קטונתי

מאת: עדי מלאכי, חבר בתנועה לאיכות השלטון

מאז ומעולם היה לי חלום לקום כל בוקר ולעשות משהו אחר. יום אחד לקום ולהיות מנתח מציל חיים, למחרת ספורטאי אולימפי ובאחר שחקן מחזמר על בימת הברודוויי. נו בסדר, בחלומות הכל מותר. להגיע לפסגה של כל מקצוע צריך כמעט תמיד להיות בעל כישרון. לכישרון הפוטנציאלי בדרך כלל מתווספות שנים רבות של למידה, הכשרה, התמדה, השקעה, ניסיון וגם אז, זה לא תמיד מספיק.

תחשבו לרגע על המקצוע שלכם. גם אם טרם הגעתם לשיא, גם אם אתם עושים בסך הכל את מלאכתכם הקטנה בשקט ובצנעה, כיצד הייתם תופסים אדם אשר היה מגיח מן הצד ומנסה ללמד אתכם על אומנותכם? כיצד הייתם תופסים אדם שבמחי יד וללא כל ידיעה והכשרה היה מבטל את כל עשייתכם המקצועית? ויותר מזה, שם עצמו במקומכם?

12421617_10153427186818031_2112362764_n

ובכל זאת, עשרות אלפים מאיתנו, הושיבו עצמם השבוע על כס בית המשפט העליון. שלוש הכרעות דין שונות. פעמיים במחוזי, ואחת בעליון – קבעו אשם. לא במשפט בזק. אחרי שנים של חקירות, עדויות, דיונים, ריאיות, מאות דפים ואלפי מילים של פסקי דין. א-ב-ל שופטי הפייסבוק קבעו זכאי.

הנה כמה שאלות שאשאיר לכם פתוחות כדי שתענו לעצמכם:

  • כמה משופטי הפייסבוק קראו את פסק הדין במלואו?
  • האם מספיקה לכם תמונה כזו או אחרת כדי לקבוע רוצח או לא?
  • האם הייתם שמים עצמכם במקום מנתח או מהנדס?
  • ואם לא אז מניין לכם המחשבה להחליף שופט (או שופט עליון)?
  • האם הייתם מאמינים שמנתח יהרוג חולה רק כדי שלא לחשוף את ערוותו, כשם שהייתם מאמינים ששופט יאסור חף מפשע?
  • עד כמה אתם בודקים את המידע שהובא לידיעתכם? את המקורות שלו ועד כמה מהימן?

ובכל זאת חשוב לי לומר, גם שופטי עליון לפעמים טועים. קיים סיכוי כלשהו, כשם שקיים בעוד תיקים שנדונו במערכת המשפט שהוא זכאי. במשפט "מעבר לספק סביר" אין נוסחה מתמטית. כולנו, מעם הארץ ועד נשיאי עולם, בשר ודם. וככאלה טעויות הן מנת חלקנו. יותר מזה, חשוב שתהיה ביקורת, ערעורים, מספר ערכאות, נציבות, פיקוח ועוד.

לא מטרידה אותי סאגת זדורוב כמו שמטרידה אותי התמונה המשתקפת ממנו. כמה בקלות ניתן להסית ולהסיט את ההמון. כמה בקלות ניתן לשתול בראשו תיאוריות קונספירציה וכמה בקלות ניתן לעורר אפקט עדר. כנגד כל אלה יש רק דבר אחד שניתן לעשות – לפתח חשיבה עצמאית, ביקורתית, מפוכחת, מורכבת ובעיקר מצטנעת. כזו שיודעת גם לבוא ולהגיד: זה יתכן, אבל אני?

אני קטונתי.


לתשומת לבכם, התכנים שמופיעים בבלוג זה הינם הבעת דעה של הכותבים ואינם מתיימרים לקבוע עובדות. כמו כן, התכנים שנכתבים בידי גורמים שאינם עובדים בתנועה לאיכות השלטון מציגים את דעתם הפרטית ואינם מביעים בהכרח את עמדתה של התנועה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על קטונתי

  1. דוראל הגיב:

    לגבי השאלה "האם הייתם מאמינים שמנתח יהרוג חולה רק כדי שלא לחשוף את ערוותו, כשם שהייתם מאמינים ששופט יאסור חף מפשע?" בהחלט כן מכיר כמה כאלו.

    אהבתי

  2. משה בן הרוש הגיב:

    עדי מלאכי, שאלת (בנימת זלזול לטעמי) "כמה משופטי הפייסבוק קראו את פסק הדין במלואו?"
    אז אני אחד מ"שופטי הפייסבוק" שקרא את פסק הדין והגעתי למסקנות לא פשוטות. הגעתי למסקנה שיש יותר מספק סביר (שמספיק לזכות את זדורוב) ולכן הרחבתי. קבל בבקשה (אתל לך מלאכי מספר דוגמאות – להלן הראשונה):

