, מחייבת את שר הפנים החדש להסיק את המסקנות הברורות מן הכשלים שבחוק, להציב לנגד עיניו את טובת הציבור, ולפעול לתקן את הכשלים בהקדם. מתן שיקול דעת לידי ועדת ההשעיה איננו מספק. כדי להגן על הציבור מפני עוולות ראשי הרשויות המקומיות, יש לשנות בראש ובראשונה את ברירת המחדל בכל הנוגע להשעייה. יש לקבוע כי במעשים חמורים במיוחד שעונשם בחוק 3 שנות מאסר ומעלה, או כאלו הקשורים קשר ישיר לתפקידו כנבחר הציבור, ההשעייה תחל באופן אוטומטי עם הגשת כתב האישום, כאשר ועדת ההשעייה תוכל לשקול להסירה לבקשתו של ראש הרשות.

כמו-כן, במצב הקיים, השעייתו של ראש הרשות מכהונתו לא מרחיקה אותו מתפקידו כחבר מועצה. בכך, פתוחה לו הדרך להמשיך ולנהל את העירייה אף שלא מכיסא ראש העירייה, תוך הטלת מורא על עובדי הרשות ונבחרי הציבור החוששים מהיום שישוב ו"יסגור איתם חשבון" על כך שהמרו את פיו. ההשעייה, אם כן, חייבת להיות מוחלטת ומלאה, הן מתפקידו כראש הרשות המקומית והן מתפקידו כחבר מועצה, וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים. זוהי הדרך היחידה לשמר יציבות ולאפשר לרשות המקומית למלא את תפקידה כראוי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s