סיכום כנס איכות השלטון לשנת 2015

בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי של התנועה לאיכות השלטון, יחד עם טקס הענקת אות אביר/ת איכות השלטון, בבית ציוני אמריקה בתל אביב. בכנס נכחו למעלה מ1,000 אורחים מכל רחבי הארץ, והוא כלל מספר פאנלים בנוכחות פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים חברתיים, לצד מספר נאומים מפי שר הביטחון משה יעלון, שרת המשפטים איילת שקד, ח"כ יאיר לפיד וח"כ שלי יחימוביץ'. 

השנה צוין במיוחד פטירתו של כבוד השופט בדימוס מישאל חשין, שהלך לעולמו לפני חודשים ספורים, ושהיה אחד מעמודי התווך של התנועה ועמד בראש הוועדה הציבורית לבחירת זוכי אות אביר/ת איכות השלטון לאורך השנים.

הזוכים השנה באות אביר/ת איכות השלטון הם:

  • הרשות השופטת – כב' השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין
  • הרשות המחוקקת – ח"כ אורלי לוי-אבקסיס
  • הרשות המבצעת – עו"ד אורית פרקש-הכהן
  • רשות מבקרת – כב' השופטת (בדימוס) הילה גרסטל
  • רשות מקומית – ג'יידא רינאווי זועבי
  • תקשורת ועיתונאות – משה ליכטמן
  • אות יושרה פוליטית – השר משה (בוגי) יעלון
  • צבא וביטחון – האלוף (במיל') יוחנן לוקר
  • חינוך ואקדמיה – פרופ' ברק מדינה
  • מאבק חברתי-ציבורי למען טוהר מידות – יואל נוימן ורב החובל צביקה כפיר
IMG_5386.JPG

יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא וכב' השופטת בדימוס דליה דורנר מעניקים לשר הביטחון משה יעלון את אות אביר איכות השלטון


 

דברי פתיחה ליום איכות השלטון 2015, מאת עו"ד מיכאל פרתם, סיו"ר התנועה למען איכות השלטון בישראל:

"הסביבה של חיינו כאזרחים הינה ביו-ספרה של מוסדות וחוקים. מלידה ועד לקבורה, אין תחום שלא ניזון מן הגינה הציבורית אשר ניטעה על ידינו במטרה לשרת את צרכנו, באופן תיאורטי לפחות. לדאבוננו, גינתנו הקטנה אינה תלמים כפתור ופרח. בכל רגע נתון אורבים מזיקים חמדנים המוכנים להטיל רפש ולפזר ארס אם קורצת להם הזדמנות להפיק לעצמם תועלת אישית. לרוב מזיקים אלה רוחשים מתחת לפני השטח, מסווים היטב כחלק אורגני של הצמחייה. התוצאה היא כי, לעיתים קרובות מדי, היבול הציבורי שאנו צורכים ניזוק ומתקבל באיכות דלה.

"אשתקד פנה אלינו, אל כולנו, כב' השופט מישאל חשין, זכר צדיק לברכה, וממיטת חוליו הטיח בנו את דברי הנביא ישעיהו: "הוֹי הַחֹקְקִים, חִקְקֵי-אָוֶן". כמו הנביאים ההם בזמן ההוא, מאתגרים אותנו דברי חשין ומציבים בפנינו את הקושיה "ּמַה-תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה…"

"כבר זה שנות דור אנו בתנועה לאיכות השלטון בישראל משיבים ועונים לנביאי הזעם "עַל-מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל-מָצוֹר". יש הטוענים כי למרות כל מאמצנו הכנים, מצבנו עדיין מייאש, הסביבה אינה נקיה, הגינה מלאה בפסולת, אנו בדרך לאסון אקולוגי של הציבוריות בישראל.

"כנגדם ניתן לשאול: הראיתם פעם שדמה מעובדת מעצמה? האם זה לא דרך הטבע שככל שעוקרים עשבים שוטים כך צומחים עשבים חדשים? עמלנו אינו משחק סכום אפס; זה משחק שלא נגמר, שאסור להפסיק לשחקו. לשמחתנו הכרה בעובדה זו הולכת ומתרחבת. אנו שואבים עידוד יום יום מלהט עובדי ומתנדבי התנועה ומכך שיותר ויותר חברים מצטרפים אלינו ולא עוזבים אתנו. חכמים מאתנו אמרו: לא עלינו המלאכה לגמור, אך אסור להיבטל ממנה. את מלאכתנו ניסינו לעשות נאמנה כבר 25 שנה וכך נעשה עוד שנים רבות.

"כנס זה עומד בסימן של 25 שנים לתנועה למען איכות השלטון בישראל וכבוד גדול נפל בחלקי לפתוח את הכנס ולברך בשם הוועד המנהל את כל המשתתפים הנכבדים ואת אבירי איכות השלטון החדשים שיקבלו את תוארם הערב. ציון לשבח יוצא לוואלה ול-CTS המסייעים לנו לקיים את היום זה. מצפה לנו יום גדוש, תודה לכולכם שהגעתם ואני מאחל לכולנו יום מרתק ומהנה.


 

קטע מדבריו של יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא:

"לו היו אומרים לי לפני עשרים וחמש שנה, באותו יום חורף ירושלמי מר ונמהר, כי הפגנת היחיד אליה יצאתי בגפי, אל מול בית הנשיא בירושלים, למחות כנגד "התרגיל המסריח" – שאגב הייתה ההפגנה הראשונה בה השתתפתי בחיי, קל וחומר הראשונה אותה ארגנתי – תהיה כל כך מוצלחת וכל כך ארוכה, רוב הסיכויים, שהייתי נשאר בבית. ואם הייתי נשאר בבית, הייתי נשאר במשרד עוה"ד בו התמחתי, ואם הייתי נשאר באותו משרד, הייתי נוסע לארה"ב לעשות דוקטורט במשפטים, ולו הייתי נוסע לארה"ב, חיי היו יותר שלווים, חיי היו יותר נוחים ויותר שקטים, וחשוב מכך, חייהם של הרבה אנשים בארץ, היו חיים, איך לומר?? הרבה יותר, אבל ממש הרבה יותר, מאושרים ומעושרים. אבל כידוע לכם גבירותי ורבותי, לגורל יש תוכניות משלו, ולכן אנחנו כאן הערב.

