הגרעון הכספי המתמשך במערכת הבריאות הציבורית וסיבותיו

מאת: פרופ' תיאו דב גולן, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות (1986-7)

אכן אין פליאה בכךאין הלימה בין תקצובה של מערכת הבריאות הציבורית, הנעשית לאורך שנים במשותף ע'י משרדי האוצר והבריאות גם יחד, לבין העלויות הריאליות של ביצועיהתקצוב בלתי הולם זה הוא האחראי לגרעון הכרוני, המביא להדרדרותה המתמשכת עד לכדי "סף קריסה". 

איהלימה זאת נובע בין השאר באיהתחשבות מספקת בתהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסיה מחד גיסא, ומן המאמצים הבלתי פוסקים שלנו – הרופאים (מאמצים היקרים מבחינה כספית) ב"הצלת חיים" בעזרת טכניקות חדשניות, גם לאותם מצביםשנחשבו לאמכבר כ"אבודים" (כגון, טפול בעוברים בלתיבשלים, כוויות נרחבות וכו'), מאידך גיסא.

גישה זו ל"הצלת חיים" מבוססת על מסורתנו רבת השנים – "המציל נפש אחתכאילו הציל עולם ומלואו...", והיא משתקפת היטב "בשבועת הרופא העברי", לה נשבעים בימינו הסטודנטים לרפואה עם סיום לימודיהםלצערי, מנסים גורמים שמחוץ למערכת הרפואית, לחייב אותנוהרופאים לאמץ את הסיסמה "איזון תקציבי", כקודמת לכלסיסמה זו נוגדת לחלוטין את מהותה המוסרית והערכית של שבועתנו.

יחד עם זאת, אין אותם גורמים מעיזים לדרוש מאתנוהרופאים לחדול מפעילות (לעתים נועזת ויקרה) של "הצלת חיים" (ובמיוחד, לא לייסמה כשמדובר ב"מקורבים"). מעולם לא העזו אותם גורמים להעלות לדיון ציבורי את השאלה הנוקבת, "הצלת חיים" מול "איזון תקציבי": איזו מן השתיים היא העליונה מבחינה מוסרית וערכיתעל פי מי מהן יש לנהוג?

אדרבה, שיעלו זאת לדיון ציבורי! שיבוצע סקר מקיף ומשמעותי של דעת קהלאני מעריך וללא כל ספק, שהציבור ברובו המכריע יצדד ב"הצלת חיים". אך בהעדר סקר כזהיש לאמץ את דו'ח מבקר המדינה הנ'ל, המציג בצורה ברורה ואוביקטיבית את התהליך המתמשך של העדר תקצוב ריאלי והולם של המערכת, מערכת המוכרת לנו וברחבי העולם בהצטינותה עקב הישגיה!

לכןיש להחליט בועדת הכנסת "לבקורת המדינה", בעת הדיון על סוגיות התקציב המפורטות ובהרחבה בדו'ח הנ'ל, על הקמת ועדה מקצועית בלתי תלויה ממומחים בארץ, ובהסתיעות במומחים מקצועיים בינלאומיים (כגון, ארגון הבריאות העולמי – WHO), לשם גיבוש מדיניות בריאות ממלכתית לעשור הקרוב. שיבסס תכנון ארוךטווח של המערכת.

רצוי, שההחלטה בהיותה אפוליטית, תגובה ע'י כל מפלגות ביתהמחוקקים, ותובא לאישור הכנסתעם אישורה כחוק, יובטח תיקצוב הולם ורב שנתי למערכת, אשר יאפשר את שיקומה ההדרגתי עד להחלמתה המלאה, וללא תלות בממשלה מכהנת.

פרושו של דבר, החזרת הערכים והרוח של "השבועה" למקומם הראוי, כלומר העמדה בראש מחויבתו ואחריותו המקצועית של הרופא את "השליחות למען החולה", ותגנז חרפת הסיסמה, שמנסים להשליטה במערכת כיום והאומרת, כי ראשית אחריותו הינה "איזון תקציבי".

אני מודע לכך כי הרעיון קשה ביותר לביצועאולם אם ניזכר ב"מחאת הקוטג'", הרי מחאה צודקת, מתמידה, נחושה, מאורגנת ומרובת שותפים, (חברי כנסת, קופות החולים, עמותות ציבוריות הפועלות בתחום זה, וכמובן ערוצי התקשורת למיניהם), המאוחדת בזעקה הנוקבת "המלך עירום!" – עשויה להזיז הרים.

אנו, כאזרחי המדינה מחויבים זאת לחולינו, מבחינה מוסרית וערכית!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s