דבריו של יוסי לנגוצקי מתוך ועדת הכלכלה בכנסת בנושא סעיף 52

מאת: יוסי לנגוצקי, גיאולוג ומי שגילה את מאגר הגז "תמר"

"אינני 'סמולני' ואינני ימני, אינני פופוליסט ואינני אנרכיסט, אינני שייך לאף גוף פוליטי או לגילדה כלשהי. אני בסה"כ גיאולוג העוסק בחיפושי נפט וגז זה כחמישים שנה, במהלכן עמדתי בראש מספר חברות לחיפושי נפט בארץ ובעולם, כמו גם גיליתי שדה נפט בים של קובה. אני חף לחלוטין מכל אינטרס כלכלי בנושא הנידון. 

בינואר 1999 הייתי האיש שיזם את מיזם "תמר", שעה שביקשתי מהמדינה היתר לחיפושים על פני שטח של 12,000 קמ"ר של ים עמוק. את השטחים שביקשתי לא ביקשו לפניי מעולם אף גורם לצורך חיפושי גז או נפט. אני הוא זה ששכנעתי, בשנת 1999, את חברת בריטיש גז (British Gas) להצטרף אליי לבדיקת מודל מלכודות הגז שהצעתי לבצע ב"מבנים הקמורים הענקיים" שבים העמוק שלנו, בהם נתגלו בהמשך שדות תמר, לויתן, דלית, כריש, דולפין ותנין.

אני הוא הסבא של "תמר". אני הוא אבי תגליות הגז שבים התיכון העמוק הישראלי.

אתחיל בתגובה לדברי גדעון תדמור שהושמעו שלשום בועידת האנרגיה והעסקים, בהם התכחש באופן פתטי לכך שקבוצתו (קבוצת דלק) וחברת נובל אנרג'י קיבלו מקבוצתי את פרוספקט "תמר 1" על מגש של זהב. העובדות הידועות הינן ששני גופים אלה חיפשו גז במשך שנים לאור מודל שונה לחלוטין מהמודל שאני הצעתי – הוא מודל מלכודות הקמר. קבוצת תשובה ונובל ביצעו חיפושים של מלכודות: שכבה, בים רדוד יחסית אל מול אשקלון ואשדוד, מרחק של כ-100 ק"מ דרומית-מזרחית משדה תמר שבים העמוק.

Screen Shot 2015-11-30 at 2.39.08 PM

יוסי לנגוצקי בכנסת, "הסבא של תמר"

האמת הפשוטה הינה כי לאחר שחברת בריטיש גז נטשה את הארץ (ולא מסיבות מקצועיות או כלכליות), הייתי אני זה שיזם ושנפגש אישית עם גדעון תדמור בהצעה שקבוצתו וחברת נובל יחברו לקדיחת פרוספקט "תמר 1", שגובש קודם לכן על ידינו במהלך ארבע שנות פעילות אינטנסיבית, בעלות של 17 מליון דולר. לשמחתי נענתה הצעתי בחיוב ע"י תדמור וכך קיבלו חברות דלק, אבנר ונובל, שבע שנים לאחר ראשית המיזם, את פרוספקט תמר, מבלי שנדרשו לשלם את חלקם היחסי בהוצאות העבר.

בעובדה הראויה להערכה שחברות אלה, אכן לקחו סיכון כשהצטרפו לקדיחת פרוספקט "תמר 1", אין משום שינוי העובדה החד משמעית שהם אכן זכו לקבל את פרוספקט "תמר 1" על מגש של זהב.

כמה הערות בנושא מתווה הגז: כולן בתחום הביטחוני. למי שאינו יודע, אציין כי מילאתי בעבר מספר תפקידים בכירים בצה"ל. במהלך שנים אלה זכיתי פעמיים לקבלת "פרס ביטחון ישראל", האחד אישי והשני יחידתי. קודם לאלה זכיתי ב"עיטור המופת" על חלקי במערכה לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.

ובכן, בנושא ייצוא הגז: ממשלת ישראל קבעה כי מכלל נפחי הגז שהתגלו בים התיכון שלנו, שהינן בסד"ג של BCM 1,000 (טריליון מטר מעוקב), תוקצה כמחצית לצורכי המדינה וכמחצית תותר לייצוא.