"מכובדיי, אף איום בטחוני, בין אם המדובר באיראן ובין אם המדובר בעימות בטחוני-מדיני אחר לא יכריעו את עם ישראל. גם אף איום כללי ו/או אף מפולת כלכלית לא יכריעו את העם היושב בציון. האיום האחד והיחיד שעלול להביא לחורבן הבית השלישי הוא האיום הנובע מהשחיקה והבלייה הנורמטיביות, מהרקב שעולה, המפורר והמבאיש את התשתית והמצע הערכי, עליו מונחים ושעונים אדניו של הבית השלישי. מי שמישיר עיניו לנוכח פני ההיסטוריה, מזהה על נקלה, כי הגדולות שבאימפריות, בעת העתיקה, בימי הביניים ובעת החדשה, קרסו כאשר השחיתות הרקיבה וגרמה לקריסתה של הסולידריות החברתית."

לנאום המלא – לחצו כאן


מתוך נאומו של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון

"עלינו להילחם בכל כוחנו באלימות, בגזענות ובשנאת הזר והאחר – רק משום שהוא אחר", אמר יעלון בנאומו. "עלינו לזכור שכל אדם נולד בצלם. חובתנו להקיא מתוכנו את הגזענות ואת הגזענים. במיוחד אמורים הדברים בניסיונות החוזרים ונשנים של גורמים מתוכנו, חלקם שייכים לזרם המרכזי ושזוכים לחיבוק ואהדה, להשחיר את פניהם של ערביי ישראל ולהדיר אותם מהחברה".

"אבוי לנו אם לא נפעל נגד הניסיונות הללו בקול ברור וצלול, וגם במעשה, ונוסיף לפעול כדי לשלב את ערביי ישראל ובני המיעוטים האחרים בחברה הישראלית", המשיך השר.

יעלון אף התייחס לתופעת הדרת הנשים וההטרדות המיניות בישראל. "עלינו להיאבק בכל כוחנו בתופעות אלו ובהתייחסות לנשים כאל חפץ", אמר. "אסור לאפשר שהקורבן – המתלוננת, תיהפך למותקפת ולנאשמת". בכך, כך נראה, התכוון יעלון לעיתונאית רחלי רוטנר, שהתלוננה כי חבר הכנסת לשעבר ינון מגל הטריד אותה מינית, וזכתה לביקורת קשה בשל כך.

בהמשך דבריו חזר יעלון על קריאתו להוקיע את ההסתה נגד נשיא המדינה ראובן ריבלין, אחד מחברי הכנסת היחידים בליכוד שהעזו לעשות כן. זאת, לצד קריאתו להגן על בתי המשפט ועל השופטים: "מי שמערער על הלגיטימיות של בית המשפט ומאפשר הסתה נגד היושבים בכס השיפוט וכלפי החלטותיהם, פוגע בשלטון החוק ועלול להוביל אותנו אל סיפה של אנרכיה".

Screen Shot 2015-12-21 at 7.25.47 PM.png

"ההסתה נגד הנשיא עלולה להביא לאסון", משה יעלון

יעלון אף מתח ביקורת קשה על הפגיעה בחפים מפשע במהלך אירועי הטרור בתקופה האחרונה. "דווקא ברגעים בהם הדם רותח חובתנו למנוע כל ניסיון לקחת את החוק לידיים ולהעניש בחומרה את מי שמרשה לעצמו לפרוק עול", אמר. "עלינו להקפיד על צורכי הביטחון מצד אחד ולאפשר לאוכלוסייה בלתי מעורבת בטרור להמשיך בשגרה".

"אזרחי ישראל נאבקים כיום על דמותה של המדינה ועל ערכיה", אמר יעלון. "זה אינו מאבק בין ימין לשמאל, שכן במקרה הזה על הכוחות השפויים בחברה הישראלית מכל צדי המפה הפוליטית להיות מאוחדים נגד המיעוט המנסה לגרור אותנו אל פי התהום. הסכנה הזו קשה יותר מטרור הסכינים והדריסות ומאיימת עלינו לא פחות מתוכנית הגרעין האירנית".

הסכנה הזו, טען יעלון, מחייבת מאבק במושחתים ובשחיתות ו"בניסיונות שאינם תמים להפוך את המערכת הציבורית לכלי לקידום אינטרסים אישיים וכלכליים, בין היתר באמצעות השתלטות על מוקדי כוח ותפקידי מפתח במערכת הציבורית".


מתוך נאומה של שרת המשפטים, איילת שקד

במהלך נאומה התייחסה שרת המשפטים איילת שקד ליעדיה בתפקידה. "אנחנו רוצים להרחיב את מערכות הגישור ואת סמכויותיהן. זה שדבר שיקל על האזרח. יהיה גם מוקד של תלונות פרטניות, שכל אזרח יוכל להגיש בו תצהיר. נעשה את זה בחקיקה כבר בקרוב. הקואליציה עובדת בעומס מאוד גדול", אמרה.

IMG_5991.JPG

"מקווה שהחוק יאושר בעוד כמה חודשים", איילת שקד

שקד הוסיפה: "אני מודעת לסחבת במערכת המשפט. מאז שפרקליט המדינה שי ניצן נכנס לתפקיד, מצב הסחבת ממש השתפר, המצב היום טוב בהרבה לעומת מה שהיה לפני שנתיים-שלוש. דווקא בגלל זה צריך גוף ביקורת שיאיר בזרקור על מה שצריך לתקן".

לדבריה, העומס הקיים בישראל הוא חריג בהשוואה לנעשה בחו"ל. "הפרקליטות עובדת בעומס בלתי מתקבל על הדעת – גם הפרקליטות וגם השופטים. מערכת המשפט בישראל נמצאת בעומס שאין לו אח ורע בעולם. יש בישראל ריבוי תיקים, הם נמצאים בעומס אדיר. זה נכון שכל העבודה מול הנציבות יוצרת עליהם עוד עומס. מנגד, מה שטוענים אנשים שחושבים שהגוף הזה נחוץ, ודרך אגב גם אני חושבת שהגוף הזה נחוץ – גוף הפרקליטות הוא מאוד חזק, עם המון כוח. סביר שעל גוף כל כך חזק תהיה ביקורת.