    האם הפרקליטות נאמנה לאמת או שהיא נאמנה לצורך שלה להשיג הרשעה בבית המשפט בכל מחיר, גם במחיר הסתרת ראיות מהסנגוריה?
    האם חובת הפרקליטות לנהוג בהוגנות ובאמינות כשהיא מגלה ראיה שעשויה לאפשר לסנגוריה להשתמש בה, כמו לאפשר להגנה להעיד את דר׳ חן קוגל (כיום מנהל המכון הפתולוגי באבו כביר), או שהיא נוהגת כאחרון הקרימינלים ומסתירה ראיה או לפחות לא מאפשרת לסנגוריה להציף אותה. מה מסתבר? קוגל תמך בעדות הרופאה של הסנגוריה (שהמדינה פתאום טוענת שהיא משקרת), ובית המשפט משום מה קיבל את טענת התביעה מבלי לאפשר לקוגל לעלות ולהעיד. התביעה טענה שרופאת הסנגוריה משקרת בטענתה שקוגל תומך בחוות דעתה. הסנגוריה טענה שקוגל תומך בה. הכי פשוט היה להעלות את קוגל לדוכן ולשאול אותו שאלה אחת: תומך או לא תומך בעדות המומחית של הסנגוריה? הפרקליטות (התביעה) התנגדה ומה שיותר חמור, בית המשפט קיבל את ההתנגדות.
    על זה אמר פרפ׳ קרמניצר, מומחה למשפט, שזה חמור והוא לא מבין למה הפרקליטות לא נהגה בהגינות ועוד יותר מטריד אותו למה בית המשפט נתן יד ושת״פ עם התביעה לאי העדתו של קוגל. אגב, השאלה ברישא של הפוסט הזה שלי שייכת לפרפ׳ קרמניצר:
    ״האם הפרקליטות נאמנה לאמת או שהיא נאמנה לצורך שלה להשיג הרשעה בבית המשפט בכל מחיר, גם במחיר הסתרת ראיות מהסנגוריה?״
    מטריד לחשוב שהתביעה, דהיינו הפרקליטות ובית המשפט עושים יד אחת כדי ש״המערכת״ לא תיפגע, גם במחיר דריסת הזכויות של הנתבע, של זדורוב במקרה זה. לכן קפץ לי הפתיח של הפוסט הזה…״האם הפרקליטות נאמנה לאמת או שהיא נאמנה לצורך שלה להשיג הרשעה בבית המשפט בכל מחיר, גם במחיר הסתרת ראיות מהסנגוריה?״…
    יותר מידיי בעיות יש בתיק הזה. בזיכוי דמניוק לדוגמא, צורר נאצי שהורשע ונגזר עליו מוות, היו הרבה פחות ספקות ממקרה זדורוב וזיכו אותו מחמת הספק. לא סתם הסנגור הראשון של זדורוב הצהיר שאם זדורוב לא יזוכה הוא מאבד באופן מוחלט את אמונו במערכת המשפט בישראל. זה עו״ד אמר, בקולו מתוך תסכולו שיש לנו עסק עם מדינה שתופרת תיקים לאנשים, לך תדע מתוך איזה אינטרס.
    לי נשאר הספק. לשופט העליון שישב בערעור, יורם דנציגר, גם נשאר ספק וזיכה אותו בדעת מיעוט. יוצאים בעיתונות ו"בעובדה" של אילנה דיין עדויות והקלטות מצמררות שמעידות על כיסוי תחת אחד של השני, טענות שנטען שלא נשמעו בערעור בעליון. לפרקליטות, לפי עובדה של אילנה דיין, יש זייצב אחד, שנראה לפי הכתבה קרימינל לכאורה, רופא ״שפוט״ של הפרקליטות (צריך לחקור את הדבר הזה) שמשנה חוות דעת לפי נוחיות הפרקליטות ולפי הכוונתה, כי משפט שנכתב על ידו בחוות הדעת שהוא כתב באופן מסוים יכול לשלוח בן אדם להרבה שנים בכלא ואילו היה כותב את האמת כפי שחשב אותה בתחילה, הבן אדם היה מזוכה. חוות דעת שנכתבת בתחילה ע״י רופא מומחה היא אותנטית וכך צריכה גם להיות מוגשת, אסור לשנותה. הפרקליטות מבקשת מזייצב שישנה לפי צרכיה והקרימינלי הזה (לפי עובדה) משנה בלי מצפון. למה? כי ביקשו מהפרקליטות.
    יותר מזה, כשרופא אחר טוען אחרת ממה שזייצב רוצה להכתיב בתיקון הדו״ח – כדי לתת חוזק לתיקון, זייצב מוציא אותו מהחדר וקורא לרופא אחר לחתום על הזיוף. הרופא האחר לא חתם בסוף.
    לבסוף, לאחר פסק הדין השערורייתי והתוכנית של עובדה בעניין (למה לעזאזל לא הציגו את הראיות של עובדה בעליון) מביאים לאולפן עובדה את פרקליט מחוז תל אביב, שבא עם משפטים מובנים מהבית (מהפרקליטות) והכחיש והסביר לפי דף מסר שהביא איתו ולא ענה להאשמות שעלו מהכתבה המצוינת של עובדה (ויש עו״ד מהפרקליטות, שוב מהפרקליטות, שטוענים שלעובדה יש אג׳נדה). אני לא האמנתי למילה אחת של פרקליט מחוז תל אביב. נראה לי מרחן והמפחיד שיש לאנשים האלה יותר מידיי כוח, יותר מידיי. הם יכולים להרוס בני אדם חפים מפשע ומשפויים להפוך אותם למעורערים נפשית.
    האם יש לנו תעשיה של שקרנים ועבריינים בפרקליטות ובמכון לרפואה משפטית? האם כל מי שרוצה לומר דעה אחרת מותקף ומנודה? לא רוצים להעסיק אותו, ובמקרה זה אותה, את אותה רופאה מומחית שהעידה לטובת זדורוב? למה לא איפשרו להשמיע בעליון? מי הסתיר את העדויות האלה? הערעור לא נועד כדי לשמוע ולבחון את כל העדויות? הפרוצדורה גוברת על האמת?
    תשמעו, המלך הוא עירום. יש לנו באמת בעיה של אמינות במערכת המשפטית בישראל. בפרקליטות. בבית המשפט – שלא מאפשר להעיד עד חשוב ומשת״פ עם התביעה. זה לא רק אני אומר, את זה אומרים פרופסורים למשפט, סנגורים, מומחים, תקראו את הרחש שמסתובב ברשת. אם אין אמון בסוף גם לא יהיה כבוד. כבר לא יכבדו פסקי דין וזה יגרום לאנרכיה.