אם אמנם יבוצע ייצוא של כמחצית מנפח הגז, הרי שהמחצית האחרת שהוקצתה לצרכי המדינה תספק את מלוא תצרוכת הגז של המדינה לתקופה של לא יותר מעשרים שנה. במלים אחרות: כבר בעוד כעשרים שנה לא יוותר שום גז לצרכי מדינת ישראל עצמה. ומה יהי אז? אללה יוסטור!

אשר לסיכויים לתגליות גז נוספות – עתידיות בים התיכון שלנו. הרי שהסיכוי לתגליות גז ענקיות נוספות במבני קמר דומים לתמר ולויתן הינו קטן ביותר אם בכלל. יחד עם זאת בעקבות גילוי שדה Zohr במצרים, בו מצוי הגז במלכודת שונית אלמוגים, יתכן כי יאתרו גם אצלנו תופעה דומה. הלוואי! בשלב זה זו "ציפור מעופפת", שאין כלל ודאות בקיומה.

במלים אחרות: כל עוד לא יקרה "נס" נוסף, עלינו לכלכל את מעשינו על בסיס הסה"כ המוכח העכשווי שהינו 1,000 BCM.

להלן כמה ציטטות בנושא ייצוא הגז מישראל, אותן השמיע במרץ השנה ג'ון הופמייסטר, נשיא חברת Shell (לשעבר), בכנס הרצליה. דברים דומים השמיע הופמייסטר אישית לראש הממשלה בפגישה שקיימו בשנת 2012. להלן הציטוטים:

  • "אל תייצאו גז"
  • "בטחון לאומי אנרגטי קודם לייצוא"
  • "ישראל חייבת לשמור את הגז שהיא מצאה. יש לה הרבה אויבים"
  • "ביטחון חשוב מכסף"
  • "על ישראל לוודא אספקת גז לחמישים שנה. זהו הביטחון האנרגטי הנדרש למדינה במצבה"

מדאיג שדווקא הנשיא של חברת Shell הוא זה שמפנה את תשומת ליבנו ולהזהיר אותנו לגבי סכנות עתידיות אפשרית תוך המלצות להימנעות מייצוא גז והסבת משק צריכת הנפט לשימוש בגז.

בהחלטת הממשלה על ייצוא גז ויצירת מציאות, שבעוד עשרים שנה לא יהיה יותר גז בידינו, ממקורות שלנו, יש הימור על עתידנו האנרגטי שהרי עלולים לקרות בעתיד כשלא יהיה בידינו יותר גז משלנו, תרחישים שיסכנו את ביטחונה האנרגטי של המדינה. הכוונה לתרחישים שאינם ניתנים לחיזוי כגון: חרם נפט, מצור ימי, מלחמה, פגעי טבע וכל גורם בלתי חזוי אחר.

האמת הינה שאין זה מפתיע כי חברות הגז שואפות למקסם רווחים ובהקדם האפשרי, אך מדאיג ביותר כיצד התירו שומרי הסף של ממשלת ישראל לייצא את הגז שיידרש להבטיח את הביטחון האנרגטי שלנו לסך של חמישים שנה. נראה שגורמי משרד האוצר שלנו, מברכים ותומכים בייצוא הנידון, בהיותו אמצעי לצבירת כספי תקבולי המס שהמדינה תהיה זכאית להם.

אך לאן נעלמו מי שאחראים לראות את צרכי המדינה "לרוחב ולרוחק"? היכן ראש הממשלה? היכן שר הביטחון? היכן שר האוצר? היכן שר האנרגיה? והיכן ראש המועצה לביטחון לאומי? לשמוע ולא להאמין. מישהו התבלבל ואולי פשוט נרדם בשמירה!

מדינה תאבת חיים מחליטה במודע ולא בכורח, לוותר על מחצית ימ"ח הגז הלאומי שלה, זאת בניגוד לחובה האלמנטארית לשריין מלאי גז לביטחון אנרגטי למדינה, לתקופה של חמישים שנה. אז מה, האם אני הוא ההזוי? הייצוא יהיה בכיה לדורות!

אני נושא את דברי היום לאחר שפוליטיקאים שנונים מהכנסת הצליחו לפני מספר שנים, למחוק את תפקיד "נציב הדורות הבאים". בהעדרו של זה, אני מנסה לזעוק את זעקתו.

אמינות אספקת הגז משדה תמר

גורם ראשון במעלה לאבטחת תקינות אספקת גז משדה נתון, הינה יתירות מערכת ההולכה (Redundency). ההגדרה הבינלאומית המקובלת למושג זה הינה: "יתירות הינה היכולת להמשיך ולהפעיל את מערכת ההולכה במקרה של תקלה מהותית".