"צריך להגיד את האמת: הפרקליטות היא גוף שהציבור לא מאוד אוהב, אבל הם עושים עבודה מאוד טובה. אני עוברת בחודשים האחרונים בין כל הפרקליטויות בארץ, מדובר בפרקליטים מאוד מאוד מסורים שעושים עבודה יום ולילה עם שכר לא גבוה, יכולים להרוויח הרבה יותר במגזר הפרטי, על מנת להגן על כולנו.

שקד אמרה כי תפעל לעגן בחוק את המלצות ועדת גולדברג, בראשות מבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג, על הנציבות. "היועץ המשפטי לממשלה ואנוכי קראנו את הדוח, ישבנו עם הצדדים והחלטנו ליישמו בחקיקה. אני חושבת שאין דרך אחרת – גוף כזה משמעותי חייב להיות בחקיקה, וגם כדי להפסיק את החיכוכים בין הצדדים. הוכן תזכיר במשרד המשפטים, כרגע עובדים על תיקונים אחרונים ואני מקווה שתוך שבוע-שבועיים התזכיר יפורסם ותוך כמה חודשים יהיה חוק ביקורת על הפרקליטות. אני מקווה שהחוק יהיה מאוזן וידע בעצם להכיל גם את הצרכים של הפרקליטות עצמה, ושהגוף הזה לא יהפוך את הפרקליטות לרופסת. אנחנו לא רוצים פרקליטות רופסת, אנחנו רוצים פרקליטות חזקה – אבל מבוקרת".


מתוך נאומו של ח"כ יאיר לפיד

"עלינו לשאול את עצמנו, איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה כאן. עד שלא נענה על כך, לא נוכל לענות על השאלות האחרות."

לשיטתו, "יש פער מתסכל בין נתוני הפתיחה המצוינים של ישראל, לבין העדר ההצלחות שלה. יש פה את האנשים הכי מדהימים בעולם. אין על הישראלים, לא בשכל, לא באכפתיות. לדעתו, למרות כל האויבים ש, תנאי פתיחה כאלה יכולים לתרגם את עצמם למדינה מוצלחת ומצוינת.

"אבל – כל ההישגים האלה שייכים לעשורים הקודמים. הם תוצאה של פעולות העבר. כבר זמן רב לא היתה תרומה של ההנהגה לשם קידום ההישגים הללו. כל הפוטנציאל העצום הפך את המדינה לשלם שהוא הרבה פחות מסכום חלקיו. כמעט בכל תחום. האנשים המדהימים מסתובבים ושואלים את עצמם – לאן המדינה הולכת. האם אני רוצה לחיות במדינה הזאת.

IMG_6098

"לא ייתכן שנתניהו שותק בזמן הסתה נגד הנשיא", יאיר לפיד

"58% מהאקדמאים בעלי משפחות בישראל, בוחנים ירידה מן הארץ. אלו האנשים משלמי המסים, הם המתגייסים לצה"ל, הם מעמד הביניים. הם ויודעים לנתח את המצב סביבם, ורואים שהמצב לא טוב, ואף אחד לא עושה דבר בנושא.

"סבבי הלחימה מתגברים, במקום פעם בכ-7 שנים, פעם בשנתיים. יחסי החוץ של ישראל הם במשבר החמור ביותר אי פעם. השחיתות גם מכרסמת בחוזה הבסיסי בין האדם למדינה. אין ישראלי אחד שיודע שהחוזה לא מקוים. בתנאים כאלה, גם השיח בינינו, הדיאלוג, לא משרת אותנו. הקיצוניות מתחזקת.

"המסע נגד הנשיא ראובן ריבלין חייב להיפסק ועכשיו, לפני שיקרה פה אסון. לא יכול להיות שעדר של טוקבקיסטים יכתיב את האווירה במדינה. לא יכול להיות שראש הממשלה לא אומר מילה להגנת נשיא המדינה ועל המתקפה האלימה נגדו.

"למרות זאת, אנחנו יכולים לקחת את המדינה למקום טוב יותר. אפשר ללכת לתיקון, שהוא כלל גדול ביהדות. אבל צריך קודם לכן להגדיר איזו מדינה רוצים שתהיה פה. המדינה שלפיד רוצה שתהיה פה, היא מדינה בטוחה, צודקת, יהודית ומתקדמת. אם מקבלים את ארבעת היסודות האלה, את המתווה היסודי הזה לחיינו, את כל היתר נפתור.

"מדינה צודקת היא בין היתר כזאת שנלחמת בשחיתות. כדי להילחם בשחיתות צריך לשנות את החוקים. "יש עתיד" הניחו חבילת חוקים שיכולה לשנות את המצב מהיסוד. בישראל של היום אין אכיפת החוק. מדינת ישראל צריכה להכפיל את מערך אכיפת החוק שלה: גם את המשטרה, גם את מערכת בתי המשפט. אנחנו יכולים להיות המדינה הזאת."


מתוך נאומה של ח"כ שלי יחימוביץ'

"על פי השקפתי ובוודאי של התנועה החשובה הזו, שמירה על טוהר המידות, מאבק בשחיתות וניקיון כפיים הוא לא איזו תכונה אקזוטית שרצוי שתהיה לנבחרי ציבור ולשליחי ציבור לסוגיהם, אלא תכונה בסיסית והכרחית שבלעדיה כל הדברים האחרים מאבדים מערכם. גם אם אדם הוא נורא מוכשר ויעיל ואינטיליגנטי אבל מושחת – הוא לא ראוי לכהן בתפקיד ציבורי. נקודה.

"לפעמים, לצערי הרב מאוד אנחנו עומדים בסיטואציה בה שחיתות היא נסבלת, היא מעין כורח מציאות. אז נכון שבחברה אנושית יש פשיעה פלילית ויש שחיתות, אבל הדבר הזה אסור שייגע בשליחי ציבור ובוודאי שהם לא צריכים להיות מחוסנים מביקורת ואת החשיבות של המאבק בשחיתות ובחשיבות של המאבק לניקיון הכפיים ושלטון החוק הכירה התנועה לאיכות השלטון עוד הרבה לפני שהדבר הזה היה אופנתי ופופולרי וגילתה אומץ לב ציבורי רב בהתמודדות עם אנשים רבי כח וארגונים רבי כח.