    אהבתי

  3. משה בן הרוש הגיב:

    אתן לך מלאכי מספר דוגמאות – להלן השניה.
    עדי מלאכי, שאלת (בנימת זלזול לטעמי) "כמה משופטי הפייסבוק קראו את פסק הדין במלואו?"
    אז אני אחד מ"שופטי הפייסבוק" שקרא את פסק הדין והגעתי למסקנות לא פשוטות. הגעתי למסקנה שיש יותר מספק סביר (שמספיק לזכות את זדורוב) ולכן הרחבתי. קבל בבקשה ( מתוך החקירות של זדורוב- השתילו לו גרסה):
    תקדישו 20 דקות לצפיה המטרידה בסרטון.

    מטריד. מי שהגון, מי שמחשיב עצמו בן אדם הגון, יראה את כל 20 הדקות ויגיע לאותה מסקנה שלי. עבדו לזדורוב על המוח. שטפו לו את המוח. השתילו לו דברים במוח. החוקרים פשוט המציאו לזדורוב גרסה, שתלו לו אותה במוח, עשו לו בשיטתיות שטיפת מוח, עד שהאמין לה. המדובב בתא למשל אמר לו "תגיד שיש לך שכחה ובעיות זיכרון ואתה התעצבנת עד כדי כך שאפילו הזיכרון נעלם לך בדקה הזו"…אמר לו עוד המדובב "תגיד שזה קרה בגלל "התמטטות עצבים"… זדורוב כבר מתחיל להאמין שאולי הוא טועה ואומר "זה יכול להיות כי כולם אומרים שאני הרגתי. אני הרגתי. אני הרגתי. יכול להיות שבאמת אני הרגתי אבל אני לא זוכר את זה, יכול להיות שזה ככה". המדובב משכנע את זדורוב שהרג ושיגיד שהוא פשוט לא זוכר.
    בתחילת הסרטון רואים ושומעים חוקר אומר לזדורוב, שואל אותו…"עכשיו אני אגיד לך את מה שאתה צריך להגיד לי?". דהיינו, החוקר מתחיל במסע של השתלת דברים במוח של זדורוב כדי שזדורוב לבסוף יגיד אותם כביכול בעצמו.

    בדיקות הפוליגרף הראו שזדורוב דיבר אמת והחוקרים משקרים לו ואומרים לו שיצא דובר שקר.

    החוקרים חוזרים כמו תוכי אתה רצחת, אתה הרגת וזדורוב עומר על שלו בעברית עילגת "אתה לא רצחת", "אני לא הרגת". כל הזמן מכחיש שרצח. טוען שזה לא הוא.
    זדורוב, עם הזמן, נכנס לסרטים ומתחיל להאמין שאולי הוא עשה משהו אבל חוזר על המנטרה שהוא לא זוכר. (זדורוב היה מאמין שגם רצח את ארלוזורוב אם החוקרים האלה היו רוצים). זדורוב נופל לתרגיל של החוקר הטוב והחוקר הרע ומספר בתמימות לחוקר (הטוב) שהוא לא זוכר, אולי עשה ואולי לא, והחוקר עט על הטרף ואומר לו "אני אתך (זדורוב זקוק במצוקתו שמישהו יהיה איתו,יבין אותו). החוקר ממשיך "אני אתך, עכשיו מה עושים?…בוא נזכור ביחד"…ומתחיל לשתול לזדורוב גרסה וזדורוב מתחיל להאמין בה. כל הזמן זדורוב חוזר על עצמו "לא זוכר מה עשיתי" (כשברקע הוא זוכר מישהו "תם לב" כביכול (המדובב) מהעדה שלו, שהחדיר לו לראש שאולי עשה ולא זוכר. ממש נפל על "תם לב").

