כן מושחתים ולא במקרה: כשדן אריאלי פגש את השחיתות השלטונית בישראל

מאת: אריאל אוסרן, בלוג איכות השלטון

פיזור הכנסת והקדמת הבחירות קטעו מספר תהליכים ורפורמות חשובות שייאלצו לחכות לעבור במושב הבא של הכנסת, אם בכלל. אחד מהתהליכים הללו הוא אישור קוד אתי חדש לחברי הכנסת. הקוד נועד "לטפח התנהגות ראויה של ח"כים, כדי לשמור על כבודה של הכנסת ולהבטיח טוהר מידות", לפי לשון ההצעה, ועוסק בין היתר בהשתתפות בעבודת הכנסת, בכללי ההתנהגות של הח"כים, בהימנעות מניגוד עניינים, בשמירה על הקשר עם הציבור, באופי הקשר עם לוביסטים, באיסורים על עיסוק נוסף ועל קבלת מתנות ובכללי נסיעות לשליחויות בחו"ל. 

הקוד החדש מבוסס על המלצותיה של ועדה בראשות השופט בדימוס, יצחק זמיר, שמונתה ב–2003 והגישה את מסקנותיה ב–2006, אך מאז ההמלצות קבורות בכנסת והאישור נדחה מקדנציה לקדנציה. לפני כשנה נערכו סדרת דיונים בוועדת הכנסת שנועדו לאשר את הקוד האתי, אולם בדיונים אלה כמעט ולא הופיעו חברי כנסת, וכשכן הגיעו, הח"כים התנערו מכל ניסיון להחמיר את הכללים ואף ביקשו להנמיך את הרף האתי שנקבע בהמלצות. בסוף אוקטובר 2014 ביקשו בועדת הכנסת לאשר סופית את ההצעה, אך ראשי הסיעות בכנסת הגישו עררים והסתייגויות, המו"מ בין הצדדים התארך ולבסוף הבחירות שהוקדמו טרפו את הקלפים.

כיום אין קוד אחד שלם, קוהרנטי וסדור אשר נותן מענה ערכי ברור ומוגדר להתנהגות המצופה מבחינה ציבורית ומוסרית מחברי הכנסת. אמנם בתקנון הכנסת מופיעים מספר כללי אתיקה, אך אלה אינם מספיקים או מחמירים דיו. במצב כזה, נוצר ואקום במישור האתי שמוביל לשימוש עודף במשפט הפלילי שאחד מביטוייה החמורים הוא התייחסות לרף הפלילי כרף נורמטיבי ומוסרי. בכך נוצר נזק אדיר הן למשפט הפלילי עצמו והן לנורמות המוחלות על נבחרי הציבור, שכן בעיניהם, מה שאינו פלילי נחשב למותר.

פנינו לעזרתו של פרופ' דן אריאלי, מרצה לכלכלה ופסיכולוגיה התנהגותית באוניברסיטת דיוק (Duke) שבארה"ב ומחבר שלושת רבי המכר "לא רציונלי ולא במקרה", "לא רציונלי אבל לא נורא" ו-"האמת על באמת", כדי להבין מעט יותר על החשיבות של קוד אתי בישראל.

"במחקרים שלנו בנושא שחיתות, ניתן לראות שאנשים הם בסך הכל די הוגנים וישרים. הם אולי קצת מרמים ומעגלים פינות, אבל לא הרבה. עם זאת, אנחנו רואים שברגע שהם נותנים או מקבלים שוחד פעם אחת, הם נוטים לרמות הרבה יותר", מספר אריאלי.

אריאלי מסביר כי ברגע ששמים אנשים, ובמקרה שלנו נבחרי ציבור, בסביבה חדשה בה ברור שהסביבה מושחתת, הם לפתע "שוכחים" את כל הערכים שעמדו עליהם לאורך השנים ומתחילים לאמץ את ההתנהגות המושחתת של סביבתם החדשה. לדבריו, כל עוד לא נחליף את השיטה בה השחיתות קלה לביצוע ואיננו מוקיעים אותה, המצב רק ילך ויתדרדר. כלומר, לא מספיק רק להחליף את האנשים שבשלטון, אלא נדרש טיפול הרבה יותר מעמיק כדי למגר את התופעה.

אריאלי מוסיף כי הרמאות של הפוליטיקאים לא קשורה בהסתברות שהם ייתפסו, אלא באופן שבו הם תופסים את ההתנהגות כבסדר או לא בסדר. באופן כללי, כשאנשים רואים מישהו כמוהם מרמה או גונב, פתאום משתנה התפיסה שלהם לגבי האם זה באמת לא בסדר. וכשהתפיסה שלהם משתנה, הם מתחילים להתנהג אחרת.

"נניח למשל מצב בו ישנו פוליטיקאי עם היסטוריה פלילית שבה הוא עבר על החוק ואפילו ישב בכלא, ואנחנו מחזירים אותו לשלטון. מה אנחנו בעצם אומרים לכל שאר נבחרי הציבור? אנחנו אומרים: 'הנה תראו, יש פה מישהו כזה שהתנהג באופן לא מוסרי ואין פה שום בעיה עם זה. אתם לגמרי יכולים לחשוב שזו דרך מקובלת להמשיך ולהתנהל'. בכך אנחנו בעצם נותנים אישור חברתי להתנהגות מסוג זה", מבהיר אריאלי.

"התגברנו יפה מאוד על התופעה של קטיפת פרחי בר. בתקופה בה אנשים עוד קטפו פרחי בר, כולם ראו אנשים אחרים עושים את זה ולכן הרגישו בנוח לעשות את זה בעצמם. הייתה פה מגיפה של ממש של קטיפת פרחי בר. אבל עם הזמן השתמשנו בקמפיינים של פרסום ובפעילויות חינוכיות לילדים והבהרנו שמדובר בדבר פסול, ועכשיו לגמרי ברור לאנשים שלא עושים את זה יותר. אני חושב שבעיות כמו רמאות ושחיתות הן אמנם בעיות הרבה יותר גדולות, אך אנחנו צריכים לחשוב עליהן בצורה דומה. עלינו לחשוב איך אנחנו גורמים לאנשים שחושבים להתנהג ככה להבין שזה לא מקובל מבחינה מוסרית, וכל עוד אנחנו לא עושים את זה, המצב לצערי לא ישתפר. אני יודע שזה מעט מדכא, אבל אני חושב שזה מראה לנו על הכיוון שצריך לחתור אליו כדי להשתפר."

באשר לרעיון של כינון קוד אתי לחברי הכנסת, טוען אריאלי: "אני חושב שזה בהחלט חשוב לחשוב בכיוון הזה משום שהבעיה האמיתית היא שאנשים לא מבינים אילו מכשולים עומדים בפניהם, ובגלל זה הם מתנהגים בצורה מסוכנת. זה לא בהכרח שכולם נבלים, למרות שלפעמים זה אולי נראה ככה, אלא פוליטיקאים פשוט מתדרדרים לכל מיני מקומות שלא היינו רוצים שיגיעו אליהם. אז לדעתי מאוד חשוב לעשות דבר כזה, שיבהיר לפוליטיקאים מהן הנורמות שהם נדרשים לפעול לפיהם, מה זה עבור ואל תעבור."