"וכאן חשוב לי לומר: המבחן לביקורת אמיצה ואפקטיבית בשחיתות בהתנהלות בלתי תקינה וביחסי הון-שלטון, המבחן הוא לא כשהאדם נשוא הביקורת מתגולל על הריצפה ושותת דם, המבחן הוא כשהוא בשיא כוחו. אז המבחן. מבחן השחיתויות של אולמרט היא כשהוא היה בשיא כוחו ראש ממשלה מוקף בטבעת הגנה מכל עבר של מקורבים, של פקידות, של ממשלה ושל תקשורת. אז היה המבחן.

IMG_6193

"אם מנהיג הוא מופלא וכמעט מושלם, אך מושחת – אין לו מקום במערכת הפוליטית", שלי יחימוביץ'

"לאחרונה ראיתי גל מחאה ענקי נגד ח"כ אורן חזן. אין לי שום כוונה להגן על עברו של ח"כ חזן, אבל זה בדיוק מסוג המאבקים שלא משלמים עליהם מחיר. מאבק אמיתי בשחיתות הוא מאבק שמשלמים עליו מחיר. כשאולמרט היה בשיא כוחו, אז היה המבחן האמיתי. אז משלמים מחיר. אבל הטבע האנושי הוא כזה שהאנשים מרכינים ראש מפני מה שנהוג, מה שמקובל, מה שיגידו עליהם, וכאן בעולם הזה, בתנועה לאיכות השלטון, יש אנשים מזן אחר שמוכנים לקחת על עצמם את העול ואת המאבק ואת המשימה החשובה הזאת של לבוא ולחתוך בבשר החי ולהיכנס בעובי הקורה גם על בעלי הכוח.

גם אם מנהיג הוא מופלא וכמעט מושלם, אבל מושחת – אין לו מקום במערכת הפוליטית.

"התנועה לאיכות השלטון גם השכילה להבין בשלב מאוד מוקדם שהמבאק הוא לא רק נגד שחיתות פורמלית, כלומר לא רק נגד שחיתות פלילית, אלא גם בעד צדק חברתי, בעד חלוקת משאבים הוגנת, בעד שקיפות, בעד ניתוק קשרי הון-שלטון. אם משהו פלילי – הוא פלילי. אני לפעמים נוטה לחשוב שהעניינים הפליליים הם פחות חמורים לטיפול מהעניינים שהם לכאורה בחסות ובאישור החוק. כי מה שפלילי מצוין בחוק, אבל הרבה פעמים, בחסות החוק מתנהלים הדברים הקשים והחמורים ביותר.

"ואחד מהם, שאנחנו רואים לנגד עינינו, הוא הקרב נגד מונופול הגז, בעד חלוקה הוגנת. וגם כאן, איך לא, התנועה לאיכות השלטון היא שוב בראש החץ. זה מאבק שהוא לכאורה לא קשור ישירות למטרות התנועה, אבל אני חושבת שהשכלתם להבין שיש פה הכל: יש כאן גם (ענייני) מינהל תקין, גם ענייני שמירה על כוחו של הפרלמנט, גם סוגיות דמוקרטיות ראשונות במעלה, גם ניסיון לעשות מעקפים גסים ואלימים ואנטי-דמוקרטיים כדי להשיג דבר הוא בבסיסו קשרי הון-שלטון."


פאנל בנושא גוף מבקר לפרקליטות

הפאנל נפתח בדיון אודות הבעייתיות שנבעה מחוסר בהגדרה ברורה לעניין הסמכויות של גוף הביקורת, ד"ר לימור זר גוטמן התייחסה לסוגייה: "כגודל הסמכות – גודל הביקורת, ברגע שמדובר בגוף שמרכז סמכויות חשובות כמו אלה המצויות בידי הפרקליטות, אנחנו צריכים גוף ביקורת ייעודי שיתמחה בעניין הזה ועם כל הכבוד למבקר המדינה, אין הוא עומד בדרישה הזו".

IMG_5999

המנחה ברוך קרא, ממשיך ושואל כיצד מסבירים הפרקליטים את מאבקם הבוטה והקיצוני כנגד ביקורת. עו"ד לימוד פלד, נציגת ארגון הפרקליטים, מסבירה שמדובר באי הבנה גדולה וטוענת שהפרקליטים לא מתנגדים לביקורת עקרונית: "המחלוקת היא לא על ה"מה", אלא על ה"איך", ברגע שהביקורת לא מאוזנת או לא נעשית במנגנונים שלא נותנים זכויות לפרקליטים כעובדים, זה מוביל להרס של הפרקליטות כולה ושל שלטון החוק" לטענת עו"ד פלד, מדובר בשיבוש מערכות, היא פונה לציבור "אתם הציבור שעליו אנחנו מגינים, צרכים להבין שברגע שפוגעים בזכויות הפרקליט כי לא נותנים לו את הזכויות שמקבלים מגופי ביקורת אחרים, התוצאה היא שהפרקליטים מרגישים שהם מגיעים למשפט בידיים קשורות."

עו"ד אביה אלף, לשעבר בכירה בפרקליטות, מתייחסת לרעיון הקמת הגוף: "גוף הבקרה בעיני צריך להיות מעוגן בחקיקה והוא צריך להיות נכון: אחד, שלא יגרום לאפקט מצנן, שאנשים לא יחששו לעשות. השני, שלא יהיו ניסיונות להחליש את המערכת כי יש מי שמכוון לכך". בנוסף, מציעה להכליל את גם את היועץ המשפטי תחת ביקורת זו: "ההתערבות היא אפסית בשקול דעתו של היועץ המשפטי. אני חושבת שבמובן הזה, הכללת היועמ"ש במערך הביקורת, היא חיונית." היא מוסיפה שעל הדוחות להוות מנוף לפרקליטות להשגת תקציבים ומבקרת את החובות המוטלות ללא שום תוספת תקצבית או היערכות חוקית ומזכירה שהעיגון צריך להיות חוקי ושהביקורת "צריכה להיות ביקורת שכאמור לא מעמידה לינץ' אף פרקליט".