    החוקר חותר למטרה לשתול לזדורוב גרסה ואומר לזדורוב: "אני מאמין לך, היה לך בלאק אאוט בקטע שהרגת את הילדה, היה לך בלאק אאוט (הכל בעברית ובתרגום ספונטני של מישהו רוסי ליד החוקר). זדורוב רוצה שמישהו יבין אותו והחוקר (הטוב) "מבין אותו" וממשיך לטוות את קורי העכביש, את המלכודת שזדורוב יפול לתוכה. החוקר מנגן לו כמה הוא, זדורוב, אוהב את אשתו ואת הילד החדש שנולד לו ואז אומר לו "אנחנו נזכור פרט פרט… (להלן "החוקר יעזור לזדורוב להגיד מה שהחוקר רוצה שזדורוב יגיד)…אני מבטיח לך"…וכו', הקיצר החוקר (הטוב) עובד עליו וגורם לו להאמין. זדורוב מתחיל לחשוב שאם כולם אומרים שהוא אשם, אפילו "החבר הרוסי שלו" מהתא אומר (להלן "המדובב") אז אולי הוא עשה את זה. החוקר: "אני אומר לך שאתה עשית ואתה רוצה לקבל טיפול, אני צודק?"…אתה חייב היום, היום!!! (החוקר מדגיש) לזכור הכל ולספר לנו מה קרה ועכשיו נתחיל לזכור ביחד" (להלן "עכשיו נתחיל לשתול לך בראש מה אנחנו רוצים שתגיד"). החוקר מכה בברזל החם, כשזדורוב נופל לו כפרי בשל לידיו, ועכשיו החוקר עושה לו כמו היפנוט ואומר לזדורוב "אני מסתכל לך בעיניים ואתה מתחיל לזכור אותה, אתה זוכר אותה רק אתה לא זוכר מה היא קיללה אותך"…זדורוב בסערת רגשות והחוקר הולך ומביא לו מים. זדורוב ממלמל "אני לא זוכר כלום אני לא זוכר כלום". החוקר השני אומר לו "לכן אנחנו יושבים ונזכרים אתך עכשיו, תראה בכמה דברים נזכרת כבר". זדורוב כבר מאמין שהוא הרוצח ומשם מתגלגל כל השחזור שלו, שעל פיה נגזר עליו, מסתבר, מאסר עולם. בגלל השחזור הזה קבעו 2 מ 3 שופטים שהוא הרוצח. שתלו לו פרטים מוכמנים, הסבירו לו מה לאמר, כל הדבר הזה נראה כתפירת תיק ושופטים בישראל, מלבד אחד, השופט העליון דנציגר שזיכה אותו, נפלו לפח. מטריד לחשוב ולדעת שאלה הם שופטינו, שנתנו לסרטון כזה להיות מוקרן בפניהם וקנו את תפירת התיק הזו.

    מטריד. מטריד מאוד. אני מאמין שתפרו לזדורוב תיק. מטריד מה שרואים בסרטון הזה. מטריד שלא נתנו להעיד את הרופאה הפתלוגית שנתנה גירסה שיכולה לזכות את זדורוב. ההגנה רצתה להעיד אותה, התביעה התנגדה ובית המשפט קיבל את ההתנגדות. למה? למה לא לאפשר להגנה להביא את כל העדויות שלה? מטריד, מטריד, מטריד, בלשון המעטה.

    אהבתי

  4. משה בן הרוש הגיב:

    אתן לך מלאכי מספר דוגמאות – להלן השלישית.
    עדי מלאכי, שאלת (בנימת זלזול לטעמי) "כמה משופטי הפייסבוק קראו את פסק הדין במלואו?"
    אז אני אחד מ"שופטי הפייסבוק" שקרא את פסק הדין והגעתי למסקנות לא פשוטות. הגעתי למסקנה שיש יותר מספק סביר (שמספיק לזכות את זדורוב) ולכן הרחבתי. קבל בבקשה ( מתוך החקירות של זדורוב- השתילו לו גרסה):
    אוי ואבוי לנו אם אלה הם שופטינו, בדמות השופט קפאח, קפאח כמטאפורה על מערכת המשפט שלנו.

    אוי לנו שאלה שופטינו. אם נכון מה שמיוחס לשופט קפאח שהקטינה (בת 9 להזכיר)אינה כיפה אדומה כלל ועיקר ושהמעשים המגונים בוצעו בילדה מרצונה ושהיה לה אופי מתירני ושהיא יזמה חלק מהמפגשים עם הנאשם ואף נהנתה מהם, באותו רגע היה צריך להעיף אותו בטיל מכהונתו כשופט. לא העיפו אותו אבל הערעור על פסיקתו השערורייתית התקבל ע"י השופט צבי גורפינקל שגם מתח ביקורת נוקבת על קאפח. וכתב שקשה להעלות על הדעת כי ילדה בת 9 מתחילה להתנהג כזונה מיד במפגש הראשון עם הנאשם ושקפאח התעלם מהעובדה שמדובר בפדופיל. איפה הנהלת בתי המשפט? איפה נשיא בית המשפט העליון? למה לאחר פסיקה כזו אדון קפאח עוד שופט בישראל? מדובר בביזיון. השופטים האלה מבזים אותי, אותנו כחברה. אסור לשופטים כאלה להישאר דקה נוספת על כס השיפוט ושהם יחרצו גורלות לאנשים.