ומה קורה אצלנו?

זה כשנתיים וחצי שמערכת הולכת הגז משדה תמר אל ישראל מבוססת על צינור אחד בלבד, ללא קיומו של צינור נוסף/צינור שני, אשר יבטיח כי במקרה של תקלה, יאפשר הצינור השני את המשך ההזרמה התקינה של הגז משדה תמר ארצה.

מדהים ומפחיד לראות כיצד מקבלי ההחלטות של ממשלת ישראל, מרשים לעצמם להפקיר את הספקת הגז של מדינת ישראל לחסדי אלת המזל כשהם מתירים לחברות הגז להתחמק מלהניח צינור נוסף משדה תמר, בקו ישר מזרחה לחוף עכו. מטריד מאד כי החלטת הממשלה 442 מיוני 2013, להנחת צינור נוסף משדה תמר, נעלמה לחלוטין מהמתווה החדש.

תקלות טכניות הינן לחם חוקם של מערכות טכנולוגיות בכלל, ושל מערכות בלתי מאוישות המצויות בעומק הים בפרט. אז מה אם חו'ח תקרה תקלה טכנית שתשבית את הולכת הגז למספר חודשים ואולי אף ליותר מכך?

חובת המדינה, הינה להשתחרר מלפיתת חברות הגז ולהניח מיד צינור נוסף משדה תמר. ושלא תאמרו בעתיד שלא הוזהרתם!

סכנת צירוף ו/או השתלטות גורם עוין לחברת נובל הוא נושא מטריד הדורש לימוד פרטני ומעמיק. כמו כן, סיכוי הצטרפות חברות בינלאומיות נוספות לחיפשים בים התיכון שלנו בניגוד לטיעונים שגויים ומטעים, המושמעים ע"י גורמים בעלי אינטרסים שונים בנושא זה, ברצוני להבהיר, כי הסיכויים לכך נמוכים. זאת מכיוון ש:

  1. קיים מונופול אימתני של נובל+דלק+אבנר, המהווה גורם מרתיע לכניסתם של גורמים חדשים לים התיכון שלנו.
  2. החברות הבינלאומיות חוששות מסיכויים בעיתיים לתגליות גז משמעותיות בים התיכון הישראלי אשר לשיקולים הביטחוניים הקשורים עם מצרים:
  • "עניי עירך קודמים": קיום גז לחמישים שנה לתושבי ישראל עולה בחשיבותו על הסכם עם מצרים, שהחלה לעלות כנראה לאחרונה על מסלול של תגליות גז משמעותיות.
  • כפי שהזהרתי לפני למעלה מעשר שנים, בקשר להסכמי הגז ממצרים לישראל, עסקינן ב"משענת קנה רצוץ". העובדות מלפני מספר שנים הוכיחו את צדקת חששותי.

לסיכום:

  1. חובת המדינה לפעול באחריות ולהבטיח לאזרחיה ביטחון אנרגטי לחמישים שנה.
  2. מאגר לויתן צריך לשמש כימ"ח (מחסן-החירום) הגז הלאומי. משום כך אין לייצא ממנו, כמו גם לא ממאגר תמר, אף לא מטר מעוקב אחד של גז.
  3. יש לכפות ומיד על חברות הגז הנחת צינור נוסף משדה תמר לחוף שבאזור עכו.

 

תודה רבה".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על דבריו של יוסי לנגוצקי מתוך ועדת הכלכלה בכנסת בנושא סעיף 52

  1. רון וייס הגיב:

    הממשלה יכולה להשקיע בשדות הגז הקיימים,למשל בהנחת צינור נוסף משדה "תמר",תמורת אחוזי בעלות בשדות הגז.

    אהבתי

  2. Ahmed הגיב:

    ברור שנשיא חברת Shell נגד יצוא! הפקה איטית=מחיר נפט גבוה…!

    אהבתי

  3. העניין העיקרי שיש להתחשב בו הוא ההשקעה של הרווחים מהייצוא ברווחת התושבים ובפיתוח פתרונות אנרגיה נקיה. על אף שייצור חשמל מגז טבעי פחות מזהם, יש לראות בו כמדרגה בדרך לשימוש בפתרונות אנרגיה ירוקה שלא מבוססת על משאבים מתכלים.