פרופ' ידלין, טוען שהערבוב בין הביקורת הפרטנית לבין הביקורת המערכתית בטענה שהגבול הוא דק ומטושטש "למשל בעניין זדורוב, לכאורה, יש ביקורת על פרקליט ספיציפי שאמר לקוגל לשנות את התצהיר, בעיני זה שיבוש הליכי משפט, אך הבעיה האמיתית פה היא שזה מראה על שיטת פעולה. ברגע שמגבים את זה ואומרים ככה זה עובד, והפרקליטות מקבלת את זה כנורמה אז אתה בכל לא מבין מה לא בסדר, כי ככה עובדים. זה בדיוק התפקיד של המבקר לבוא ולהגיד הנה גילינו מקרה מסוים, אנחנו מבינים שזו שיטת פעולה ולכן צריך לבדוק את זה ולקבל החלטה אם זה נכון.

עו"ד צרויה מידדלוזון, היועצת המשפטית של התנועה, מסכימה עם פרופ' ידלין בעניין הטשטוש: "ברור שאי אפשר לנתק בין הביקורת המערכתית בין המקרים הפרטניים, לומדים מאחד על השני וההפך" ומבקרת את תגובת הפרקליטים להקמת הגוף: "ההתנגדות היתה מהיום הראשון עוד לפני שנכתבה האות הראשונה של הביקורתיש להתנגד לביקורת ויש להשבית את המערכת באופן פראיאיך יכול להיות שארגון פרקליטים מנהל בצורה כל כך בזיונית ואלימה, אם יש משהו שמראה כמה חשובה הביקורת זה חוסר הביקורת הפנימית." עו"ד פלד עונה לה "אני חושבת שזו אמירה כל כך קשה כלפי הציבור לבוא ולהגיד שציבור עובדים לא יכול לבוא ולהגד שיש בעיה בגוף שהוקם ללא הידברות, ללא בסיס חוקי ובצורה שלא נותנת לו את ההגנות ולקבל את זה כגזירת גורל."

ד"ר הדר דנציגרוזנברג מתייחסת לרגישות הנובעת מהכוח המצוי בידי הפרקליטות: "בניגוד לעובדי מדינה אחרים, יש בידי התביעה כוח ייחודי שלא קיים בידי עובדים אחרים, הם בעלי תפקיד מאוד רגיש, הם מייצגים את הציבור בהחלטה שאין לה אח ורעלפרקליט יש המון כוח, הוא בא במגע עם חשודים ונאשמים, מטבע הדברים יהיו גם פגמים" ממשיכה ומתייחסת לתגובת הפרקליטים להקמת הגוף "במקום לקחת את הסיפור הזה למקום חיובי, לקחו את זה לעימותקבלת הגוף הזה בזרועות פתוחות יותר הייתה מאוד מיטיבה עם הפרקליטות מבחינת אמון הציבור, אחד הדברים החשובים כיום זה השקיפות."

לצפייה בפאנל המלא:


פאנל בנושא מהתרגיל המסריח ועד למתווה הגז

הפאנל נפתח בדיון על רמת השחיתות בישראל והמשתתפים נשאלו- "האם ישראל באמת מדינה מושחתת?". ד"ר דורון נבות, מרצה למדע המדינה מאוניברסיטת חיפה התייחס ואמר: "מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת, לא כל הפוליטיקאים פה מושחתים, אבל יש פה יותר מידי שחיתות ולא ככה היינו רוצים שהמדינה תיראה, ממשלות ישראל לא עושות שום דבר כדי להיאבק בשחיתות".

IMG_5271

מנחה הפאנל, עו"ד יהושוע בריינר, כתב וואלה! לענייני משפט ביקש מפרופ' תמר הרמן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, העוסקת בסקרים, להתייחס לתפיסות הציבור לגבי שחיתות במדינה, ולדבריה: "ישראל אינה מדינה מושחתת במיוחד במובן הפורמליסטי ולפי מדדים בינלאומיים, אבל התחושה של הציבור היא שהמדינה מושחתת הרבה יותר."

עו"ד ברק כלב, שותף במשרד ארנה לין ושות' התייחס ל"הירדמות" כלבי השמירה של הדמוקרטיה:"יש בעיות במערכת המשפט בישראל, והן בעיות של מדיניות שיפוטית ולא של תקציבים. אין חשיפת שחיתות בלי תנאים לחשיפתה, ובישראל, מרגע שחשפת שחיתות, אין לך הגנה; ההליך המשפטי של חושף שחיתות מול מקום העבודה מאופיין בחוסר שוויון מובנה, וחושף שחיתות לא יכסה את הוצאות המשפט שלו. עלויות ההגנה המשפטית גבוהות והפיצויים מגוחכים ולא מתאימים."

פרופ' אריה אלדד, לשעבר ח"כ מטעם האיחוד הלאומי, אמר בנוגע להעברות תקציביות של ממשלת הימין למטרותיהם של בוחריה:"העברת כספים לציבור הבוחרים שלך אינה שחיתות. תמיד היה מותר 'לגנוב בשבילנו', ככה שלטו מאז ומעולם. אולם, פרשות כמו ניגוד העניינים של ארי הרו מלשכת ראש הממשלה שפורסמה לאחרונה נחשפה, ולא בחרו לטאטא אותה."

מנחה הפאנל שאל: "האם הקשר בין בעלי ההון ומתווה הגז הוא גם 'שחיתות'?". יו"ר מפלגת מר"צ לשעבר, מר חיים אורון, ענה: "הטענה הבסיסית היום לגבי פוליטיקאים היא שעל הסף הם חשודים בשחיתות, אתם 'אולמרט', ופשוט עדיין לא נתפסתם. יש לנהל את המאבק בשחיתות לגופו, ולא לערבב בין פוליטיקה של ימין ושמאל לבין המאבק בשחיתות. היוםלכל אחד שלא מסכים איתך בדעתך, מיד קוראים 'מושחת', 'לא ציוני', ואין בין המושגים קשר. הדיבור הכוללני על שחיתות מבלי להיכנס לוויכוחים האמיתיים, מוביל לשיח ציבורי חסר. הטשטוש הזה במושגים מוביל לשחיתות אמיתית." על ח"כ בצלאל סמוטריץ' שמעביר תקציבים לחטיבה להתיישבות אמר מר אורון:"גם אני נלחמתי עבור חדרי ניתוח בביה"ח סורוקה כאיש הנגב, הפגם מתחיל אם הייתי מטפל בהטבות רק לקיבוץ מסוים."