    את השופטים ציון קפאח, השופטת מרים דיסקין והשופט רענן בן-יוסף מבית המשפט המחוזי הייתי מעמיד לדין באשמת רשלנות מקצועית. את השופטים האלה הייתי שולח לחינוך מחדש. בעצם מוציא אותם לפנסיה ופוסק להם עבודות שירות במרכזים שמטפלים בנאנסות ובקורבנות של פדופילים. האמת, זה לא מפליא, מערכת המשפט שלנו חולה בהרבה פרמטרים. אין אמון במערכת המשפט. אין צדק. אם יש שופטים כאלה לא יכול להיות צדק. בושה שאלה הם שופטינו. יניב נחמן הודה בעבירת אונס ומה פסקו לו שלושת השופטים "המהוללים"? שישה חודשי עבודות שירות. מתחם הענישה הקבוע בחוק בגין אונס הוא בין ארבע לשש שנות מאסר בפועל ומה פסקו? עבודות שירות. השופטים האלה אנסו מחדש את הנאנסות, לא פחות. תשאלו כל אחת מהנאנסות והן יענו – הרגשנו שנאנסנו שוב. ולמה הם הקלו? מה הנימוקים של "הגאונים"? היכרות המוקדמת בין האנס לנאנסת, בכך שנכנסה עמו למיטה עירומה, בכך שקיימו בעבר יחסי מין בהסכמה. זה אותו שופט, קפאח, שפסק שילדה בת 9 נהנתה ושיש לה אופי מתירני ושהמעשים שעשה בה איש מבוגר נעשו מרצונה. זאת אומרת שמבחינת השופטים הנאנסת בכלל אשמה. מבחינת קפאח הנאנסת אשמה, ילדה בת 9 אשמה כי היא היתה מינית. אני מצטט את זה ולא מאמין ששופט בישראל כתב החלטה כזו. ואיך השופטים הגדילו את הגיחוך שבפסק הדין? קבעו ש"שמו הטוב של האנס נפגע". שמו הטוב? איזה שם טוב צריך שיהיה לו? הבן אדם אנס. הודה שהוא אנס. אוי לנו שאלה שופטינו. יש לפטר לאלתר את השופטים הללו.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4745174,00.html

    אהבתי

  5. משה בן הרוש הגיב:

    אתן לך מלאכי מספר דוגמאות – להלן הרביעית.
    עדי מלאכי, שאלת (בנימת זלזול לטעמי) "כמה משופטי הפייסבוק קראו את פסק הדין במלואו?"
    אז אני אחד מ"שופטי הפייסבוק" שקרא את פסק הדין והגעתי למסקנות לא פשוטות. הגעתי למסקנה שיש יותר מספק סביר (שמספיק לזכות את זדורוב) ולכן הרחבתי. קבל בבקשה ( מתוך החקירות של זדורוב- השתילו לו גרסה):
    צודקת שרת המשפטים, ואל תגידו שהיא צעירה, ימנית, מתלהמת, פשיסטית (אלה משפטים של השמאל כשהם חושבים שכל הצדק אצלם). בגלל זה אין כבר אמון מצד הציבור בבית המשפט העליון וחבל שהגענו לזה (הציבור = אני ורבים כמוני שהם הרוב בציבור הישראלי, רוב ענק ומוחץ). מבצרה של הדמוקרטיה (בית המשפט העליון) הופכת למפרקת הדמוקרטיה ואם לא נתעשת זה מה שיקרה. בית המשפט העליון מתגלה כמנוכר לציבור, מנותק אפילו מהורים שכולים, מבחינתו הם, ההורים, שקופים, בית המשפט העליון מרשה לעצמו להשתלח בנבחרי ציבור שנבחרו ע"י העם, לעומת שופטי העליון שהעם לא בחר בהם. הרשות השופטת אכן לקחה לעצמה כוח שלא ניתן לה בחוק ואם לא יפסיקו זאת בית המשפט העליון יאבד את סמכותו בעיני הציבור – הכוח של בית המשפט העליון לא קיים בגלל שיש לו גייסות שיריון שמגינים עליו אלא מאמון הציבור בלבד והדבר הזה הולך ונשחק מהחלטה להחלטה. כמה שיותר מהר רפורמה בבית המשפט העליון. הייתי רוצה יותר ממחצית שופטים עם דעות כמו של השופט העליון, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין. הגיע הזמן. כשנשיאת העליון כב' השופטת מרים נאור מתבטאת בצורה מביישת, מזלזלת וכואבת כל כך אל מול אם שכולה שבנה נרצח בפיגוע, זה בייש מישהו, מישהו כתב שהוא מתבייש ואני אומר שזה מבזה אותנו האזרחים. נשיאת בית המשפט העליון נאור, היתה צריכה להכיל את האם השכולה, לתת לה לפרוק ולא היתה צריכה להסות אותה בחוסר רגישות מזעזעת. בית המשפט העליון מבזה על הניתוק, על החומה המלאכותית הקשוחה והגבוהה במיוחד שכנראה הציבה בליבה הנשיאה, שמציבים לנו הרוב המכריע של שופטי העליון, ובעיקר בחוסר ההבנה שזלזול באם השכולה, בהורים והמשפחות של הנרצחים בפרט, הוא זלזול בכולנו בפרט וחוסר ההבנה הוא זלזול בהרגשת הציבור בכלל. ממה נשאב כוחו של בית המשפט העליון אם לא מאמון הציבור? עד מתיי תימשך הדיקטטורה בבית המשפט העליון ששולטת במדינה עפ״י צד פוליטי אחד (שמאל) כבר 67 שנים יותר מידיי. בלי קשר, צריך לתת לאנשים האלה, לאנשי ונשות המשפט האלה, סנגורים, קטגורים ושופטים, בכל הרמות, רישיון עריכת דין רק לאחר שיעברו קורס ביחסי אנוש ולחייב אותם אחת לשנה לעבור סדנת יחסי אנוש שתימשך שבוע, סדנא כל שנה, כל עוד הם מייצגים אנשים ועוסקים בגורלות שלהם.

