יוקר המחייה לא פוסח על המסעות לפולין

מאת: מוריאל פיליפסבורן, בת שירות בתנועה לאיכות השלטון

יום השואה אמנם במרחק של כמה חודשים מאיתנו, אך בשנה החולפת הוא העלה פעם נוספת נקודה שמפריעה לי בכל שנה מחדש: המחירים המופקעים של הטיסות לפולין של תלמידי התיכון בישראל.

כידוע, מדי שנה מתקיימים במרבית התיכונים בארץ מסעות לפולין, במסגרתם טסים כ-30 אלף תלמידים מרחבי הארץ אל מחנות הריכוז וההשמדה השונים ולומדים על שואת העם היהודי בצורה מוחשית ומעמיקה. מדובר במסע חשוב מאוד ובאופן אישי, אני מאמינה שכל תלמיד ותלמידה צריכים לחוות אותו. ואולם, המחירים אותם נדרשים התלמידים (או יותר נכון, הוריהם) לשלם הינם גבוהים מאוד ביחס למשך הזמן של הטיול, ונעים בממוצע בין 5,700 ש"ח ל-7,000 ש”ח לתלמיד. 

אחת הסיבות למחירים המוגזמים היא שהתלמידים אינם מממנים רק את עצמם, אלא הם נדרשים לשאת גם בעלויות של המלווים היוצאים עימם לטיול. כך, למשל, עלויות הצוות המלווה (המורים, הרופאים, המדריכים והמאבטחים) מוטלות אך ורק על התלמידים ומוסיפים בממוצע כ-400 שקלים למחיר נסיעה בודדת, בעוד שבתי הספר או משרד החינוך אינם משתתפים כלל בהוצאות.

תלמידי תיכון במשלחת לפולין (צילום: אילן גור)

סיבה נוספת לעלויות הגבוהות היא סוגיית ניהול המכרזים למציאת המפעילים למשלחות. בתהליך המכרז לבחירת חברת נסיעות, מציב משרד החינוך דרישות סף קשוחות ופרטניות מאוד, כגון מחזור עסקים מינימלי שעומד על סכום של 5,000,000(!) ש"ח לשנה או ניסיון של 3 שנים לפחות בהוצאת משלחות מישראל לפולין. דרישות אלו מצמצמות מאוד את התחרות סביב תפעול המשלחות. משרד החינוך אך נעזר בטקטיקות שונות של הפחדה כדי לשכנע את הורי התלמידים בדבר ההכרח בשימוש בחברות היקרות במטרה להניא את התלמידים והוריהם מחיפוש עצמאי אחר חברות זולות יותר.

סיבה נוספת ואולי אף יותר מקוממת מעניין המחירים המופקעים היא סוגיית המלגות. משרד החינוך אמנם מעניק מלגות לתלמידים שמתקשים לשאת לבדם בעלויות הגבוהות שכרוכות בהשתתפות במשלחת, אך מדובר בכמות די קטנה של מלגות. נכון לשנת 2011, כ-11,000 תלמידים היו זכאים למלגות כאשר אלו לרוב משולמות מאוחר מדי (לעיתים אף לאחר שהמשלחת כבר חזרה לארץ). יתרה מזאת, בעוד שסוכנויות הנסיעות טוענות שהן מציעות חבילות טיסה אטרקטיביות שכוללת מלגות בסך עשרות אלפי שקלים, בפועל, מדובר בכספים שנלקחים מהוריהם של תלמידים אחרים, סכום של כ-300 ש”ח לכל תלמיד, כך שהתלמידים למעשה מסבסדים את נסיעתם של חבריהם, ואין מדובר במילגה של חברת הנסיעות.

מלבד זאת, מינהלת פולין, הגורם הממונה על המשלחות לפולין במשרד החינוך והאחראית על איסוף וריכוז המידע על המשלחות, אינה אוספת בצורה סדירה נתונים על התשלומים הנגבים מהורי התלמידים במשלחות העצמאיות והממלכתיות, וכתוצאה מכך לא קיים מידע מדויק באשר לתשלומי ההורים. הבעיה שנובעת מכך היא שחוסר סדר בריכוז וניהול הנתונים עלול לגרום לאובדן כספים מצד משרד החינוך, ולאלץ את ההורים לשלם תשלומים נוספים כדי להשלים את החוסרים. 

כבר בדו"ח מבקר המדינה משנת 2011 הייתה התייחסות לסוגיית המשלחות לפולין ואף לעניין זה ספציפית. בדו"ח, מפנה המבקר אצבע מאשימה כלפי התנהלות בלתי תקינה של משרד החינוך בכל הנוגע לתשלומים וקורא לו לייעל את התהליך ריכוז ואיסוף הנתונים בעזרת הקמת מסד נתונים ממוחשב שיכיל את כלל המרכיבים הרלוונטיים למסעות. זאת, כדי לנסות לדאוג ששיקולים כספיים לא ימנעו את השתתפותם של התלמידים בחווייה המשמעותית. כמו כן, בדו"ח צוין כי עד שנת 2002 התנהלו ההליכים להתארגנות המשלחות ישירות בין בתי הספר לבין חברות הנסיעות. אולם בעקבות ריבוי תלונות על העלויות הגבוהות של המסעות החליטה שרת החינוך דאז, לימור לבנת, כי האחריות על התשלומים של המשלחות תוטל על המשרד.

אז עכשיו שהבנו מהן הבעיות, מה בכל זאת ניתן לעשות בנידון? ובכן, ישנם מספר צעדים שניתן בעזרתם לחסוך לתלמידים חלק מהעלויות. למשל, אחת הדרכים היא לארגן את המסעות בימות הקיץ, בהם הימים ארוכים יותר, ובכך ההספק היומי של המשלחת עשוי להיות גדול יותר. מכאן ניתן יהיה לקצר את המסעות לכחמישה ימים בלבד, מבלי לפגוע כלל באיכות או בכמות התכנים. לאור העובדה שכל יום בו שוהים התלמידים בחו"ל עולה להם כ-300 שקלים, מספיק לוותר רק על יומיים כדי להוזיל את המסע בכ-600 שקלים.

בנוסף, ניתן לאפשר לשקול להקל במעט את דרישות הסף למכרזים ובכך לאפשר לחברות נוספות להשתתף במכרזים כדי להגדיל את התחרות. יתרה מזאת, משרד החינוך יכול ואף צריך לגלות אחריות ולארגן בצורה מסודרת את הנתונים על המשלחות. לא ייתכן שתלמידים משלמים סכומי כסף משמעותיים רק בשל חוסר סדר מצד המשרד.

בשעה שביד אחת משרד החינוך דורש מתלמידיו להגיע לבתי הספר בתלבושת אחידה על מנת ליצור סביבה שיוויונית ובטוחה לכלל התלמידות והתלמידים, בידו השנייה הוא זונח את עיקרון שיוויון ההזדמנויות וגורם להדרה של חלק מהתלמידים על רקע מצבם הכלכלי ומונע מהם את האפשרות להשתתף במסע בעל משמעות חינוכית רבה. מן הראוי שבמציאות בה מרבית המשפחות בישראל קורסות תחת נטל יוקר המחייה, יגדיל לעשות משרד החינוך ויתאמץ להוריד את עלויות המחירים, כך שכל תלמיד שירצה לנסוע לפולין יהיה מסוגל, מבלי שיהיה עליו לחשוב על השיקולים הכלכליים הכרוכים בנסיעה. אך הכי חשוב – שהמשרד יממש עד הסוף את עיקרון השוויון שהוא דוגל בו.