ד"ר דורון נבות התייחס ל'מדרג השחיתות':"הציבור הישראלי לא טוען 'כולם מושחתים', צריך להפסיק לייחס את האמירה הזאת למישהו דימיוני. אין הבחנה חדה בין 'מושחת', 'לא אתי', ו'נורמטיבי'- ההגדרות הן חלק מתהליך פוליטי וככאלה הן תמיד יהיו שנויות במחלוקת בחברה בריאה. הסנטימנט והתחושה שיש בישראל הרבה שחיתות היא תחושה שצריך לתת לה כבוד, והיא משקפת הרגשה של הציבור שנבחרי הציבור לא דואגים לציבור אלא לסקטורים, למקורבים, ועם זה אנחנו צריכים להתמודד. הבעיה היא לא בהגדרות אלא במציאות הפוליטית שיש בה יותר מידי שחיתות".

חיים אורון אמר:"הציבור בישראל חייב לתת משקל אלקטורלי לשאלה האם הוא מצביע למפלגה מושחתת ולהצביע לפיכך בבחירות. מצביעים צריך לחשוב האם מישהו מהמפלגה אליה הם מצביעים הגיע לבית המשפט."

פרופ' תמר הרמן הגיבה:"המצביע צריך לחשוב מה יותר חשוב לו, הציבור עושה את שיקוליו והוא חכם, אבל הציבור אומר בסקרים שהוא לא מביא ניקיון כפיים בחשבון בשיקולי ההצבעה. מצאנו שככל שאתה משכיל יותר וחזק יותר, אתה תחשוב שהמערכת הפוליטית מושחתת, ולכן המקצוע 'פוליטיקאי' נחשב לא נקי. ניקח את אורן חזן כדוגמאככל שיש במערכת הפוליטית אנשים פחות נקיים ואיכותיים, אנשים טובים חוששים להיכנס".

עו"ד ברק כלב: "מערכת המשפט לוקה בנאיביות בענייני שחיתות, מה שמוביל להכרעות רבות שמאפשרות להינות מפירות השחיתות, וזה יוצר בלבול וטשטוש הגבולות בין מותר ואסור; בעניין אולמרט לדוגמא, חיכו להקלטות שלו ושל שולה זקן כדי להגיע להרשעה, אפילו שהיה ברור לכל שהייתה שם שחיתות".

ד"ר דורון נבות התייחס למינויים של שומרי סף "נוחים" ע"י המערכת הפוליטית: "מוסד היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, בתקופת וינשטיין ונתניהו, אינו מחוייב למאבק בשחיתות. מנטרלים את שומרים הסף המוסדיים ע"י מינוי שומרי סף נוחים, וינשטיין היה מאוד נוח למערכת והסכנה היא שגם היועמ"ש הבא יהיה כזה".

פרופ' אריה אלדד: "צריך להבהיר לציבור ששחיתות היא איום קיומי, אם ראש ממשלה פה מכר את קו הרקיע של ירושלים לדורות הבאים לקבלנים עבור שוחד, נבחר הציבור הבא יכול למכור את קו הגבול של ישראל".

לצפייה בפאנל המלא:


פאנל בנושא עצמאות הרגולטורים

הפאנל נפתח בשאלתו של מנחה המושב, עופר פטרסבורג, לפרופ' דויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים היוצא – "בעניין מתווה הגז: היכן היית עד היום?". פרופ' גילה השיב: "ניסיתי למצוא פתרון, כפשרה ולא כהסכם חד צדדי, עזבתי כשמשרד הממשלה התחילו להתערב. חשוב שכל הרלטורים יהיו עצמאיים, ושלא תהיה פגיעה ברגולטוריםהחשש העיקרי שלי הוא ממצב בו רגולטור חותם על מסמך שהוא לא מאמין בו עקב לחץ פוליטי. רגולטור שמחובר לדרג הפוליטי יוכל לייעץ להם לגבי החקיקה הרצויה, אבל אסור שגורמים פוליטים יתערבו בהחלטה. בפעם הבאה יחשבו עשר פעמים אם להפעיל את סעיף 52. גורמם פוליטיים נדרשים להיזהר בפנייתם לרגולטור, כדי שלא תיווצר מראית עין להשפעה על הרגולטור. לגבי מיזוג גולן טלקום וסלקוםאולי צריך למצוא נוסחה לפיה גולן תמשיך לפעול למרות קבלת הסנקציה על הפרת הרשיון."

IMG_6172

פרופ' מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנקים, נשאל-"איפה הכשלים והבעיות ביחס לרגוטורים לדעתך"?. פרופ' חת ענה: "אני מסכים עם רוב דבריו של פרופ' גילה. עצמאות הרגולטור היא חשובה מאוד, אך המילה האחרונה היא של הממשלה. סעיף 52 הוא מצומצם מידי, מכיוון שמתווה הגז הוא עניין לדורותהוא לא צריך להיות רק בידי הרגולטור".

ח"כ דוד ביטן אמר: "אנחנו נגד רגולטורים רבים מידי, יש היום הצפה, לכל רגולטור יש ממלכה ואין תיאום ביניהם ואין מי שיקבל החלטה. במתווה הגז, למשל, הקימו צוות בין משרדי שבו דוויד גילה החליט שהתחרות היא המוטיב המרכזי, ולכן התנגד. עודף רגולטורים יוצר כשל שוק בפני עצמו, וצריך לצמצם את עודף הרגולטרים בארץ, וליצור תיאום במקרה שיש חוסר הסכמה בינהם."

בנוגע להדחת אורית פרקש מרשות החשמל, אמר ח"כ ביטן: "רשות החשמל העלתה את המחיר בכך שאישרה את ההסכם של חברת החשמל עם חברות הגז במחירים גבוהים, ובכך בעצם יצרו נזק במתווה. הרגלטורים מזיקים כי רצים מרפורמה לרפורמה ורוצים רק פרסום. היועץ המשפטי לממשלה אומר שעדיף את מתווה הגז, הממונה על ההגבלים התעלם מכך והיה אכפת לו רק מתחרות".

פרופ' דיוויד גילה: "טיוטת הצו המוסכם שהגענו אליה הייתה יותר טובה מהמתווה. המחוקק יצר את מוסד הממונה על ההגבלים העסקיים כדי לדאוג לציבור, ויש את שסתום סעיף 52 כדי לעקוף את הממונה. הבעיה היא עם הנוסחה הסופית של המתווה, שלא דאגה מספיק לצרכן".