    אהבתי

  6. משה בן הרוש הגיב:

    עדי מלאכי, שאלת (בנימת זלזול לטעמי) "כמה משופטי הפייסבוק קראו את פסק הדין במלואו?" אז אני אחד מ"שופטי הפייסבוק" שקרא את פסק הדין והגעתי למסקנות לא פשוטות. הגעתי למסקנה שיש יותר מספק סביר (שמספיק לזכות את זדורוב) ולכן הרחבתי. קבל בבקשה (אתן לך מלאכי מספר דוגמאות – להלן החמישית והאחרונה – עדי מלאכי, למרות שאני לא משפטן, אלה היו חמש דוגמאות שסותרות את כל טענתך, לטעמי כמובן):
    פשיטת רגל של מערכת המשפט בישראל. לכן הולך ופוחת האמון בבית המשפט, לכן צריך רפורמה, לכן צריך שינוי. במגדל השן יושבים שופטים המנותקים מהמציאות ונותנים פרשנות כראות עיניהם. איזה מסר העביר בית המשפט הנכבד בפסק דין כזה? 500 ש"ח פיצוי על ביזוי של שוטר? 500 ש"ח פיצוי לכל אחד מהשוטרים שבוזה? לכן צריך לעשות סדר בבית המשפט העליון, שיוריד סטנדרטים לערכאות הנמוכות יותר – מחוזי, שלום וכו'. צריך למנות ועדה לבחירת שופטים שתשנה את ההגמוניה של השמאל ואת השליטה המוחלטת של דעות השמאל בבית המשפט העליון. נתניהו, נבחרת גם כדי לשנות את השליטה המוחלטת של שופטי בית המשפט העליון ולהפוך אותה לשליטה של הימין. כשהשמאל יחזור לשלטון שיהפוך בחזרה. כך יהיה איזון, פעם כך ופעם אחרת. מי שישלוט בממשלה ישלוט ברוב בבית המשפט העליון. כך בארה"ב, נשיא ארה"ב דואג שימונו שופטים בבית המשפט העליון לפי האג'נדה שלו בתקופת כהונתו. פעם השליטה בבית המשפט העליון של הדמוקרטים ופעם של הרפוליקנים. אצלנו כל הזמן, 67 שנים יותר מידיי, הדעות בבית המשפט העליון ובבג"ץ הן של מרץ ושל השמאל הקיצוני. קחו לדוגמא את ההחלטה האחרונה של בית המשפט העליון והנכבד, שראש הממשלה (נתניהו) לא יכול להיות גם שר וגם רוה"מ. למה לא בעצם? כי הם, השופטים המורמים מעם והמנותקים מהציבור יכולים להחליט, כי אף אחד לא שם למלכי המלכים (השופטים) גבול. כי הם לוקחים סמכויות מבלי שמישהו בחר בהם. בעצם הם בחרו בעצמם כבר 67 שנים, חבר הביא חבר ותמיד מאותה מילייה של רחביה, צהלה וטלביה. תמיד מהצד השמאלי, תמיד עם דעות של מרץ והשמאל הקיצוני. הוכח כמה בית המשפט העליון זקוק לרענון מכיוון שאף אחד לא בחר בשופטים האלה לחוקק לנו חוקים ולהחליט האם נתניהו יכול להיות שר וראש ממשלה או לא. בית המשפט העליון לוקח לעצמו סמכויות מבלי שאף אחד מהרוב השולט במדינה מעוניין בזה. למיעוט מהשמאל זה מתאים כי ההחלטות הן מבית היוצר של מרץ, המחנה הציוני והמפלגה הערבית. לרבין, פרס ברק ואחרים למשל היה מותר להיות גם שר בנוסף לרוה"מ, אבל כשזה מגיע לנתניהו הפרמטרים שונים. ימצא השופט (מלצר) שיקבע הלכות חדשות. למה? כי זה נתניהו. זו גם אחת הסיבות שצריך לעשות רפורמה, שינוי, רענון – תקראו לזה איך שאתם רוצים – בבית המשפט העליון. הגיע הזמן למשול, לשנות. נתניהו נבחרת. תשנה! https://www.facebook.com/channel10news/photos/a.400966063793.175044.240049663793/10153420083943794/?type=1

    ‏כתב את כל חמש הדוגמאות בעקבות המאמר של עדי מלאכי: משה בן הרוש‏

    אהבתי

  7. עדי מלאכי הגיב:

    משה בן הרוש היקר, איני מתכוון לנהל דיאלוג על האם זדורוב חף מפשע או אשם. כל מהות הפוסט שלי הינה העובדה שאיני מתיימר להחליף שופטי עליון. אין לי את הכלים, הניסיון והידע לעשות כן. עם כל הכבוד לך ולתקשורת (שבית המשפט העליון נוזף בה בפסק דינו על אופן סיקורה את הפרשיה, על המגמתיות ועל חוסר הקפדתה על דיווחי אמת) אני שם מבטחי בשלושה הרכבים של בית משפט בשתי ערכאות שונות. קיים סיכוי שהוא חף מפשע? קיים. האם התקשורת, אתה ואני מוסמכים להחליט את זה? לא. גם שופט המיעוט זיכה אותה "כפסע מהרשעה" שמחייב רשימה של צירופי מקרים נדירים. אין לי היכולת לקבוע האם זכאי או לא, אבל לאחר שקראתי את פסק הדין יש לי את היכולת לקבוע שהתקשורת סילפה ועיוותה דברים בצורה נוראית. שופטי הפייסבוק המציאו מיתוסים שלא היו ולא נבראו, וכך מתוך ההד נבנתה לה תיאוריית קונספירציה. אני מאמין באינטגרטי ובאומץ של בית המשפט העליון להפוך החלטת מחוזי אם הוא חושב כן. לא פעם בית המשפט לא חסך שבטו מביקורת נוקבת בפרקליטות ובמשטרה. מניין היהירות הזו לשים עצמך במקום אנשי מקצוע רבי פעלים שלמדו,חקרו דנו בנושא משך חודשים ושנים?
    אדוני, עם כל הכבוד, איני יודע מי אתה, מה הכשרתך, השכלתך וניסיונך שהפכת עצמך לשופט.