    אהבתי

  4. ששון הגיב:

    הדברים המוצגים כאן הם מוטים בעיניי. בדיקה קצרצרה תוביל למסקנה שאנחנו עתידים להיוותר עם עודפי גז משמעותיים (לא מתמר כמובן, אלא ממאגרים אחרים). ייצוא גז הוא חשוב, והשקעה בו היא חשובה. ממליץ להעמיק עוד למי שמתעניין גם במניית אבנר

    אהבתי

  5. אשר הגיב:

    מתחילת ההפקה ב-2013 ועד לסוף 2015 הופקו מאסדת תמר
    יותר מ-20 BCM של גז טבעי שסופקו למשק הישראלי, ואפשרו את הוזלת עלויות ייצור החשמל. לא חושב שזה סוד שתמר יתקשה לספק את המשק הישראלי לבדו, ועל כן העיניים נשואות כרגע ללוויתן שהינו פרויקט חשוב. עם זאת, תמר הוא מאגר חשוב מאין כמותו למשק הישראלי ולתעשיית הגז המקומית

    אהבתי

  6. tal הגיב:

    חשוב מאוד להמשיך ביצירת וסגירת הסכמים לייצוא הגז, אנחנו כרגע בנקודת האל חזור מבחינת העבודה על האסדה במאגר לוויתן, כל יודע דבר מבין שעצירת העבודה על האסדות (ועוד על לוויתן – איך? מהלך טיפשי) היא בגדר חוסר הבנה בסיסית בשוק הגז ובתהליך כרייתו

    אהבתי

  7. tal הגיב:

    בשלב הזה האסדה נמצאת במרחק של חודשים ספורים מסיום בנייתה, לאחר שהושקעו בה יותר ממיליארד דולר. כמו כן, ישראל מחויבת בחוזה של מיליארדי דולרים, וכמובן חוזה רגיש מאד מדינית, ליצוא הגז מלווייתן לירדן כבר ב–2019. בנוסף, משרד האנרגיה עתיד להפסיק את ההפעלה של תחנות הכוח הפחמיות המזהמות — בעיקר זאת של חדרה, הפוגעת באיכות האוויר בדור ובזיכרון יעקב — מיד לאחר שהגז מלווייתן יתחיל לזרום.

    אהבתי

  8. אליהו הגיב:

    לא כל אסדת גז היא בעלת פוטנציאל ייצוא, מאגר תמר למשל מתקשה לעמוד ביעדים של המשק הישראלי בלבד ועל כן אינו מתאים. עם זאת, אין ספק שמאגר לוויתן הוא בעל פוטנציאל ייצוא ענק. מומחים רבים מעריכים כי קיימים עוד מאגרים לחופי המדינה, עסקאות ייצוא הופכות את שוק הגז הישראלי ליותר אטרקטיבי עבור משקיעים מה שעשוי לפתח את מאמצי החיפוש עבור מאגרים נוספים. עסקאות ייצוא מייצגות חשיבה של כמה צעדים קדימה

    אהבתי

  9. אסף הגיב:

    חשוב לומר גם כמה מילים טובות כשמגיע: דלק קידוחים מאמצת מדיניות סביבתית אסטרטגית לשמירה על הסביבה ולעמידה בהוראות החוק בכלל והדינים הסביבתיים בפרט. פירוש הדבר הוא הקפדה על פעולות בהתאם לנהלים פנימיים לניהול הסיכונים הסביבתיים של פעילותה, כוללת הכשרת כוח אדם מתאים, וכוללת תוכנית עבודה להפחתת הפגיעה בסביבה, למניעת תקלות ותאונות ולשיפור מתמיד של התרבות הארגונית בנושאי בטיחות וסביבה.

    אהבתי

  10. אמיל לוי הגיב:

    רוצה אני לשאול את לנגוצקי האם די לנו במאגרים שגילינו? האם תמר, ים תטיס, לוויתן יכולים לספק לנו בטחון אנרגטי לתקופה של למעלה מ50 שנה? 50 שנה זה ל-א מספיק. יש להקריב עכשיו מעט גז, בהיקף של כ30%, כפי שדלק קידוחים נוהגת לעשות בשנים האחרונות, בכדי לאפשר אקספלורציה נרחבת ולמצוא עוד מאגרים (שאנחנו יודעים שהם ישנם איפושהו במים הטריטוריאליים של ישראל) כדי לאפשר בטחון ל100 שנה, עד המעבר ההדרגתי והבטוח כלכלית לאנרגיה מתחדשת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s