ח"כ דויד ביטן: "הפעילו את סעיף 52 מנסיבות מאוד מיוחדות, החוק מאפשר את זה משיקולי חוץ וביטחון, מדובר על הרשות הפלסטינית, מצרים, וגם הייצוא לירדןשאינו משמעותי."

ח"כ תמר זנדברג: "גם אני כחברת אופוזיציה מרגישה תסכול, ובמיעוט, מול הרגולטורים ואנשי המקצוע. אני לא סבורה שרק אנשי מקצוע שצריכים לנהל את המדינה, אלא נבחרי הציבור שצריכים לשאת באחריות. אולם, צריך לשאול מתי הפוליטיקה משתלטת על הדרג המקצועיאנחנו רואים שכל מי שמתנגד למתווה הגזמסירים אותו מתפקידו, ואפשר לראות שהכל עולה בסוף לראש הממשלה. הדיון בוועדת הכלכלה על הפעלת סעיף 52 היה נדיר, מזמן לא ראינו דיון כל כך רציני ומעמיק, וחברי הוועדה לא באו באוזניים אטומות. הייצוא למצרים וירדן קורס, ועדיין טוענים לשיקולי חוץ וביטחון. יש דריסה של החוק בהליך הזה, שכמעט שום דבר לא עומד בפניה."

ח"כ דוד ביטן הגיב: "מלכתחילה הצוות הבינמשרדי לגיבוש מתווה הגז דן באפשרות להפעיל את סעיף 52. בוועדת הכלכלה היועמ"ש אמר מהם השיקולים להפעלת הסעיף, והשמאל אמר שהסעיפים האלה לא עניניים."

תמר זנדברג: "ראש המוסד התמנה לתפקידו בגלל חוות הדעת שנתן בעד שיקולי חוץ וביטחון לטובת הפעלת סעיף 52."

עו"ד יעלקריב טייטלבאום, בתגובה לאמירת ח"כ אלהרר כי הממשלה שבויה בידי בעלי ההון ונכשלה בטיפול בריכוזיות: "אנחנו מודאגים מהפגיעה בעצמאות של רגולטורים בישראל בשנה האחרונה, יש פה אפקט מצנן שאנחנו נראה אותו בעתידרגולטורים יחששו לקבל החלטות מקצועיות. חייבים להבחין בין מנכ"לי משרד שהם פקידי ציבור שנמצאים במשרת אמון למול רגולטורים שהם בהגדרה גוף שחייב להיות עצמאי. יש מקרים שבהם המדינה מחליטה מראש שהיא כובלת את עצמה ושמה את היכולת לקבוע בידי הרגוטורים, זה עקרון דמוקרטי מוכר. דווקא כי הממשלה מבינה שהיא לא תמיד יכולה לשקול שיקולי מדיניות, היא כובלת עצמה לרגוטור".

לצפייה בפאנל המלא:


פאנל בנושא אקטיביזם חברתי

הפאנל נפתח בשאלתו של מנחת המושב, שרון שפורר: מה זה בעיניכם אקטיביזם חברתי? האם אתם רואים בעצמכם אקטיביסטים ומתי הפכתם לכאלו? אורלי ברלב השיבה: "אקטיביזם חברתי מבחינתי זה כשאזרח לוקח אחריות על המרחב שבו הוא חי, יותר מהחיים הקטנים שלו. במחאה החברתית ב-2011 פתחתי אוהל ומאז לא חזרתי הביתה. בהמשך הקמנו בהתנדבות את חדר המצב, בהחלטה שאנחנו ממשיכים להכות בברזל ולדבר על מה שיצאנו בגללו לרחוב."

IMG_5332

יהודה גליק השיב: "אקטיביסטים הם אנשים שרואים משהו שהוא אבסורד ולא מוכנים לקבל אותו, פשוט ככה. לא מקדשים את ה"סטטוס קוו", ורוצים לעשות יותר מלכתוב סטטוס בפייסבוק, ואפילו לשלם מחיר. אני התחלתי להיות אקטיביסט כשהתפטרתי מתפקידי כעובד מדינה בתקופת ההתנתקות. גליק התייחס גם לסוגיית "שוברים שתיקה" ואמר כי הוא לא אהב את ה"עליהום" על הארגון, אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר וכברירת מחדל צריך לתת לאנשים להתבטא, חשוב שיהיה גוף כזה."

אלדד יניב השיב: "מקווה שבעתיד ילמדו מה זה אקטיביזם חברתי בשיעורי אזרחות. אקטיביזם חברתי זה להבין שמי שמשנה את המציאות זה רק אזרחים. פוליטיקאים פועלים רק אחרי שהם מרגישים שזה מה שהציבור רוצה. אנחנו רואים את זה היום עם מתווה הגז. ראש הממשלה מתקשה היום להעביר את המתווה בגלל אנשים כמו אורלי ברלב שיוצאים לרחובות ומייצרים תודעה באופן עיקש. זה משפיע גם על שופטי בג"ץ, אשר בתוך עמם יושבים."

גיא לרר הוסיף: "זה אנשים עם לב, עם תשוקה לנושאים שהם פועלים לגביהם, אבל מעבר לזה הם מחליטים לחרוג ולעשות מעבר לרגיל. גם אני באיזה שהוא שלב כעיתונאי הרגשתי שאני רוצה לעשות קצת מעבר למה שעשיתי עד אז, וככה הגענו למשל לפרויקט החזית, כשחברנו יחד כמה דפי פייסבוק והגענו לחשיפה של מליונים, ממש כמו כלי תקשורת גדול". עו"ד תומר נאור: "אקטיביזם חברתי זה סטראטאפ, זה המקום שבו נגמר הלייק ומתחיל התכלס".

אלדד יניב דיבר על השינוי החיובי שעוברת החברה הישראלית: "כשסיפרתי לפני כמה שנים שלביבי יש דולרים בגרביים חשבו שאני משוגע. היום כבר יונית לוי מספרת על ההקלטות של אולמרט והכספת של פואד במהדורה המרכזית. זה כבר נורמה בחברה הישראלית. היום, בחורה מפרסמת בפייסבוק שינון מגל הטריד אותה ואחרי כמה ימים הוא מבין שהוא צריך להתפטר. תחשבי שפעם אליעד שרגא היה צריך לפנות לבג"ץ כדי שיורה לרבין לפטר את דרעי כי הוגש נגדו כתב אישום על שוחד. היום, אדם שנמצא בחקירה אנחנו רוצים שישעה את עצמו, אדם שנכתב עליו סטטוס בפייסבוק אנחנו רוצים שישעה את עצמו. אז אני חושב שהחברה הישראלית מאד השתנתה בזכות הרשתות החברתיות. בעלי ההון ששולטים בתקשורת כבר לא יכולים להחליט מה הציבור ידע."