    אהבתי

  8. אחד מהעדר הגיב:

    תגובה מטרידה, מאכזבת ומתנשאת ללא הצדקה (האם היית אומר אותו הדבר לו אנשים היו מתעוררים, בפייסבוק או שלא בפייסבוק) למה שנעשה לעמוס ברנס? וברנס לא היה המקרה היחיד, ומי יודע כמה לא ידועים היו.

    לשאלתך, כן, רבים מאיתנו, ההזויים -שופטי הפייסבוק (שבמדינות עולם שלישי כמו ארה"ב היו משמשים כמושבעים שמכריעים בתיק), התעמקו הן בפסקי הדין והן בחומר משפטי (הרבה יותר אם לומר את האמת, משופטי העליון שהתבססו על 2 פסיקות ראש הרכב ובית דין של עבריין לכאורה במחוזי, לא משפט חוזר, וכן על הממצאים שהובאו בפניהם, או בפני המחוזי, ונגועים על פניו, באי אמיתות וכשלים).

    האם כל התחקירים אודות התנהלות הפרקליטות, המכון לרפואה משפטית, המשטרה ומנהל בית הדין והדיון במחוזי בנצרת בתיק, לא הדליקו אצל אדוני כל נורה אדומה?

    אין כאן כל התייחסות לעובדות, שתגבה עמדה ביקורתית כזאת (שמצטרפת לקמפיין ציבורי מהימים האחרונים ,לעשיית דה-לגיטימציה לפעילים, בהתנדבות -חלקינו אנשים משכילים ועסוקים, שמקדישים ממיטב זמנם- בעקבות עיוות צדק חמור). האם אין כוונה לסתור את טענות המוחים לאור תגובה כזו? האין זה ראוי לאור תגובה זו לבחון את ההתמצאות של רבים מהמוחים בתיק?

    איפה "החשיבה העצמאית, ביקורתית, מפוכחת, מורכבת ובעיקר מצטנעת" של אדוני?
    איך חבר (זה עובד?) בתנועה לאיכות השלטון אינו מתקשה לומר אמן ללא פקפוק על מה שאומרים מוסדות וגופי שלטון, ולבוא בטענות לציבור ששואל שאלות?

    האם התשובה של חבר בתנועה לאיכות השלטון , להתראות על שחיתות וסיאוב במערכת מתמצית בדה-לגיטמציה לחושפי השחיתות?

    כיצד חבר בתנועה לאיכות השלטון יכול לאמר משפט כמו "לא מטרידה אותי סאגת זדורוב כמו". איזו משמעות יש ל"תנועה", אם אין משמעות ליחיד?

    מתגובתו של אדוני, ברור לי אישית, כי אינו מתמצא בתיק (אדוני גם מסרב להכנס אליו). אדוני הסתפק במספר סיסמאות שכולנו שומעים השקם והערב מדוברי המוסדות המעורבים. ברור לי כי אילו נכנס והתעמק במשך תקופה, לעולם לא היה מגיב כפי שהגיב- זה מתוך אמונה כי כוונותיו טהורות.

    אם מה שיש לאדוני לאמר הוא "תיאוריות קונספירציה ואפקט עדר" אפשר לסגור את התנועה לאיכות השלטון כבר היום, או לפחות לשחרר את אדוני ממנה. כי נראה שאינו מבין את משמעות המילים "איכות שלטון".
    ברור כמו כן, כי מטבע הדברים, תפקידה של תנועת ביקורת, אינו פרסום בלוגים בשבח/גיבוי המערכת, אלא חקירת פגמים וחתירה לאמת.

    קונספירציה או השחתה ורשלנות של כל החלקים בנפרד, לקשרים הפסולים בין המשטרה לפרקליטות למכון הפתולוגי וכו' היתה התייחסות ממגוון גורמים, בכללם בועדה לביקורת המדינה לפני ימים אחדים (אדוני מוזמן לצפות בארכיון הכנסת, התקיים דיון בנושא).

    לאחר התאוששות מזעזוע הקריאה הראשוני,ברצוני להביע תקווה שמה שנכתב כאן אינו מייצג את עמדת "התנועה לאיכות השלטון", ונכתב מתוך תמימות ותו לא. ויש בכוונתי לבדוק את הנושא.

    ולכותב הנכבד- יתכן אדוני, שבאמת…קטונת.

    אהבתי

    • משה בן הרוש הגיב:

      אחד מהעדר, שלום, גם אני אחד מהעדר, כאילו אני כתבתי את מה שכתבת. מסכים עם מה שכתבת בבהירות. אני תקפתי את זה בצורה שונה, בחמש דוגמאות כאן למעלה, כתגובה שלי "לכותב הנכבד" מלאכי. גם אותי הטריד מה שכתב.