גיא לרר הוסיף: "התקשורת בזמן החדש צריכה להתנהל מתוך הבנה שהיא קצת חלשה והיא צריכה לגייס את הכוחות ברשת, ובאיזה שהוא מובן זה מלחמה אנחנו והם."

בעניין פוליטיקה ואקטיביזם חברתי, אמר לרר: "כל דבר במדינה הופך להיות קרב קטנוני של ימין ושמאל עם השפה הרדודה של פשיסטים נגד בוגדים. אנחנו רואים את זה עכשיו עם הגז". גליק הוסיף: "אחד הדברים שאנחנו צריכים להקפיד זה לכבד את כל הצדדים. אני משתף פעולה ומדבר ונמצא בשיח עם מתנגדים מאד גדולים שלי. הדבר שהכי בונה אותי זה שיש אנשים שמתנגדים לי, שמבקרים אותי. גם פוליטיקאים שמקיף את עצמו ביועצים שרק יספרו לו כמה שהוא נהדר לא יגיע לשום מקום".

עו"ד תומר נאור הוסיף על כוחו של הפייסבוק: "דרעי אמר שהוא 'קורא את הלך הרוח' בגלל עשרות אלפים שחתמו על העצומה שלנו נגד המינוי של דרעי לשר. בעקבות העצומה הזו דרעי הודיע שהוא לא יתמודד על התפקיד של שר הפנים עוד לפני שהגשנו עתירה או שלחנו מכתב."

שפורר שאלה האם אקטיביזם חברתי יכול לחולל שינוי מהותי? האם המחאה החברתית נכשלה? אורלי בר לב: "בשלב מסוים התקשורת הפסיקה לסקר אותנו, אבל אנחנו המשכנו להפגין, הרבה אחרי הקיץ. המשכנו כי היה לנו ברור שזה רק התחלה של תהליך. הציפיה של תרבות האיסטנט שמשהו יקרה ברגע אחד היא מופרכת. צריך גם לראות את הנצחונות הקטנים שבדרך. זה שקבוצה של כמה מאות ברחובות עם מעט מאד תשומת לב תקשורתית תצליח לקיים מאבק אמיתי נגד הטייקונים וחברות הגז זה ניצחון ענק. עד לפני כמה חודשים הציבור בישראל לא ידע מה זה גז. היום לפי סקרים רוב ברור בציבור מתנגד למתווה הגז. זה ניצחון בדעת הקהל מול השלטון ובעלי ההון שיש להם את כל כלי ההשפעה אז איך אפשר להגיד שזה כשלון?".

אלדד יניב נתן את הדוגמא של המאבק של ארגון "ארבע אמהות" בשנות ה-90 והשינוי התודעתי שהן יצרו ביחס ליצאה מלבנון, על אף שהם היו ארגון מאד מגונה בתחילת הדרך, והוסיף: "פעם הציבור לא ידע מה זה ריכוזיות, מה זה תספורות, מה זה טייקונים. אחרי הפרסום בדה מרקר ב-2013 על התספורת של נוחי דנקנר בבנק לאומי כל המדינה התעוררה בגלל פוסט שרץ בפייסבוק, והיום תספורות לטייקונים זה כבר לא דבר שבשגרה. זה שינוי ענק". עו"ד תומר נאור סיכם: "הניצחון העצום של מחאת קיץ 2011 היא המודעות והשפה החדשה שנוצרה."

לרר נשאל על התקרית האחרונה במסגרתה נלקח לחקירה במשטרה בגין פרסום שהפיץ בעמוד הפייסבוק. הוא השיב כי "האימפקט של הפרסום היה מיידי ומהמם בעוצמתו. לאימפקט הזה תהיה השפעה על המשטרה ועל הפעם הבאה שהם יחליטו ככה לעצור מישהו. הסיפור שלנו עם המשטרה התחיל עם כמות אדירה של פניות מאנשים שמדווחים על התנהגות לא ראויה של המשטרה. תחושת היאוש והזעקה של אנשים מהמשטרה הגיעה אלינו, תחושה שהמשטרה בחוסר תפקוד ושאת מעט הכוחות שלה היא מפנה לאקטים נקמניים כלפי האזרחים. אני מאמין מאד שגם במשטרה יהיה שינוי בעתיד."

יהודה גליק דיבר גם הוא על המשטרה: "יש שוטרים שמוסרים את נשמתם ואני מסיר בפניהם את הכובע. אין לי עניין נגד שוטר ספציפי. הבעיה של המשטרה היא שהיא מתנשאת, אין להם תודעת שירות. גישה שלא מוכנה לשמוע ולקבל ביקורת. משטרה אלימה ומתנשאת היא לא משטרה חזקה זו משטרה חלשה. הם לא עושים לנו טובה, הם עובדים שלנו, הם פקידי ציבור. מה שגילינו על ההטרדות המיניות זה רק סימפטום של הגישה המאצ'ואיסטית של "הכל מגיע לי"." עו"ד תומר נאור: "משטרת ישראל צריכה להיות גוף עצמאי וחזק." יהודה גליק: "למשטרת ישראל יש את כל האינטרס לתת לאנשים להפגין". שפורר הזכירה שיש היום 2 מפכ"לים לשעבר שעובדים אצל טייקונים."

אורלי בר לב על מאבק הגז: "זה מאבק נגד השיטה שאנחנו מדברים עליה, מאבק על המדינה ועל הדמוקרטיה."

על המחיר האישי שמשלמים אקטיביסטים וכן גורמי תקשורת אקטיביסטים, אמר גיא לרר שיש היום בישראל גופי תקשורת עצמאיים וחזקים שיכולים לשרוד גם איומים של חברות גדולות. בנוסף אמר "בשביל זה יש פייסבוק ואינטרנט. הרשת היא מקום חופשי ובעל השפעה."

לצפייה בפאנל המלא:

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s