      אהבתי

  9. משה בן הרוש הגיב:

    עדי מלאכי, הנה עוד סיבה למה מתערער אמון הציבור במערכת המשפט. בבקשה.
    לזה אני מתכוון כשאני אומר שאין אמון במערכת המשפט בישראל. אין אמון בפרקליטות. רוקחים לנו פרקליטי צמרת של אולמרט "עסקאות" עם פרקליטים בכירים בפרקליטות, עם אלה מהפרקליטות שצריכים לשמור על שיוויון בין מעמדות, שיוויון בין "מורם מעם" לבין אזרח רגיל. בפה אומרים (אומר הפרקליט הראשי שי ניצן לדנה וייס בערוץ 2 במוצ"ש) שדין אחד לכולם ובפועל יש דין למיוחסים, לעשירים, למקורבים ויש דין אחר לעם האחר, הפשוט. צוחקים עלינו בעיניים. אח"כ מתפלאים למה אין צדק בבית המשפט, למה הציבור חושב שאין צדק, למה הציבור חושב שיש דין אחד למיוחסים ודין אחר, שונה, לעמך ישראל. הם ואפסם עוד. אח"כ מתפלאים כל יפיי הנפש למה אין אמון במערכת המשפט.
    ראבק, יש כבר גזר דין חלוט נגד אולמרט. יש ערעור. יש הוכחות לשיבוש מהלכי משפט. למה עסקאות עכשיו? שיגישו לבית המשפט, שיטענו הפרקליטות בשמנו בבית המשפט, שפרקליטי אולמרט יטענו גם הם, שיתנו לדברים להתדיין בבית המשפט, בפני השופטים וכמו שאולמרט אומר "יש שופטים בירושלים". שיכריעו השופטים. מה פתאום עסקאות חשוכות ובזויות בחדרי החדרים של אותם פרקליטי צמרת שכל הזמן הדלת של פרקליטות המדינה פתוחה לפניהם? איך הם לא ישארו פרקליטי צמרת אם כל בר דעת יודע שכדי להשיג עסקה עם הפרקליטות צריך לשכור אותם, כי להם יש קומבינות עם הפרקליטות, כי הם קרובים לצלחת, כי יעשו איתם עסקאות. הם מבוקשים כי כולם יודעים שיש להם קומבינות עם הבכירים ביותר בפרקליטות, מעין שמור לי ואשמור לך.
    האם ברקן, או בוזגלו, או לייבוביץ או סימחונוב או מהרטה או שרעבי דינוביץ או יחזקאלי או שוהם מהישוב, לאחר שיגזר דינו לכלא, יוכל לשלוח את פרקליטיו כדי לרקוח עסקה עם הפרקליטות? נניח יגידו כך: "אוקיי, הורשע הלקוח שלי, הוא יודה עכשיו ששיבש חקירה ובתמורה תהפכו את השנה וחצי שקיבל וה- 8 חודשים שקיבל לחופפים". נראה לכם הגיוני? אז למה זה נעשה אצל אולמרט?ברור שלא יסכימו בפרקליטות לקבל פרקליט של אזרח מהישוב, או לדון איתו, הוא לא יגיע אפילו לשומר, לש"ג בשער של משרד המשפטים הוא לא יגיע, לטלפון לא יענו לו, יגידו לו תטען את טיעוניך כמקובל בבית המשפט. אז למה אולמרט כן?
    למה למשל פרקליטי עבריינים בכירים מעולם הפשע, לאחר שנגזרים עליהם עונשים כבדים, לא יתקבלו במשרדו של פרקליט המדינה וידונו איתו על "עסקה" ללקוח שלהם. מה ההבדל. זה עבריין פלילי מורשע וזה עבריין פלילי מורשע.
    כולנו מבינים שמשהו לא תקין ומעוות בפרקליטות. זו אותה פרקליטות שהגיעה לעסקת טיעון חלומית לנשיא אנס, לנשיא משה קצב, שרק בטמטומו ויתר עליה, מבלי שיצטרך קצב לשבת בכלא על אונס אפילו יום אחד וראינו (לא בזכות הפרקליטות, אלא בגלל טפשות קצב) איך פסק בית המשפט בסוף, 7 שנים בכלא.
    הפרקליטות הורסת במו ידיה כל חלקה טובה של אמון שעדיין קיימת ומה נשאר למערכת המשפט אם לא אמון הציבור שהולך ונעלם, הולך ואובד, הולך ולא יחזור כנראה.
    ומשהו נוסף, האם שופטי העליון יותר חכמים משופט מחוזי? האם הם הסתאבו עד כדי כך שהפחיתו למקורב לשעבר שלהם (אהובם אולי כי מימש את חזונם הפוליטי?) את העונש מ 6 שנים לשנה וחצי? לאור חוסר האמון שלי במערכת המשפט בישראל, חוסר האמון בפרקליטות המסואבת לדעתי, חוסר האמון בשופטי בית המשפט העליון, אפילו שאלה כזו עלתה במוחי.
    האם זה לא אפשרי? האם זה מנותק מהמציאות? עכשיו יצוצו כל מיני פרקליטים ויגידו שאני לא מבין את המערכת. אני מבין דבר אחד, שהאמון במערכת המשפט כבר לא קיים, מערכת המשפט בישראל איבדה ומאבדת בהתמדה את אמון הציבור.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s